רבי העשיל מקראקא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי יהושע העשיל מקראקא''' (מכונה '''רבי העשיל מקראקא''' וכן '''הרבי ר' העשיל''') היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין. | '''רבי יהושע העשיל מקראקא''' (מכונה '''רבי העשיל מקראקא''' וכן '''הרבי ר' העשיל''') היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין. | ||
נולד בשנת שנ"ה לרבי יעקב, רב וראש ישיבה בבריסק שבליטא. למד בעיקר אצל אביו, עד שהוא צרפו לניהול ישיבתו. הוא נשא את בתו של אחד מנגידי העיר, | נולד בערך בשנת שנ"ה לרבי יעקב, שהיה רב וראש ישיבה בבריסק שבליטא. ר' העשיל למד בעיקר אצל אביו, עד שהוא צרפו לניהול ישיבתו בלובלין. הוא נשא את בתו של אחד מנגידי העיר, ר' משה ר' לייזרס, היא נפטרה תוך זמן קצר, בזיווג שני יש אגדה מספרת כי הוא נשא את נכדתו של השר ר' שאול וואהל, "מלך פולין ליום אחד". בשנת שצ"ה התקבל אביו לכהן כרב וראש ישיבה בלובלין, וגם שם היה יד ימינו של אביו. בשנת ת"ד נפטר אביו ור' העשיל המשיך אותו בהנהגת הישיבה, כאשר בשנת ת"י התמנה גם לכהן כרב העיר. בשנת תי"ד נפטר [[רבי יום טוב ליפמן הלר]], רבה של קראקא, ור' העשיל התמנה לכהן כרב תחתיו. שם גם שימש כראש ישיבה, בה היו תלמידים גדולים ויצאו ממנה רבנים מגדולי הדור (ראה להלן). | ||
הוא נחשב לאחד מגדולי דורו, והיה נערץ על ידי ההמון. | הוא נחשב לאחד מגדולי דורו, והיה נערץ על ידי ההמון. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
שיטת לימודו היתה העמקה בדברי הגמרא עם פירוש [[רש"י]] ו[[תוספות]], ומשם דרך [[הראשונים]] "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", והתנגד לפלפולי סרק. | שיטת לימודו היתה העמקה בדברי הגמרא עם פירוש [[רש"י]] ו[[תוספות]], ומשם דרך [[הראשונים]] "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", והתנגד לפלפולי סרק. | ||
בתקופת [[פרעות ת"ח ות"ט]] והפשיטת בשנת תט"ז, נסע לוינה ונפגש שם עם אנשי השלטון על מנת שיפעלו למען | בתקופת [[פרעות ת"ח ות"ט]] והפשיטת בשנת תט"ז, נסע לוינה ונפגש שם עם אנשי השלטון על מנת שיפעלו למען היהודים, וכן גייס כספים לשיקום נפגעי הפרעות. | ||
נפטר בקראקא בכ' ב[[תשרי]] תכ"ד. | נפטר בקראקא בכ' ב[[תשרי]] תכ"ד. | ||
גרסה אחרונה מ־11:11, 14 ביוני 2017
|
|
- הדף "רבי יהושע העשיל מקראקא" מפנה לכאן. לערך העוסק בבעל 'מגיני שלמה', ראו רבי יהושע מקראקא.
רבי יהושע העשיל מקראקא (מכונה רבי העשיל מקראקא וכן הרבי ר' העשיל) היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין.
נולד בערך בשנת שנ"ה לרבי יעקב, שהיה רב וראש ישיבה בבריסק שבליטא. ר' העשיל למד בעיקר אצל אביו, עד שהוא צרפו לניהול ישיבתו בלובלין. הוא נשא את בתו של אחד מנגידי העיר, ר' משה ר' לייזרס, היא נפטרה תוך זמן קצר, בזיווג שני יש אגדה מספרת כי הוא נשא את נכדתו של השר ר' שאול וואהל, "מלך פולין ליום אחד". בשנת שצ"ה התקבל אביו לכהן כרב וראש ישיבה בלובלין, וגם שם היה יד ימינו של אביו. בשנת ת"ד נפטר אביו ור' העשיל המשיך אותו בהנהגת הישיבה, כאשר בשנת ת"י התמנה גם לכהן כרב העיר. בשנת תי"ד נפטר רבי יום טוב ליפמן הלר, רבה של קראקא, ור' העשיל התמנה לכהן כרב תחתיו. שם גם שימש כראש ישיבה, בה היו תלמידים גדולים ויצאו ממנה רבנים מגדולי הדור (ראה להלן).
הוא נחשב לאחד מגדולי דורו, והיה נערץ על ידי ההמון.
שיטת לימודו היתה העמקה בדברי הגמרא עם פירוש רש"י ותוספות, ומשם דרך הראשונים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", והתנגד לפלפולי סרק.
בתקופת פרעות ת"ח ות"ט והפשיטת בשנת תט"ז, נסע לוינה ונפגש שם עם אנשי השלטון על מנת שיפעלו למען היהודים, וכן גייס כספים לשיקום נפגעי הפרעות.
נפטר בקראקא בכ' בתשרי תכ"ד.
מתלמידיו[עריכה]
- רבי גרשון אשכנזי- בעל "עבודת הגרשוני".
- רבי שמואל קוידנובר- המהרשי"ק.
- רבי שבתי כהן- הש"ך.
ספריו[עריכה]
חיבר ספרים רבים, אך רק מקצתם יצאו לאור:
- חידושים על מסכת בבא קמא.
- חידושים והגהות על הסמ"ק.
- 'חנוכת התורה- לקט חידושים על סדר התורה נלקט מלמעלה ממאתים ספרים שהביאו את חידושיו
פסקיו וחידושיו מפוזרים בספרי תלמידיו וגדולי דורו, בהם הש"ך, נודע ביהודה, חכם צבי, חתם סופר ועוד.
| תקופת חייו של רבי העשיל מקראקא על ציר הזמן |
|---|
 |