פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפו א: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:18, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א – עטיפת הראש באבל[עריכה]
מועד קטן טו ע"א[עריכה]
אבל חייב בעטיפת הראש, מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ולא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבי.
מועד קטן כד ע"א[עריכה]
דאמר שמואל כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע, וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה, מחוי ר"נ עד גובי דדיקנא {"גומות שבלחי למטה מפיו" (רש"י)}.
- האם אבל חייב בעיטוף הראש: (ב"י, דר"מ ס"ק א, ש"ך ס"ק א, ט"ז ס"ק א, ב"ח סע' א)
רמב"ן – אבל חייב בעטיפת הראש, ומי שלא מתעטף נחשב כפורע ראשו. וכשבאים אורחים מגלה את ראשו.
תוספות (מו"ק כא. ד"ה אלו) וסמ"ג – לא נהגו לעטוף את הראש, משני טעמים: שלא יאמרו הגויים שהוא עושים מעשים של כישוף וכדומה, ועוד שזה יביא לזלזול ושחוק שמתעטפים כמו הישמעאלים[1].
רוקח – אבלים מתעטפים על ידי משיכת הכובע על העיניים. ובשבת ירים את הכובע, שאין אבלות בפרהסיא.
- הכרעה: השו"ע פסק כרמב"ן: "אבל חייב בעטיפת הראש, דהיינו שיכסה ראשו בטלית או בסודר ויחזיר קצתו על פיו ועל ראש החוטם; והני מילי שצריך עטיפה, בכל היום. אבל כשבאין מנחמים אצלו, מגלה ראשו לכבודם".
- וכתב הברכי יוסף (ס"ק ב) שהמנהג הוא שהאבל מתעטף דווקא כשבאים המנחמים, ולהסיר העיטוף כשהולכים המנחמים (הפוך מדברי השו"ע).
- אך הרמ"א פסק כסמ"ג: "וי"א שאין נוהגין במדינות אלו בעטיפה, וכן המנהג פשוט, ואין להחמיר לשנות במה שלא נהגו אבותינו".
- והש"ך כתב ע"פ הרוקח, שלא מתעטפים בימינו משום זלזול של הגויים, אלא ימשוך קצת את הכובע מעל עיניו (כדלקמן).
- וכתב זכרון יצחק (פרק כה, עמ' קעט) שכיום לא נהגה אף עדה בעיטוף, חוץ מהתימנים.[2]
הנחת כובע על ראשו בימי אבלו[עריכה]
- כתב ערוה"ש (סע' א) ע"פ הש"ך (ס"ק א): "עכשיו אצלינו העטיפה למשוך הכובע למטה לפני העינים, ונכון לאבל לבלי להסיר הכובע מראשו כל ז' ולישב באופן זה אם אפשר לו".
- ובחזו"ע (אבלות ח"ב עמ' רס בהערה) כתב: "אם אי אפשר לו לשבת כל הזמן עם הכובע, ובפרט בימות הקיץ, ובפרט אם ע"י זה הוא מזיע – יוכל להקל לשבת עם הכיפה שעל ראשו".
- ובספר "תשובות והנהגות" (כרך א סי' תרפג) כתב: "ב"כובע" "דידן" גם כשמושכו לפני העינים לא נחשב כבגד לעיטוף ושלועגין בזה כעין שלועגין על עטיפת ישמעאל, ע"כ לא נחשב עיטוף וע"כ לא נהגו ליזהר בכובע כ"כ היום".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וכתב הב"י על טענה זאת: "ואנו לא ראינו ולא שמענו מי שפטר מעטיפה מפני טענה זו".
ובספר "תשובות והנהגות" (לרב משה שטרנבוך, כרך א סי' תרפג) כתב: "ולכאורה תמוה מאד שהרי אנו לא מסתכלים ח"ו בקיום מצות אלוקינו ית"ש אם לועגים עלינו, ולמה לנו לבטל דינא דגמרא. ושמעתי בביאור הדברים מפי הגאון הצדיק רבי מרדכי פרוגמנסקי זצ"ל... ופירש שאם לועגים על זה אין לזה דין בגד וחיוב עיטוף הוא בבגד דווקא".
- ↑
ואולי ניתן להסביר שחז"ל לא חייבו עטיפת הראש אלא כשהיו לובשים בגדים שראויים לעטיפה, והיום שאיננו הולכים עם בגדים כאלו, לא שייך דין עיטוף. ולכן בזמנינו גם הספרדים יכולים להקל בזה, ואינו סותר לפסק השו"ע.