גלגול שבועה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
שורה 5: שורה 5:


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''מקורו''' של חיוב גלגול שבועה מדאורייתא, מפרשת סוטה, שנאמר בה "ואמרה האשה אמן אמן" {{מקור|במדבר ה-כב}} ולומדים מכך שכיוון שהיא מחויבת להישבע שלא סטתה בזמן הנישואין, מגלגלים עליה להישבע שלא סטתה גם בזמן האירוסין (אע"פ שמעיקר הדין היתה פטורה משבועה זו) {{מקור|קידושין כז:}}.
'''מקורו''' של חיוב גלגול שבועה מדאורייתא, מפרשת סוטה, שנאמר בה "ואמרה האשה אמן אמן" {{מקור|במדבר ה-כב}} ולומדים מכך שכיוון שהיא מחויבת להישבע שלא סטתה בזמן הנישואין, מגלגלים עליה להישבע שלא סטתה גם בזמן האירוסין (אע"פ שמעיקר הדין היתה פטורה משבועה זו) {{מקור|בבלי:קידושין כז:}}.


כשהשבועה העיקרית מדאורייתא גם הגלגול מדאורייתא, וכשהיא מדרבנן גם הגלגול מדרבנן {{מקור|ערוך השולחן חו"מ פז-א}}.
כשהשבועה העיקרית מדאורייתא גם הגלגול מדאורייתא, וכשהיא מדרבנן גם הגלגול מדרבנן {{מקור|ערוך השולחן חו"מ פז-א}}.

גרסה מ־16:54, 19 בפברואר 2009

הגדרה

אדם שמחויב להישבע לחבירו שבועה אחת, אפשר להשביעו שבועה נוספת שמעיקר הדין היה פטור ממנה הסוגיא בקידושין כז:, בסוגיא זו האריך חידושי ר' שמואל בבא מציעא ה.

לדוגמא, אדם שמחויב להישבע לחבירו על מטלטלין (כגון שיש לתובע עד אחד), אפשר להשביעו גם על קרקעות, אע"פ שמעיקר הדין אין נשבעין על קרקעות קידושין כו. במשנה.

מקור וטעם

מקורו של חיוב גלגול שבועה מדאורייתא, מפרשת סוטה, שנאמר בה "ואמרה האשה אמן אמן" במדבר ה-כב ולומדים מכך שכיוון שהיא מחויבת להישבע שלא סטתה בזמן הנישואין, מגלגלים עליה להישבע שלא סטתה גם בזמן האירוסין (אע"פ שמעיקר הדין היתה פטורה משבועה זו) קידושין כז:.

כשהשבועה העיקרית מדאורייתא גם הגלגול מדאורייתא, וכשהיא מדרבנן גם הגלגול מדרבנן ערוך השולחן חו"מ פז-א.

בטעמו חקרו האם גלגול הוא סיבה לחייב שבועה בפני עצמה, שכמו שעד אחד הוא סיבה לחייב שבועה כך גם השבועה הראשונה היא סיבה לחייב שבועה על השבועה השנייה, או שהשבועה הראשונה גוררת להישבע את השבועה השנייה אע"פ שאין בעצם סיבה לחייבה (כעין דין עיקר וטפל) משנת רבי אהרן בבא מציעא טו-ד.

ונפק"מ למקרה שעל השבועה הראשונה שילם ולא נשבע - האם עדיין חייב בשבועה השנייה: אם היא שבועה בפני עצמה - עדיין חייב, שחל עליו חיוב נפרד להישבע עליה, אך אם היא רק גרירה - כיוון שנפטר מהשבועה הראשונה, ממילא פטור מהשבועה השנייה, הנגררת ממנה שו"ע חו"מ עא-טו: במקרה ששילם על השבועה הראשונה (כי לא היה יכול להישבע) פטור מהשבועה השנייה, וחידושי ר' שמואל בבא מציעא ה-ב (ד"ה תו) הקשה עליו. משנת רבי אהרן שם תלה בחקירה זו.

חילק הדרישה חו"מ רכג שיש שני סוגי גלגול: בטענה אחת - שטענו מטלטלין וקרקעות יחד, ובשתי טענות - שטענו מטלטלין ואח"כ טענו קרקעות.

פרטי הדין

כאשר התובע לא חייב את הנתבע להישבע את שבועת הגלגול, נחלקו הראשונים האם בית דין מחייבים את הנתבע להישבע ריטב"א בבא מציעא צח. ואור שמח טוען ונטען א-יב בדעת הרמב"ם: לא מחייבים אותו. רא"ש בבא מציעא פרק א סימן ד ונימוקי יוסף בבא מציעא ד.: מחייבים אותו. במחלוקתם דן חידושי ר' שמואל בבא מציעא ה-ב ד"ה עוד יש.

כאשר הנתבע לא יכול להישבע את שבועת הגלגול נחלקו הראשונים האם יש עליו דין שמתוך שאינו יכול להישבע משלם (כמו בשאר השבועות) דן בזה חידושי ר' שמואל בבא מציעא ה-ב ד"ה עוד הקשה.

ראה גם

  • [[שבועה (בממונות) {{מקור|(לגבי שבועות ממון בכלל]] (כגון מודה במקצת]]

[[עד אחד ושבועת השומרים)

  • [[טעמם ופרטיהם)}}, שבועת ביטוי לגבי מהות השבועה בכלל ולגבי שבועת ביטוי.]]