סימני הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 82: | שורה 82: | ||
| נרצה || בנה לנו את בית הבחירה || ב[[בית המקדש]] מתכפרים עוונותינו ע"י ה[[קרבנות]] ונרצה לנו. | | נרצה || בנה לנו את בית הבחירה || ב[[בית המקדש]] מתכפרים עוונותינו ע"י ה[[קרבנות]] ונרצה לנו. | ||
|} | |} | ||
{{תבנית:סימני ליל הסדר | {{תבנית:סימני ליל הסדר}} | ||
[[קטגוריה: ליל הסדר]] | [[קטגוריה: ליל הסדר]] |
גרסה אחרונה מ־09:18, 10 באפריל 2020
|
כידוע נקרא ליל הסדר בשם זה על שם הסדר המיוחד שיש לאותו הלילה. נתקבל בתפוצות ישראל סימנים לזכירת הסדר, והם מודפסים בתחילת ההגדות.
המחבר[עריכה]
מחבר סימני הסדר הוא כנראה רש"י או אחד מבעלי התוספות (ר' שמואל מפאליזא).
קיצור הסדר[עריכה]
ישנם חמש עשרה סימנים, והם בחרוזים.
- קדש: קידוש - כוס ראשון.
- ורחץ: נטילת ידים לפני טיבול הכרפס, ללא ברכה.
- כרפס: ברכת "אדמה" ואכילת ירק בטיבול.
- מגיד: עיקר הסדר, קיום מצוות "והגדת לבנך", כוס שני.
- רחצה: נטילת ידים בברכה לפני אכילת המצות.
- מוציא: ברכת "המוציא" על המצות.
- מצה: ברכת "על אכילת מצה" ואכילת מצת מצווה.
- מרור: ברכת "על אכילת מרור" ואכילת מרור.
- שולחן עורך: אכילת סעודת החג.
- צפון: אכילת האפיקומן.
- ברך: ברכת המזון, כוס שלישי.
- הלל: אמירת הלל, כוס רביעי.
- נרצה: פיוטים לסיום הסדר.
רמזים וסודות[עריכה]
דרשנים רבים דרשו את הסימנים.
יסוד ושורש העבודה (שער תשיעי, תחילת פרק שישי) כותב: "סימנא מילתא היא בהני חמש עשרה תיבות של הסדר, קדש ורחץ וכו', כי נרמזו בו סודות גדולים ונפלאים מאד. ועל כן בעבודה זו יאמר גם סימניה בפה מלא, דהיינו: קודם הקידוש יאמר 'קדש', וקודם רחיצה יאמר 'ורחץ', וכן כל הסדר עד 'נרצה' ועד בכלל".
ספר התודעה מסביר כי עניין 15 סימנים הוא כנגד חמש עשרה מעלות, ו-15 שבחים שאומרים ב"דיינו", ואלו הם:
קדש - הוציאנו ממצרים, כדי לקדשנו.
הסימן | המעלה | הקשר |
---|---|---|
קדש | הוציאנו ממצרים | פרשת "קדש לי כל בכור" סמוכה ל"זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". |
ורחץ | עשה בהם שפטים | שפטים גדולים קשורים למכה ביאור - אלוהי מצרים, שבו הלך פרעה לרחוץ בשעה שמשה התרה בו. |
כרפס | עשה באלוהיהם | "ובאלהיהם שפט" - גימטריא תפ"ח, וכן הגימטריא של 'כרפס מי מלח'. |
יחץ | הרג את בכוריהם | מכת בכורות היתה בחצות הלילה. |
מגיד | נתן לנו את ממונם | "דבר... וישאלו", וכן הגדה = המשכה, ואדם נמשך אחר כספו. |
רחצה | קרע לנו את הים | ים - רחיצה. |
מוציא | העבירנו בתוכו בחרבה | ע"פ המדרש הקב"ה הוציא לנו מעדנים מן הים בשעת המעבר. |
מצה | שיקע צרינו בתוכו | במצה המים שוקעים לתוכו ושוב אינם עולים (שלא כבחמץ שעולה ותופח), וכך המצרים בים סוף. |
מרור | סיפק צרכינו במדבר | לא פסק מעל שולחנינו במדבר לא צנון ולא חזרת. |
כורך | נתן לנו את המן | המן היה כרוך בשכבת טל מלמעלה ולמטה. |
שולחן עורך | נתן לנו את התורה | התורה היא שעורכת שולחנם של ישראל. |
צפון | נתן לנו את השבת | השבת היתה צפונה אצל ה' עד שנתנה לנו. |
ברך | קרבנו לפני הר סיני | "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ. ומכאן לומדים ברכת התורה, לפניה. אף ישראל, ברכה ראשונה שברכו - מיד כשקרבם לפני הר סיני וקודם שנִּתנה להם התורה". |
הלל | הכניסנו לארץ ישראל | "הללי אלוקיך ציון". |
נרצה | בנה לנו את בית הבחירה | בבית המקדש מתכפרים עוונותינו ע"י הקרבנות ונרצה לנו. |