אלול: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:55, 26 באוגוסט 2012

ירח אלול - החודש המעודד את הנשמה הטהורה הישראלית מני אז, החודש החותם את מערכי השנה העומדת לעבור, וכל עלילותיה ורשמיה [אג' ג מט].

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אלול''' הוא החודש האחרון בשנה מ[[תשרי]] והשישי מ[[ניסן]].
+''' ירח אלול ''' - החודש המעודד את [[מילון הראי"ה:הנשמה|הנשמה]] [[מילון הראי"ה:הטהורה|הטהורה]] [[מילון הראי"ה:הישראלית|הישראלית]] מני אז, החודש החותם את מערכי השנה העומדת לעבור, וכל עלילותיה ורשמיה [אג' ג מט].
-חודש אלול תמיד בן 29 יום.
+[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מועדים וחגים|אל]]
-== מנהגי החודש ==
-=== סליחות ===
-חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש אלול הינם ימי רצון המיוחדים לעשיית תשובה. כידוע, שיבר משה את [[לוחות הברית]], שניתנו לו ב[[הר סיני]], כאשר ירד מן ההר וחזה שבני ישראל סוגדים ל[[עגל הזהב]]. מאורע זה התרחש ב[[שבעה עשר בתמוז]]. בראש חודש אלול נצטווה משה לעלות בשנית ההרה כדי לקבל את לוחות הברית השניים, לאחר שהקב"ה נתרצה להפצרות [[משה]] למחול לעם ישראל על חטא כבד זה. גם שהות זו בהר, שהחלה בראש חודש אלול, ארכה ארבעים יום. היא נסתיימה איפוא בעשירי בתשרי, הוא [[יום הכיפורים]], וביום זה: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". בני ישראל נהגו בכל אותם הימים בצום ובתענית עד שביום הכיפורים סלח להם ה'. ימים אלו שתחילתם בראש חודש אלול נקבעו לדורות כימי רצון ורחמים. ימים אלו משמשים כהכנה לעשרת ימי תשובה, שהינם ימי דין ומשפט. מרבים בהם במעשים טובים, במתן [[צדקה]] ובעריכת חשבון הנפש.
-הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר [[סליחות]] החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל [[לוחות הברית|לוחות]] שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים).
-האשכנזים מתחילים לומר סליחות החל ממוצאי שבת הקרובה ל[[ראש השנה]], אלא אם חל ראש השנה בימים שני או שלישי, שבמקרה זה מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת ה[[ימים הנוראים]], והדין הוא שיש לבקר את הבהמה המועמדת לקרבן 4 ימים לפני ההקרבה.
-=== לדוד ה' ותקיעת שופר ===
-האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז ב[[תהילים]] - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה ב[[שופר]] תשר"ת. יש נוהגים לתקוע בעת אמירת [[שלוש עשרה מידות]] שבסליחות. בכוחו של השופר להחריד את לב השומעים ולעוררם לחזרה בתשובה, כמאמר הנביא [[עמוס]]: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".
-מזמור כ"ז בתהילים עוסק באמונה ובבטחון בישועת ה' ורמוזים בו [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]] ו[[סוכות]], כמובא במדרש שוחר טוב: "ה' אורי" - בראש השנה, "וישעי" - ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסכה" - רמז לסוכות.
-== רמזי "אלול" ==
-רמזים שונים מצויים באותיות המילה "אלול". בשם ה[[אר"י]] ז"ל מובא שאלול מרומז בפסוק: "ואשר לא צדה והאלקים '''א'''ינה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך מקום אשר ינוס שמה" (שמות כא, יג). פסוק זה עוסק בפרשת [[ערי מקלט]] שאליהן נמלטים ההורגים בשוגג. בפסוק מצוי רמז שאלול הוא עת רצון ושה' מקבל את תשובתם של השבים, וכן רמוז בו שגם על החטאים שנעשו בשגגה יש לחזור בתשובה.
-שלוש דרכים, מונים מקורותינו, יש בהן כדי להעביר את רוע הגזירה: תשובה, [[תפילה]] וצדקה. שלוש דרכים אלו נרמזו בראשי התיבות של חודש אלול: "תשובה" - "ומל ה' אלקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב זרעך"; "תפילה" - "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י"; "צדקה" - "ו[[משלוח מנות]] '''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''[[מתנות '''ל'''אביונים]]".
-=== מנהגים נוספים ===
-ב[[חסידות]] נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] וב[[חב"ד]] אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, [[ר' שניאור זלמד מלאדי]] - בעל [[התניא]] (המכונה גם האדמו"ר הזקן"), ע"י [[התוועדות|התוועדיות]].
-== "זמן אלול" ==
-"זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה ב[[ישיבה|ישיבות]], המתחיל מ[[ראש חודש]] אלול עד מוצאי [[יום כיפור]].
-{{תבנית:חודשי השנה}}
-[[קטגוריה:חודשי השנה]]

אלול: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:55, 26 באוגוסט 2012

תפריט ניווט

חיפוש