פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ ט: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ ט

סעיף ט – כמה קורע

מועד קטן כב ע"ב

על כל המתים כולן - קורע טפח. על אביו ועל אמו - עד שיגלה את לבו...

על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן.

ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ח

על כל המתים אינו מגלה את לבו, אלא על אביו ועל אמו דברי רבי מאיר. רבי שמואל בשם רבי אבודמי בר תנחום: מפני שבטלה ממנו מצות כבוד.

• וכ"פ השו"ע: "על כל המתים: קורע עליו טפח בבגד העליון, ודיו. ועל אביו ואמו: קורע כל בגדיו, אפילו הוא לבוש י', עד שמגלה לבו. ואם לא קרע כל בגדיו - לא יצא, וגוערים בו, וכל זמן שאותו הבגד עליו, אומרים לו: קרע, אפילו לאחר ל'".

• מי שבשאר מתים קרע רק את הבגד התחתון, ולא את העליון, האם יצא י"ח: (פת"ש ס"ק ח, חידושי רע"א על הסעיף)

• תורת חסד – לא יצא ידי חובתו, וצריך לקרוע שוב.

• גינת ורדים ופרח מטה אהרון – יצא ידי חובתו.

  • הכרעה: מהפת"ש משמע שיצא ידי חובה, ולא יקרע שוב.

החלפת הבגד לפני הקריעה

• כתב גליון מהרש"א בשם כנה"ג, שאם חס לקרוע את הבגד שעליו, רשאי להחליף בגד ולקרוע אותו, וכ"כ החיד"א.

• וכ"פ בחזו"ע (אבלות ח"א "דיני קריעה" סע' טז, עמ' רנב): "מי שהיה לבוש בגדי חמודות, ומת עליו מת בפתע פתאום... וחס לקרוע הבגד החשוב שעליו – מותר לו להחליף הבגד שעליו בבגד פשוט, ואז יקרענו". והוסיף (עמ' רנג הע' יז): "ובכל זה אין הבדל אם היה המת אביו ואמו או שאר קרובים".

באיזה מקום בבגד צריך לקרוע - עיין לקמן סעיף יב-יג.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים