חיישינן למיתה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אדם שחי עכשיו, האם יש לחשוש שמא בזמן מסויים בעתיד הוא כבר לא יהיה חי, או שמא אין לחשוש לכך. | אדם שחי עכשיו, האם יש לחשוש שמא בזמן מסויים בעתיד הוא כבר לא יהיה חי, או שמא אין לחשוש לכך.נחלקו תנאים בשאלה האם "חיישינן למיתה" או "לא חיישינן למיתה". השלכות רבות ישנן למחלוקת זו. אחת ההשלכות היא, האם מתקינים לכהן גדול קודם יום הכיפורים אשה אחרת. עבודת יום הכיפורים מצותה שתהא בכהן גדול נשוי, שנאמר {{מקור|(ויקרא טז, ו)}}: "וכפר בעדו ובעד ביתו", ודרשו: "ביתו" - "זו אשתו". משום כך סובר רבי יהודה, כי קודם יום הכיפורים מתקינים לכהן גדול אשה אחרת, לפי שחוששים שמא תמות אשתו<ref> בגמרא מבואר, שאמנם אסור גם שיהיו לו שתי נשים, שנאמר: "ובעד ביתו" - ולא בעד שני בתים, ולכן התקנה היא, שיהא נושא את השנייה לפני יום הכיפורים, כדי שתהא זו "ביתו" אם תמות הראשונה, אלא שהוא מגרשה עכשיו בתנאי שלא תמות אשתו הראשונה, וכן נותן הוא גט בערב יום הכיפורים גם לראשונה בתנאי שיעשה איזה דבר, כגון: על מנת שייכנס לבית הכנסת שבהר הבית, ונמצא שאם הראשונה לא תמות ביום הכיפורים, הרי חל הגט של השנייה למפרע, ולא היתה לו אלא אשתו הראשונה, ואם תמות הראשונה, יקיים את התנאי (שייכנס לבית הכנסת) בשעה שתהא סמוכה למיתה, ונמצאת הראשונה מגורשת למפרע, ולא היתה לו ביום הכיפורים אלא אשתו השנייה.</ref>. לעומתו סוברים חכמים, כי אין חוששין למיתה, הואיל ואין זה שכיח שאדם ימות לפתע פתאום, משום כך, לדעתם, לא היו מתקינים לכהן גדול אשה אחרת. | ||
נחלקו תנאים בשאלה האם "חיישינן למיתה" או "לא חיישינן למיתה". השלכות רבות ישנן למחלוקת זו. אחת ההשלכות היא, האם מתקינים לכהן גדול קודם יום הכיפורים אשה אחרת. עבודת יום הכיפורים מצותה שתהא בכהן גדול נשוי, שנאמר {{מקור|(ויקרא טז, ו)}}: "וכפר בעדו ובעד ביתו", ודרשו: "ביתו" - "זו אשתו". משום כך סובר רבי יהודה, כי קודם יום הכיפורים מתקינים לכהן גדול אשה אחרת, לפי שחוששים שמא תמות אשתו. לעומתו סוברים חכמים, כי אין חוששין למיתה, הואיל ואין זה שכיח שאדם ימות לפתע פתאום, משום כך, לדעתם, לא היו מתקינים לכהן גדול אשה אחרת. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־18:45, 16 בדצמבר 2008
|
|
אדם שחי עכשיו, האם יש לחשוש שמא בזמן מסויים בעתיד הוא כבר לא יהיה חי, או שמא אין לחשוש לכך.נחלקו תנאים בשאלה האם "חיישינן למיתה" או "לא חיישינן למיתה". השלכות רבות ישנן למחלוקת זו. אחת ההשלכות היא, האם מתקינים לכהן גדול קודם יום הכיפורים אשה אחרת. עבודת יום הכיפורים מצותה שתהא בכהן גדול נשוי, שנאמר (ויקרא טז, ו): "וכפר בעדו ובעד ביתו", ודרשו: "ביתו" - "זו אשתו". משום כך סובר רבי יהודה, כי קודם יום הכיפורים מתקינים לכהן גדול אשה אחרת, לפי שחוששים שמא תמות אשתו[1]. לעומתו סוברים חכמים, כי אין חוששין למיתה, הואיל ואין זה שכיח שאדם ימות לפתע פתאום, משום כך, לדעתם, לא היו מתקינים לכהן גדול אשה אחרת.
הערות שוליים
- ↑ בגמרא מבואר, שאמנם אסור גם שיהיו לו שתי נשים, שנאמר: "ובעד ביתו" - ולא בעד שני בתים, ולכן התקנה היא, שיהא נושא את השנייה לפני יום הכיפורים, כדי שתהא זו "ביתו" אם תמות הראשונה, אלא שהוא מגרשה עכשיו בתנאי שלא תמות אשתו הראשונה, וכן נותן הוא גט בערב יום הכיפורים גם לראשונה בתנאי שיעשה איזה דבר, כגון: על מנת שייכנס לבית הכנסת שבהר הבית, ונמצא שאם הראשונה לא תמות ביום הכיפורים, הרי חל הגט של השנייה למפרע, ולא היתה לו אלא אשתו הראשונה, ואם תמות הראשונה, יקיים את התנאי (שייכנס לבית הכנסת) בשעה שתהא סמוכה למיתה, ונמצאת הראשונה מגורשת למפרע, ולא היתה לו ביום הכיפורים אלא אשתו השנייה.