פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ י: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ י

אפרקסותו אינו צריך לקרוע יש מפרשין שהוא בגד הזיעה הדבוק לבשרו ויש מפרשים דהיינו בגד העליון שקורין קאפ"ה ופשט המנהג שלא לקרוע הקאפ"ה על שום מת אפי' על אביו ואמו ולקרוע על אביו ואמו גם החלוק שקורין קאמיז'ה. (כל בו בשם רבותיו הפוסקים וסמ"ק לפי' הערוך).

הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כן אלא אין קורעין החלוק של פשתן שהוא בגד הזיעה ולא הסרבל העליון אבל שאר בגדיו קורע באביו ואמו ובשאר מתים המלבוש העליון תחת הסרבל (סמ"ג בשם רבותינו הצרפתים).

פירוש סעיף י- אילו בגדים קורע

דין אפקרסותו

מסכת שמחות פ"ט ה"ו

אפיקריסין אין מעכבין את הקריעה, רבי בנימין אומר משום רבי עקיבא: קורעין את אפיקריסין.

מועד קטן כב ע"ב

על אביו ועל אמו קורע את כולן, ואפיקרסותו אינה מעכבת {לקורעה} אחד האיש ואחד אשה.

מה הכוונה בדברי הגמרא: "אפיקרסותו", שאבל לא צריך לקרוע אותה^[1]

• רש"י – סודר שעל הראש.
• רמב"ם, ערוך, רמב"ן ורא"ש – בגד תחתון, לספוג הזיעה הדבוקה לבשרו.
• מאירי, סמ"ג וסמ"ק – בגד עליון, שאין אדם הולך איתו בביתו, שאינו אלא לצניעות כשיוצא לרשות הרבים.
  • הכרעה: השו"ע הביא את שני ההסברים האחרונים: "אפרקסותו, אינו צריך לקרוע, יש מפרשין שהוא בגד הזיעה הדבוק לבשרו, ויש מפרשים דהיינו בגד העליון שקורין קאפ"ה".

האם צריך לקרוע את "אפיקרסותו"

• ראב"ד – לכתחילה יקרע^[2] , ובדיעבד אם לא קרע אין זה מעכב.
• רש"י, רמב"ם, רמב"ן (ורא"ש (להבנת הטור))^[3] – לא צריך לקרוע.
  • הכרעה: השו"ע פסק כרוה"פ: "אפרקסותו, אינו צריך לקרוע".

קריעת שאר הבגדים

אילו בגדים צריכים קריעה

• רמב"ם וערוך (להבנת הכל-בו) – בגד עליון (גרנקא): צריך קריעה. בגד תחתון (קאמיזא): לא צריך קריעה.
• סמ"ג וסמ"ק (להבנת הכל-בו) – בגד עליון (גרנקא): לא צריך קריעה. בגד תחתון (קאמיזא): צריך קריעה.
  • הכרעה: השו"ע פסק כפירוש הסמ"ג וסיעתו: "ופשט המנהג שלא לקרוע הקאפ"ה (בגד עליון) על שום מת, אפילו על אביו ואמו, ולקרוע על אביו ואמו גם החלוק שקורין קאמיז"ה (בגד תחתון)".
  • והרמ"א פסק: "ובמדינות אלו אין נוהגין כן, אלא אין קורעין החלוק של פשתן שהוא בגד הזיעה, ולא הסרבל העליון^[4] ; אבל שאר בגדיו קורע באביו ואמו; ובשאר מתים, המלבוש העליון תחת הסרבל".
  • בחזו"ע (הל' אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' ח, עמ' רל) פסק: "על אביו או על אמו קורע כל בגדיו חוץ מן המעיל העליון... וכן אם הוא לבוש סוודר להגן עליו בחורף מפני הצנה – אין חיוב לקורעו... והגופיה שהיא בגד הזיעה שעל בשרו – אין צריך לקרוע אותם". וכ"פ הפני ברוך (סי' א סע' יז, עמ' טו).
  • והרב מרדכי אליהו (שו"ת צרור החיים פ"ו שאלה סד) כתב: "על אב ואם קורע חולצתו וגם הגופייה והבגדים הפנימיים, ואף אם לובש כמה גופיות קורע את כולן עד שיראה לבו... חליפה או סוודר מנהג הספרדים שאין קורעים, ומנהג האשכנזים שקורעים.

האם צריך לקרוע טלית קטן^[5]

• בנין יהושע, כרם שלמה, הרב בן ציון אבא שאול וציץ אליעזר (ברמת רחל) – צריך לקורעה.
• הר צבי, חיים וחסד, שבילי דוד, משיב דבר, גשר החיים וחזו"ע – לא צריך לקרוע את הטלית, משום שאינו לובשה אלא לצורך מצווה.

המנהג לקרוע רק את העניבה

• כתב שו"ת שרידי אש (ח"ב סי' צו עמ' תרי): "אם לא ישמעו, טוב יותר להניח להם לקרוע את העניבה כדי שלא תשתכח תורת קריעה, ורק לומר בנחת שאינם יוצאים ידי קריעה ומחויבים הם לקרוע את בגדיהם, ויוכלו ללבוש בגדים ישנים ולמוסרם אח"כ לעניי ארץ ישראל".

מתוך הספר שירת הים- לפרטים