פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצ ה: הבדלים בין גרסאות בדף
Shirayhayam (שיחה | תרומות) (Added shirat haram's seif.) |
מ (Try fix category tree) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:19, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה – נטילת שיער אישה[עריכה]
מסכת שמחות פרק ז הלכה יא[עריכה]
האשה מותרת בנטילת שיער לאחר שבעה.
- אלו שערות התירו לאשה ליטול אחר שבעת ימי אבלותה: (ב"י, דר"מ ס"ק ה, ב"ח סע' ו, ט"ז ס"ק א, ש"ך ס"ק ב)
רי"ף ורמב"ם – התירו לאשה ליטול שערות ראשה אחר שבעה.
רש"י, תוספות, רמב"ן ורא"ש – התירו לאשה רק להעביר סרק על פניה של מטה, כדי שלא תתנוול על בעלה. אך אסור לאישה ליטול משערות ראשה.
- הכרעה: השו"ע פסק כרי"ף וסיעתו: "אשה מותרת בנטילת שיער אחר ז'". וכ"פ החזו"ע (ח"ב עמ' רצג).
- אך הרמ"א פסק כרש"י וסיעתו: "ויש אוסרים אף לאשה. וכן עיקר".[1]
- וכתב הש"ך ע"פ הב"ח: "במקום שדרכה של אשה לגלח שערות אלו, כגון רבוי שערות דצידעא {שיער שנמצא ברקה (רש"י שבת פ:)} ובת צידעא {ושיער שתחת הרקה (רש"י שם)} - מותרת ליטלם אחר שבעה".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וביאר סברתו בדר"מ (ס"ק ה) שעל אף שהלכה כמיקל באבל. כאן יש להחמיר, משום שרוב הראשונים החמירו. ועוד, שהרמב"ן והרא"ש שהם בתראי הקשו על הרי"ף וסיעתו, וכתבו על דברי רש"י שהם עיקר.