פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד יז: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד יז

סעיף יז - חציו עבד שבא על אשת איש

בין פסולי החיתון נמצאים העבדים, והתקנה שלהם היא שהבעלים ישחרר אותם ואז הם מותרים לבוא בקהל מיד. המשנה בגיטין (מא, א) מביאה שבית הלל הודו לבית שמאי, ובחציו עבד וחציו בן חורין כופים את הרב לשחרר אותו כדי שיוכל להתחתן, והעבד כותב שטר על הסכום שהרב הפסיד.

ביבמות (מה, ב) נאמר שאם אדם שחציו עבד וחציו בן חורין בא על אשת איש, לבן שיוולד אין שום אפשרות להינשא. מצד העבדות שלו הוא עבד ומהצד החופשי שלו הוא ממזר, וממילא גם אם הרב ישחרר אותו, הוא עדיין יהיה ממזר.

רמב"ם וטור: אם אדם שחציו עבד בא על אשת איש, לבן אין אפשרות להתחתן עם אף אחד (כל עוד הוא לא השתחרר, כי כשהשתחרר הוא מותר בגיורת) .

☜ כך פסק השו"ע.

⤶ ח"מ וב"ש: לדעת רש"י הוא ממזר גמור וממילא יכול להתחתן עם שפחה. דעתו מוסכמת יותר מדעת הרמב"ם.

סעיף יז

מי שחציו עבד וחציו בן חורין שבא על אשת איש, הולד אין לו תקנה מפני שצד ממזרת וצד כשרות מעורבים בו (יבמות מה,ב). לפיכך אסור אף בשפחה, ובניו כמותו לעולם (רמב"ם).

רמב"ם,שו"ע: אסור בשפחה ואין לו תקנה. הב"ש תמה, בשלמא לדעת הר"ן (ראה בסיכום לסע' כ) שטעם היתר ממזר לשפחה הוא שהריהו קדש ועומד, אין זה שייך כאן, אך הרמב"ם נימק מטעם תקנת הולד וזה שייך גם כאן.

רש"י,רמ"ע מפאנו,ח"מ: נחשב כולו ממזר ולכן מותר בשפחה. פירוש הגמרא הוא שאין לו תקנה בבת ישראל.

מתוך הספר יאיר השולחן