פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שעו ב: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] |
גרסה אחרונה מ־16:14, 20 בינואר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב – אמירה לשבת[עריכה]
מועד קטן כז ע"ב[עריכה]
אמר ר' יוחנן: לכל אומרים להם שבו {אם בא לקום לכבודו} חוץ מאבל וחולה {שמשמעות העניין שב באבלותך או בחולי שלך}.
וכ"פ השו"ע: "הבא לכבד את חבירו ולקום מפניו, אומר לו: 'שב' אלא א"כ הוא אבל או חולה, דמשמע: שב באבלות שלך, שב בחולי שלך".
דברים נוספים שאסור לומר[עריכה]
ברכות יט ע"א[עריכה]
תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.
כתב הרמ"א ע"פ הנימוק"י: "לא יאמר אדם: 'לא נפרעתי כפי מעשי', או כיוצא בדברים אלו, שאל יפתח פיו לשטן".
עוד כתב הרמ"א ע"פ הנימוק"י: "ואל יאמר אדם לאבל: 'מה לך לעשות כי אי אפשר לשנות', שזהו כגדוף, דמשמע הא אם אפשר לשנות היה עושה, אלא יקבל עליו גזירת ה' יתברך מאהבה".
והרש"ל (הובא בט"ז ס"ק א) חלק על הרמ"א וכתב שגם דוד המלך אמר על בנו שמת: "האוכל להשיבו עוד!?".
והט"ז (ס"ק א) דחה את דברי הרש"ל, שדוד המלך רק אמר שאי אפשר להשיב את המת ע"י הצומות והתפילות.
ניחום אבלים באמצעות טלפון או מכתב[עריכה]
כתב החזו"ע (אבלות ח"א "דיני ביקור חולים" הערה י, עמ' יב): "נראה שגם לגבי אבלים שיושבים שבעה בעיר אחרת, כל היכא דאפשר לנסוע אליהם לנחמם, בודאי שיש לעשות כן, שבזה הוא גומל חסד עם החיים ועם המתים. אבל אם נבצר ממנו לנסוע לשם... - יש לו לנחמם דרך הטלפון, או שיכתוב להם מכתב תנחומין".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים