פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ה

סעיף ה - משפחה שנתערב בה חלל בנוגע לישראלים, הגמרא אומרת שמשפחה שהיה בה פסול והיא נטמעה, אין צורך להכריז עליה. באותו הכיוון סובר רבי יוסי שלעתיד לבוא ממזרים ונתינים נטהרים, ונפסקה הלכה כמותו (במחלוקתו עם ר"מ).

⦿ אלמנת עיסה בגמרא במסכת כתובות כתובות יד א מובא שתנאים העידו על אלמנת עיסה שכשרה לכהונה, ורבן גמליאל אמר להם שבפועל נהגו שלא להתיר אותה. רש"י ביאר שאלמנת עיסה היא אלמנה של ספק חלל. תוס' ור"ן חלקו עליו וסוברים שהכוונה היא לאלמנה ממשפחה שהתערבב בה ספק חלל. הראשונים קיבלו את פירושם.

רמב"ם, טור ושו"ע: אלמנה ממשפחה שהתערבב בה ספק חלל לא תינשא לכהן, ואם נישאת לא תצא. (לכתחילה לא תינשא כמו שאמר רבן גמליאל, ואם נישאת לא תצא כי יש כאן שתי ספקות - האם היא אלמנת אותו ספק חלל, וגם אם כן האם הוא באמת חלל).

⤶ ב"ש: אם טוענת שברור לה שבעלה לא היה החלל, מותרת לכהן. מאידך, אם קוראים לה 'חללה' והיא שותקת, אפילו אם נישאת תצא כי יש בכך הודאה.

⦿ הבת של אלמנת עיסה רשב"ג בגמרא במסכת קידושין קידושין עה ב סובר שאסור לכהן לשאת כל אלמנה שהבת שלה אסורה עליו. הגמרא מבארת את דבריו שהתכוון לפסול אלמנת עיסה לכהן, ולהוציא מהסוברים שהיא מותרת. תוס' כתבו שמהגמרא יוצא שגם המכשירים באלמנה יסכימו לפסול בבת שלה. בטעם הדבר כתבו תוס' שלאמא יש חזקת כשרות ולבת לא, כי היא נולדה למשפחה שהיא עיסה.

◄ רמב"ם: דווקא אלמנת העיסה עצמה לא תצא אם נישאת, אך אם הבת שלה נישאה לכהונה אפילו אם נישאת תצא.

☜ כך פסק השו"ע (כך נראה לדייק בשיטתו, כמו שהוא דייק בדעת הרמב"ם).

◄ ר"ת: גם בבת שלה, אם נישאת לא תצא.

☜ כך פסקו הח"מ והב"ש (וכתבו שכך סוברים גם הרמב"ם והשו"ע).

֎ אם נתערב במשפחה חלל ודאי. כל אשה מהם אסורה לכהן עד שיבדוק, וגם אם נישאת תצא. כך הדין גם במקרה שהתערב במשפחה ממזר ודאי (רמב"ם, טור, שו"ע ונו"כ. הב"ש כתב שדווקא אם התערב בעדים).

֎ משפחה שנתערב בה ספק ממזר. הרמב"ם כתב שהדין הוא כמו בספק חלל, אך נחלקו הפוסקים בנוגע לאלמנה שכזאת לישראל:

◄ שו"ע וגר"א: גם אם רוצה להתחתן עם ישראל לכתחילה לא תינשא.

◄ ב"ש, מהרש"ל, דרישה וט"ז: רק הכהנים נהגו להחמיר בספק ספיקא, ולישראל מותר לכתחילה לשאת אותה.

⦿ לספר על פסול יוחסין הגמרא לומדת מהפסוק "והיו לה' מגישי מנחה בצדקה", שהקב"ה עשה צדקה עם ישראל ומשפחה שנטמעה - נטמעה. בהמשך מובאות מימרות של אמוראים שידעו על משפחה שיש בה פסול ולא סיפרו עליה לרבים, ורק לתלמידיהם הם סיפרו פעם בכמה שנים.

◄ אור זרוע: יש להתרחק ממשפחות לא ידועות (לשיטתו, לומדים ממקום אחר בגמרא שגם לעתיד לבוא ממזרים לא ייטהרו, ולא אומרים 'משפחה שנטמעה נטמעה').

◄ ר"ן: אין רשות לגלות על פסול יוחסין אלא ישאיר את המשפחה בחזקת כשרה. בצנעה יגלה לתלמידיו כדי שיימנעו מלהתחתן איתה. (הגהות אלפסי - אך כל עוד שלא נטמעה, יש להכריז עליה כדי שהכשרים לא יתחתנו איתם).

☜ כך פסקו הב"י והרמ"א.

⤶ באיזה ידיעה מדובר?

◄ ב"ש וישועות יעקב: אפילו אם שני עדים יודעים על פסול ודאי, אין להם להעיד.

◄ לבוש: אם התערב פסול ודאי, צריך לגלות לציבור

◄ אגרות משה: אם יודעים מיהו האדם הפסול צריך לגלות, אך אם יודעים רק על המשפחה באופן כללי, אין לגלות.

֎ לגלות על חלל שנטמע. בגמרא מובא שרבי יוסי ורבי מאיר נחלקו האם ממזרים ונתינים טהורים לעתיד לבוא, ונפסקה ההלכה כרבי יוסי שהם טהורים. הר"ן כתב שהמחלוקת היא בדין משפחה שנטמעה, והב"ש למד מדבריו שדווקא בממזרים ונתינים רבי יוסי סובר שאין לגלות, אך חללים יתגלו לעתיד לבוא וממילא כבר עכשיו צריך לגלות אותם (טעם נוסף לגלות הוא שיש להם תקנה, שיינשאו לישראל). הרמב"ן כתב שכל המחלוקת היא דווקא בממזרים ונתינים ידועים, אך בכל הפסולים שאינם ידועים לכו"ע הם לא יתגלו לעתיד לבוא. על פי דבריו כתב החזון איש שאין לגלות גם חלל שנטמע.

סעיף ה

משפחה שנתערב בה ספק חלל, כל אשה כשרה שנשאת לאחד מאותה משפחה ונתאלמנה, אסורה לכהן לכתחלה^א, ואם נשאת לא תצא, מפני שהם שתי ספקות, שמא זו אלמנת אותו חלל, שמא אינה אלמנתו; ואם נאמר שהוא אלמנתו, שמא אינו חלל (כר"ג בכתובות יד,א ע"פ תוס' ורמב"ם, דלא כרש"י). הגה: וי"א דוקא האלמנה דהוה ליה חזקת כשרות, אבל בתה, אפילו נשאה, תצא (ב"י ברמב"ם). ויש מקילין ואומרים דאין חלוק בינה לבתה (ר"ת) (ב' הדעות בב"י בסו"ס ס"ז). אבל אם נתערב בה חלל ודאי, כל אשה מהם אסורה עד שיבדוק, ואם נשאת תצא (קידושין עו,א). והוא הדין אם נתערב בה ספק ממזר^ב או ממזר ודאי (כתובות יד,א). הגה: וכל זה דוקא למי שיודע בדבר. אבל משפחה שנתערב בה פסול, ואינו ידוע לרבים, כיון שנטמעה נטמעה והיודע פסולה אינו רשאי לגלותה, אלא יניחנה בחזקת כשרות, שכל המשפחות שנטמעו בישראל כשרים לעתיד לבא^ג. ומ"מ כשר הדבר לגלות לצנועין (כך משמע מהר"ן פרק עשרה יוחסין). ודוקא משפחה שנטמעה ונתערבה, אבל כל זמן שלא נתערבה מגלין הפסולים ומכריזין עליהם, כדי שיפרישו מהם הכשרים (שם בהגהות אלפסי). ועיין בחושן המשפט סימן ל"ה מי נאמן להעיד על משפחות.

משנה כתובות יג,א: ראוה מדברת עם אחד, ואמרו לה מה טיבו של איש זה? איש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת, ור' יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין.

גמרא יד,א: ורמינהו: העיד ר' יהושע ורבי יהודה בן בתירא, על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה... לרבן גמליאל, אלים ליה ברי דאפילו בחד ספיקא נמי מכשיר, וקיל ליה שמא דאפילו בספק ספיקא נמי פסיל; לרבי יהושע, אלים ליה חד ספיקא דאפילו בברי נמי פסיל, וקיל ליה ספק ספיקא דאפילו בשמא נמי מכשיר. תנו רבנן: איזוהי אלמנת עיסה? כל שאין בה לא משום ממזרות, ולא משום נתינות, ולא משום עבדי מלכים... איזוהי אלמנת עיסה? כל שנטמע בה ספק חלל, מכירין ישראל ממזרים שביניהם, ואין מכירין חללין שביניהם.

פי' אלמנת עיסה: רש"י: אלמנת ספק חלל. אימו היתה ספק גרושה ספק אלמנה ונישאה לכהן, ונחשב בנה כספק ספיקא משום שהספק נולד באימו ולא בו.

תוס',רמב"ם,שו"ע: אלמנה שבעלה ממשפחה שנתערב בה ספק חלל. ספק אם היה זה בעלה ואף אם כן עדיין ספק אם אכן היה חלל.

בתה: ב"י ברמב"ם: אפילו אם נישאת תצא משום שאין לה חזקת כשרות.

ר"ת: כדין אימה שבדיעבד אם נישאת לא תצא.

רמ"א: הביא שתי הדעות.

ח"מ: כר"ת שלא תצא. הדיוק מהרמב"ם אינו מוכרח. ונראה שלכך נוטה דעת הב"ש^[1].

א. כשטוענת ברי: ב"ש: בכל זאת אסורה לכתחילה. אע"פ שר"ג מתיר באומרת ברי קי"ל להתיר רק בתרי רובי כמבואר בסי' ו,יז.

רעק"א: מותרת. דוקא בסי' ו,יז לא פוסקים כר"ג אא"כ יש תרי רובי משום שר' יהושע חולק, אך כאן שגם ר' יהושע מתיר משום שמיקל בספק ספיקא לא צריך תרי רובי.

ב. ספק ממזר: רמב"ם,שו"ע: אסורה לכתחילה ואם נישאת לא תצא. ובממזר ודאי אף תצא.

ב"י: מדובר אפילו בישראל, ואסורה לו לכתחילה. ב"ש – לפי"ז מדובר דוקא בבא לישא בת ממשפחה זו ולא באלמנה, שהרי אלמנת ממזר מותרת לישראל, אך קשה שהרי לדעת הב"י ברמב"ם מדובר כאן דוקא בנושא את האלמנה ואילו בביתה אף אם נישאת תצא, ויש ליישב שדוקא בכהן שנשא ביתה תצא, ולכן תחילת הסעיף עוסק דוקא באלמנה אולם בסוף הסעיף העוסק בממזר לגבי ישראל הדין כן דוקא בביתה ולגבי כהן דוקא באלמנה.

רש"ל,ט"ז,ב"ש: מדובר דוקא בכהן אך לישראל מותרת אף לכתחילה. כך משמע מכתובות יד,א שר"ג אומר אבל מה נעשה שהכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב, משמע שלישראל מותרת משום שהוי ספק ספיקא ורק לכהונה החמיר.

ב"ש: מדובר כאן דוקא כשיש עדים שנתערב, אך אם יש קול בלבד מותר אפילו לכהן לכתחילה.

ג. משפחה שנטמע בה ממזר:

קידושין עא,א: א"ר יצחק: צדקה עשה הקב"ה עם ישראל, שמשפחה שנטמעה נטמעה... משפחת בית הצריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע, עוד אחרת היתה וקירבה בן ציון בזרוע, כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב; כגון אלו דידעין, אבל משפחה שנטמעה נטמעה... [עב,ב] ת"ר: ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא, דברי ר' יוסי, ר' מאיר אומר: אין טהורים... אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי.

רמב"ן: הלכה כר' יוסי ולדעתו לעתיד לבוא יטהרו אפילו ממזרים ידועים, שהרי אלו שנטמעו מותרים כבר היום.

רמב"ם,ר"ן,רמ"א: הלכה כר' יוסי ולדעתו יטהרו רק אלו שנטמעו, והחידוש באליהו לעתיד לבוא הוא שאע"פ שהוא עצמו ידע מיהם הפסולים הוא לא יגלה הואיל ונטמעו, ומכך אנו למדים שגם היום היודע לא יגלה את אלו שנטמעו. ב"ש – משמע מהגמ' שדוקא ממזרים ונתינים לא מגלים לפי שאם יגלו לא יהיו ראויים לבוא בקהל, אך מגלים חללים הואיל ויש להם תקנה להתחתן עם ישראלים.

או"ז^[2]: יש להתרחק ממשפחות שאינן ידועות משום שהלכה כר' מאיר. הואיל וכך משמע מדברי רבא ביבמות יז,א: "מאי הרפניא? אמר ר' זירא: הר שהכל פונין בו. במתניתא תנא: כל שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם. אמר רבא: והיא עמוקה משאול, שנאמר: מיד שאול אפדם ממות אגאלם, ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא". הב"י כתב שכל הפוסקים חלקו ופסקו כר' יוסי ולכן אין הלכה כאו"ז, ואילו הד"מ ביאר שאינו חולק אלא כוונתו כדברי הר"ן שכתב שאמנם אין לגלות אך מי שיודע לא יתחתן עימם. אמנם צ"ע על הסברו שהרי בהגמ"ר שהביא דבריו נכתב בפירוש שטעמו הוא שפסק כר"מ.

מתוך הספר יאיר השולחן

הערות שוליים