סוציאליזם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:


==מקורות יהודיים, שניתן לבחון את הקשר של ערכים סוציאליסטים אליהם==
==מקורות יהודיים, שניתן לבחון את הקשר של ערכים סוציאליסטים אליהם==
עמוס פרק ה ובעיקר פסוקים יא - יג:  יא לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם. יב כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ. יג לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא. יד דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם. טו שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף.  
===עמוס פרק ה ופירוש רש"י שם===
* עמוס פרק ה ובעיקר פסוקים יא - יג:  יא לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם. יב כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ. יג לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא. יד דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם. טו שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף.  


פירוש רש"י שם:
* פירוש רש"י שם:


פסוק י - "שנאו בשער מוכיח" - אתם לא יראתם מפניו ומפני נביאיו ושנאתם את המוכיחים אתכם בשערי בתי דינא
* פסוק י - "שנאו בשער מוכיח" - אתם לא יראתם מפניו ומפני נביאיו ושנאתם את המוכיחים אתכם בשערי בתי דינא


פסוק יא - "בושסכם" - '''כמו בוססכם על דל שאתם רומסין ורופסים על ראשו''' כמו בוססו את חלקתי (שם יב)
* פסוק יא - "בושסכם" - '''כמו בוססכם על דל שאתם רומסין ורופסים על ראשו''' כמו בוססו את חלקתי (שם יב)
"ומשאת בר תקחו" - '''זקיפת מלווה שהפקעתם עליהם השערים למכור להם תבואה בריבית כדי ליטול נחלתם מהם''' לפיכך בתי' וכרמים אשר בניתם ונטעתם על אותן הנחלות לא יתקיימו בידכם ומשאת ל' משא שמכבידים עליהם
"ומשאת בר תקחו" - '''זקיפת מלווה שהפקעתם עליהם השערים למכור להם תבואה בריבית כדי ליטול נחלתם מהם''' לפיכך בתי' וכרמים אשר בניתם ונטעתם על אותן הנחלות לא יתקיימו בידכם ומשאת ל' משא שמכבידים עליהם. "כרמי חמד" - כרמי חמדה
"כרמי חמד" - כרמי חמדה


פסוק יב  - "צוררי צדיק" - '''מעיקין ליה לזכאה'''.  "בשער הטו" - '''בשערי בתי דיניכם הטו משפט אביונים'''.
* פסוק יב  - "צוררי צדיק" - '''מעיקין ליה לזכאה'''.  "בשער הטו" - '''בשערי בתי דיניכם הטו משפט אביונים'''.


רש"י בספר עמוס מתאר מצב שבו אנשים פועלים באופן מסויים, שאין בו בהכרח שום עבירה על חוק מסויים, ואע"פ כן הוא אסור והביא לחורבנם: יש לך הון. אתה קונה הרבה תבואה. לא מוכר. מחכה שהמחירים יעלו. אנשים עשירים יסתדרו, יש להם מחסנים של תבואה. אנשים עניים יצטרכו לקנות תבואה במחיר יקר. כשהם מגיעים למצב שהם לא יכולים יותר בלי לקנות, אתה תמכור להם במחיר היקר ביותר שאפשרי. כעת, הם צריכים לשלם, אין להם. הם ילוו ממך בריבית. לאחר מכן, הם מוכרים לך את הבית שלהם, במחיר זול כדי לשלם. ואח"כ את השדה שלהם. (ומבואר עוד בנביאים, שבסוף הם באים אליך להציע את עצמם כעובדים בלי תמורה, רק תמורת מזון).
* רש"י בספר עמוס מתאר מצב שבו אנשים פועלים באופן מסויים, שאין בו בהכרח שום עבירה על חוק מסויים, ואע"פ כן הוא אסור והביא לחורבנם: יש לך הון. אתה קונה הרבה תבואה. לא מוכר. מחכה שהמחירים יעלו. אנשים עשירים יסתדרו, יש להם מחסנים של תבואה. אנשים עניים יצטרכו לקנות תבואה במחיר יקר. כשהם מגיעים למצב שהם לא יכולים יותר בלי לקנות, אתה תמכור להם במחיר היקר ביותר שאפשרי. כעת, הם צריכים לשלם, אין להם. הם ילוו ממך בריבית. לאחר מכן, הם מוכרים לך את הבית שלהם, במחיר זול כדי לשלם. ואח"כ את השדה שלהם. (ומבואר עוד בנביאים, שבסוף הם באים אליך להציע את עצמם כעובדים בלי תמורה, רק תמורת מזון).


===ודל לא תהדר בריבו===
התורה מזהירה שלא להטות את דינו של העשיר לרעה כדי לסייע לעני - "ודל לא תהדר בריבו". אזהרה זו היא חלק מהכוונה חברתית כוללת שדואגת לכל פרטיה מבחינה כלכלית.
===ועשית הישר והטוב===
התורה מצווה כציווי כללי לעשות הישר והטוב. הרמב"ן בתחילת פרשת קדושים מסביר שזהו ציווי כללי.
רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק ב
וזה דרך התורה לפרוט ולכלול..., כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם, לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות, אמר בכלל '''ועשית הישר והטוב (דברים ו יח), שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו''', כאשר אפרש (שם) בהגיעי למקומו ברצון הקדוש ברוך הוא.
רמב"ן דברים פרק ו פסוק יח
(יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' - ...וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, '''חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין''', וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח א), ואפילו מה שאמרו (יומא פו א) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר".
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [http://לשאלת%20תפיסתה%20הכלכלית%20של%20התורה%20\%20חיים%20נבון לשאלת תפיסתה הכלכלית של התורה \ חיים נבון]
* [http://לשאלת%20תפיסתה%20הכלכלית%20של%20התורה%20\%20חיים%20נבון לשאלת תפיסתה הכלכלית של התורה \ חיים נבון]

גרסה מ־22:15, 8 ביולי 2017

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י Shyk (שיחה) 21:46, 4 ביולי 2017 (MSK)



סוציליזם היא תפיסת עולם ששמה דגש, בעיקר בהיבט כלכלי, על החברה כולה. לפי תפיסה זו על החברה לדאוג ביחד לכל חלקיה מבחינה כלכלית.

מקורות יהודיים, שניתן לבחון את הקשר של ערכים סוציאליסטים אליהם

עמוס פרק ה ופירוש רש"י שם

  • עמוס פרק ה ובעיקר פסוקים יא - יג: יא לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם. יב כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ. יג לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא. יד דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם. טו שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף.  
  • פירוש רש"י שם:
  • פסוק י - "שנאו בשער מוכיח" - אתם לא יראתם מפניו ומפני נביאיו ושנאתם את המוכיחים אתכם בשערי בתי דינא
  • פסוק יא - "בושסכם" - כמו בוססכם על דל שאתם רומסין ורופסים על ראשו כמו בוססו את חלקתי (שם יב)

"ומשאת בר תקחו" - זקיפת מלווה שהפקעתם עליהם השערים למכור להם תבואה בריבית כדי ליטול נחלתם מהם לפיכך בתי' וכרמים אשר בניתם ונטעתם על אותן הנחלות לא יתקיימו בידכם ומשאת ל' משא שמכבידים עליהם. "כרמי חמד" - כרמי חמדה

  • פסוק יב - "צוררי צדיק" - מעיקין ליה לזכאה. "בשער הטו" - בשערי בתי דיניכם הטו משפט אביונים.
  • רש"י בספר עמוס מתאר מצב שבו אנשים פועלים באופן מסויים, שאין בו בהכרח שום עבירה על חוק מסויים, ואע"פ כן הוא אסור והביא לחורבנם: יש לך הון. אתה קונה הרבה תבואה. לא מוכר. מחכה שהמחירים יעלו. אנשים עשירים יסתדרו, יש להם מחסנים של תבואה. אנשים עניים יצטרכו לקנות תבואה במחיר יקר. כשהם מגיעים למצב שהם לא יכולים יותר בלי לקנות, אתה תמכור להם במחיר היקר ביותר שאפשרי. כעת, הם צריכים לשלם, אין להם. הם ילוו ממך בריבית. לאחר מכן, הם מוכרים לך את הבית שלהם, במחיר זול כדי לשלם. ואח"כ את השדה שלהם. (ומבואר עוד בנביאים, שבסוף הם באים אליך להציע את עצמם כעובדים בלי תמורה, רק תמורת מזון).

ודל לא תהדר בריבו

התורה מזהירה שלא להטות את דינו של העשיר לרעה כדי לסייע לעני - "ודל לא תהדר בריבו". אזהרה זו היא חלק מהכוונה חברתית כוללת שדואגת לכל פרטיה מבחינה כלכלית.

ועשית הישר והטוב

התורה מצווה כציווי כללי לעשות הישר והטוב. הרמב"ן בתחילת פרשת קדושים מסביר שזהו ציווי כללי. רמב"ן ויקרא פרק יט פסוק ב וזה דרך התורה לפרוט ולכלול..., כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם, לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות, אמר בכלל ועשית הישר והטוב (דברים ו יח), שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו, כאשר אפרש (שם) בהגיעי למקומו ברצון הקדוש ברוך הוא.

רמב"ן דברים פרק ו פסוק יח (יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' - ...וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח א), ואפילו מה שאמרו (יומא פו א) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר".

לקריאה נוספת