יאוש בגזילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הנגזל התייאש מהגזילה, וכך הגזלן קונה אותה {{מקור|(בבא קמא סו., סוכה ל:)}}. לדוגמא, הגזלן הוא איש אלים ולכן הבעלים מתייאש מלהוציא את הגזילה ממנו {{מקור|(רש"י בבא קמא סו: ד"ה חילוף)}}. החולק על דין זה הוא [[רב יוסף]] שסובר שאינו קונה {{מקור|(בבא קמא סו.)}}, ואין הלכה כמותו. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' הסתפקה הגמרא האם הוא מדאורייתא, שנלמד מיאוש באבידה, או מדרבנן, מפני תקנת השבים {{מקור|(בבא קמא סו.)}}. | '''במקורו''' הסתפקה הגמרא האם הוא מדאורייתא, שנלמד מיאוש באבידה, או מדרבנן, מפני תקנת השבים {{מקור|(בבא קמא סו.)}}. | ||
== | ==נכסים== | ||
#'''קרקע''', יאוש לא מועיל בה. ובטעם לזה חידש הכפות תמרים שכיוון שעדיין נקרא שמו של הבעלים עליה, אנן סהדי שאינו מתייאש. ולכן אם נשתקע שם בעליה ממנה, אנן סהדי שכן התייאש, והיאוש מועיל בה. והנתיבות המשפט {{מקור|(שעא)}} כתב שהטעם הוא שהקרקע נחשבת עדיין ברשותו, ויאוש לא מועיל בדבר שברשותו {{מקור|(בכל זה דן ספר המקנה טז-כה)}}<ref>בדיני גזילת קרקע הארכנו בערך קרקע אינה נגזלת.</ref>. | |||
#'''חוב''', הפני יהושע סובר שלא מועיל בו יאוש, והקצוה"ח {{מקור|(קסג)}} כתב שיאוש גמור כן מועיל בו, ורק במקרה שאינו יאוש גמור, כגון שמתייאש רק משום שמתיירא שהלווה עני או אלים ולא ישלם, היאוש לא מועיל {{מקור|(דן בזה ספר המקנה טז-יד בתחילתו)}}. | |||
'''קרקע''', יאוש לא מועיל בה. ובטעם לזה חידש הכפות תמרים שכיוון שעדיין נקרא שמו של הבעלים עליה, אנן סהדי שאינו מתייאש. ולכן אם נשתקע שם בעליה ממנה, אנן סהדי שכן התייאש, והיאוש מועיל בה. והנתיבות המשפט {{מקור|(שעא)}} כתב שהטעם הוא שהקרקע נחשבת עדיין ברשותו, ויאוש לא מועיל בדבר שברשותו {{מקור|(בכל זה דן ספר המקנה טז-כה)}}<ref>בדיני גזילת קרקע הארכנו בערך קרקע אינה נגזלת.</ref>. | #'''עבד כנעני''' - לרש"י ולראב"ד {{מקור|(גזילה ט-א)}} יאוש מועיל בעבד כנעני שנגזל {{מקור|(והפני יהושע הקשה על רש"י שהרי עבד כנעני הוקש לקרקע, ובקרקע אין יאוש. וספר המקנה טז-כה (ד"ה פנ"י) הביאו ותירצו)}}. אך לש"ך {{מקור|(שסג-א)}} יאוש לא מועיל בעבד. | ||
'''חוב''', הפני יהושע סובר שלא מועיל בו יאוש, והקצוה"ח {{מקור|(קסג)}} כתב שיאוש גמור כן מועיל בו, ורק במקרה שאינו יאוש גמור, כגון שמתייאש רק משום שמתיירא שהלווה עני או אלים ולא ישלם, היאוש לא מועיל {{מקור|(דן בזה ספר המקנה טז-יד בתחילתו)}}. | |||
'''עבד כנעני''' - לרש"י ולראב"ד {{מקור|(גזילה ט-א)}} יאוש מועיל בעבד כנעני שנגזל {{מקור|(והפני יהושע הקשה על רש"י שהרי עבד כנעני הוקש לקרקע, ובקרקע אין יאוש. וספר המקנה טז-כה (ד"ה פנ"י) הביאו ותירצו)}}. אך לש"ך {{מקור|(שסג-א)}} יאוש לא מועיל בעבד. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''באופן הקניין''' חקר הרוגאצ'ובר האם הוא כאילו הנגזל עצמו נתנו לגזלן (הקנאה מהנגזל לגזלן) או כאילו הגזלן קבלו מאדם אחר {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה יאוש)}}. | '''באופן הקניין''' חקר הרוגאצ'ובר האם הוא כאילו הנגזל עצמו נתנו לגזלן (הקנאה מהנגזל לגזלן) או כאילו הגזלן קבלו מאדם אחר {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה יאוש)}}. | ||
==יאוש ושינוי== | ==יאוש ושינוי== | ||
@'''שינוי מעשה קטן''' עם יאוש, לתוס' {{מקור|(בבא קמא סו: ד"ה קיצען)}} מועיל, ולרמב"ן {{מקור|(במלחמות ריש הגוזל ומאכיל)}} אינו מועיל. | |||
@'''שינוי שם החוזר לברייתו''' יחד עם יאוש קונה {{מקור|(תוס' סוכה ל: ד"ה וליקניוה)}}. | |||
@'''שינוי מעשה החוזר לברייתו''' אינו קונה אפילו אם הוא יחד עם יאוש {{מקור|(תוס' סוכה ל: ד"ה וליקניוה)}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[יאוש]] | |||
*[[קנייני גזילה]] | |||
*[[שינוי מעשה]] | |||
*[[שינוי רשות]] | |||
*[[שינוי שם]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־05:36, 16 במרץ 2010
|
|
הנגזל התייאש מהגזילה, וכך הגזלן קונה אותה (בבא קמא סו., סוכה ל:). לדוגמא, הגזלן הוא איש אלים ולכן הבעלים מתייאש מלהוציא את הגזילה ממנו (רש"י בבא קמא סו: ד"ה חילוף). החולק על דין זה הוא רב יוסף שסובר שאינו קונה (בבא קמא סו.), ואין הלכה כמותו.
מקור וטעם
במקורו הסתפקה הגמרא האם הוא מדאורייתא, שנלמד מיאוש באבידה, או מדרבנן, מפני תקנת השבים (בבא קמא סו.).
נכסים
- קרקע, יאוש לא מועיל בה. ובטעם לזה חידש הכפות תמרים שכיוון שעדיין נקרא שמו של הבעלים עליה, אנן סהדי שאינו מתייאש. ולכן אם נשתקע שם בעליה ממנה, אנן סהדי שכן התייאש, והיאוש מועיל בה. והנתיבות המשפט (שעא) כתב שהטעם הוא שהקרקע נחשבת עדיין ברשותו, ויאוש לא מועיל בדבר שברשותו (בכל זה דן ספר המקנה טז-כה)[1].
- חוב, הפני יהושע סובר שלא מועיל בו יאוש, והקצוה"ח (קסג) כתב שיאוש גמור כן מועיל בו, ורק במקרה שאינו יאוש גמור, כגון שמתייאש רק משום שמתיירא שהלווה עני או אלים ולא ישלם, היאוש לא מועיל (דן בזה ספר המקנה טז-יד בתחילתו).
- עבד כנעני - לרש"י ולראב"ד (גזילה ט-א) יאוש מועיל בעבד כנעני שנגזל (והפני יהושע הקשה על רש"י שהרי עבד כנעני הוקש לקרקע, ובקרקע אין יאוש. וספר המקנה טז-כה (ד"ה פנ"י) הביאו ותירצו). אך לש"ך (שסג-א) יאוש לא מועיל בעבד.
פרטי הדין
באופן הקניין חקר הרוגאצ'ובר האם הוא כאילו הנגזל עצמו נתנו לגזלן (הקנאה מהנגזל לגזלן) או כאילו הגזלן קבלו מאדם אחר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה יאוש).
יאוש ושינוי
- שינוי מעשה קטן עם יאוש, לתוס' (בבא קמא סו: ד"ה קיצען) מועיל, ולרמב"ן (במלחמות ריש הגוזל ומאכיל) אינו מועיל.
- שינוי שם החוזר לברייתו יחד עם יאוש קונה (תוס' סוכה ל: ד"ה וליקניוה).
- שינוי מעשה החוזר לברייתו אינו קונה אפילו אם הוא יחד עם יאוש (תוס' סוכה ל: ד"ה וליקניוה).
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בדיני גזילת קרקע הארכנו בערך קרקע אינה נגזלת.