כמה גדולים מעשי חייא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי חייא עשה שלא תשתכח תורה מישראל. לצורך זה, מספרת הגמרא, זרע פשתן וגידל אותו, עד שנעשה ראוי לעשות ממנו חוטים. אז קצר את היבול, השרה את הפשתן במים, ייבשו והפריד את הסיבים. אחרי כן שזר מהם חוטים ומן החוטים קלע רשתות ציידים. בעזרת הרשתות שהיו בידו, יצא לצוד צבאים, הביאם לביתו, שחטם וחילק את הבשר לעניים. את עורות הצבאים השאיר בידו ועיבד אותם לקלפים ועליהם כתב חמישה חומשי תורה. כאשר היו החומשים כתובים, עבר רבי חייא בערים אשר לא היו בהם מלמדי תינוקות, ולימד את ילדי ישראל חמשה חומשי תורה וששה סדרי משנה. כאשר ראה רבי יהודה הנשיא את כל אשר עשה רבי חייא, הכריז ואמר: "כמה גדולים מעשי חייא". | רבי חייא עשה שלא תשתכח תורה מישראל. לצורך זה, מספרת הגמרא, זרע פשתן וגידל אותו, עד שנעשה ראוי לעשות ממנו חוטים. אז קצר את היבול, השרה את הפשתן במים, ייבשו והפריד את הסיבים. אחרי כן שזר מהם חוטים ומן החוטים קלע רשתות ציידים. בעזרת הרשתות שהיו בידו, יצא לצוד צבאים, הביאם לביתו, שחטם וחילק את הבשר לעניים. את עורות הצבאים השאיר בידו ועיבד אותם לקלפים ועליהם כתב חמישה חומשי תורה. כאשר היו החומשים כתובים, עבר רבי חייא בערים אשר לא היו בהם מלמדי תינוקות, ולימד את ילדי ישראל חמשה חומשי תורה וששה סדרי משנה. כאשר ראה רבי יהודה הנשיא את כל אשר עשה רבי חייא, הכריז ואמר: "כמה גדולים מעשי חייא".המפרשים הקשו: מדוע היה על רבי חייא לטרוח כל כך ולהקדיש זמן כה רב להכנות המרובות, שלכאורה, מיותרות הן. אם רצונו ללמד את ילדי ישראל תורה, היה עליו לקנות קלף מן השוק, לעבדו לשמה ולכתוב עליו חמשה חומשי תורה?ברם, רבי חייא רצה שיהא קיום לתורה שמלמד ושלא תשתכח תורה מישראל. וכדי שהכל ייעשה מתוך כוונה ומחשבה טהורה לשם מצות תלמוד תורה בלא שיתוף שום מחשבה אחרת, עשה הכל בעצמו החל מזריעת הפשתן ועד כתיבת הספרים<ref> מובא בשם הגר"א, כי אם יבנו בית כנסת בחומרי בנין שכולם נעשו מתחילת יצירתם לשם קדושת בית כנסת, ואף כל מלאכת הבניה תיעשה מתוך כוונה טהורה זו, כל התפילות אשר יתפללו בני אדם בתוך אותו בית כנסת, תהיינה בודאי בכוונה גמורה.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה מ־18:56, 16 בדצמבר 2008
|
|
רבי חייא עשה שלא תשתכח תורה מישראל. לצורך זה, מספרת הגמרא, זרע פשתן וגידל אותו, עד שנעשה ראוי לעשות ממנו חוטים. אז קצר את היבול, השרה את הפשתן במים, ייבשו והפריד את הסיבים. אחרי כן שזר מהם חוטים ומן החוטים קלע רשתות ציידים. בעזרת הרשתות שהיו בידו, יצא לצוד צבאים, הביאם לביתו, שחטם וחילק את הבשר לעניים. את עורות הצבאים השאיר בידו ועיבד אותם לקלפים ועליהם כתב חמישה חומשי תורה. כאשר היו החומשים כתובים, עבר רבי חייא בערים אשר לא היו בהם מלמדי תינוקות, ולימד את ילדי ישראל חמשה חומשי תורה וששה סדרי משנה. כאשר ראה רבי יהודה הנשיא את כל אשר עשה רבי חייא, הכריז ואמר: "כמה גדולים מעשי חייא".המפרשים הקשו: מדוע היה על רבי חייא לטרוח כל כך ולהקדיש זמן כה רב להכנות המרובות, שלכאורה, מיותרות הן. אם רצונו ללמד את ילדי ישראל תורה, היה עליו לקנות קלף מן השוק, לעבדו לשמה ולכתוב עליו חמשה חומשי תורה?ברם, רבי חייא רצה שיהא קיום לתורה שמלמד ושלא תשתכח תורה מישראל. וכדי שהכל ייעשה מתוך כוונה ומחשבה טהורה לשם מצות תלמוד תורה בלא שיתוף שום מחשבה אחרת, עשה הכל בעצמו החל מזריעת הפשתן ועד כתיבת הספרים[1].
הערות שוליים
- ↑ מובא בשם הגר"א, כי אם יבנו בית כנסת בחומרי בנין שכולם נעשו מתחילת יצירתם לשם קדושת בית כנסת, ואף כל מלאכת הבניה תיעשה מתוך כוונה טהורה זו, כל התפילות אשר יתפללו בני אדם בתוך אותו בית כנסת, תהיינה בודאי בכוונה גמורה.