סעודה שלישית: הבדלים בין גרסאות בדף

הסעודה השלישית שיש מצווה לאכול בשבת.

זמנה

צריכה להיעשות לאחר שהגיע זמן מנחה.

אם התחיל קודם הזמן והמשיך עד אחר שהגיע הזמן נחלקו האחרונים אם יצא ופסק המשנה ברורה שיצא. (משנ"ב רצא ז ובשער הציון ד)

נחלקו הפוסקים האם עדיף לאוכלה קודם תפילת מנחה או אחריה. (רמ"א רצא ב)

ונהגו לאוכלה לאחר תפילת מנחה.

אם התחיל לאכול סעודה שלישית חצי שעה לפני צאת הכוכבים [כ-10 דקות קודם שקיעת החמה] - רשאי להמשיך סעודתו, אפילו יצאה השבת. ואם התחיל לאחר מכן - פוסק קודם שקיעת החמה [בן איש חי]. ויש אומרים שאף אם התחיל אחר הזמן הנזכר - רשאי להמשיך ולאכול.

עד השקיעה מותר להתחיל בה. בדיעבד מותר להתחיל בה עד 13 וחצי דקות אחר השקיעה. (פניני הלכה שבת עמ' 97)

אמירת רצה והחליצנו בה

לדעת רוב הפוסקים - אם שכח לומר "רצה והחליצנו" בברכת המזון שלאחר סעודה שלישית - אינו חוזר לברך. אמנם לדעת מרן הבן איש חי - חוזר ומברך, כי לפי הסוד חובה לאכול לחם אף בסעודה זו. ומכל מקום - אם יצאה שבת, ושכח להזכיר "רצה והחליצנו" - אינו חוזר.

היה אוכל ויצאה שבת - מזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון.

לחם משנה בסעודה שלישית

ערך מורחב - לחם משנה

מדברי הגמרא כי "בשבת חייב אדם לבצוע על שתי כיכרות" משמע כי חיוב לחם משנה קיים בכל סעודות השבת וכן פסק הרמב"ם כי בכל סעודות השבת יש חובה לבצוע על שתי כיכרות (שבת ל,ט). האבודרהם אף הוסיף כי בכל סעודה שאוכל האדם בשבת (גם מעבר לשלושת הסעודות) עליו לאכול לחם משנה.

מנגד, ראשונים רבים כתבו כי אין חיוב בלחם משנה בסעודה שלישית. המרדכי (מרדכי שבת שצז) כתב כי משני העומרים שהיו יורדים לישראל ביום שישי היו ישראל עושים ארבעה לחמים- אחד אכלו בשישי בבוקר, ועוד שלושה נוספים היו אוכלים בשבת- כך שבסעודה השלישית היו אוכלים רק לחם אחד‏^[1]. כמו כן, הראבי"ה חלק א - מסכת שבת רנב הביא שאביו לא נהג לבצוע לחם משנה בסעודה שלישית משום שמספיק ההיכר שקיים בסעודות שבת בלילה ובבוקר ובקידוש ‏^[2].

להלכה, השולחן ערוך אורח חיים רצא ד פסק כי יש לבצוע על לחם משנה גם בסעודה שלישית. הרמ"א הביא את דברי האבודרהם כי גם מי שסועד יותר משלוש סעודות חייב בלחם משנה, אך הוסיף כי המנהג הקיים הוא להקל ולעשות סעודה שלישית רק על לחם אחד אם כי "יש להחמיר ליקח שניים".

מה אוכלים

בסעודה שלישית נחלקו הפוסקים אם יש חובת לחם משנה. (שולחן ערוך ורמ"א רצא ד).

יש אומרים שאפשר לעשותה במזונות ויש אומרים שאפשר לעשותה אפילו בבשר ודגים אך לא בפירות ויש אומרים שאפשר לעשותה אף בפירות והלכה כאומרים שחובה לעשותה בלחם אלא אם כן הוא שבע ביותר ואינו יכול לאכול כביצה פת (שו"ע רצא ה).

ערב פסח שחל להיות בשבת

אם ערב פסח חל בשבת, ישנה בעיה לגבי עריכת סעודה שלישית, שכן לאחר חצות היום אסור מדאורייתא לאכול חמץ, ולכן לא ניתן לבצוע על פת, אך מצד שני אסור לאכול עדיין מצה בזמן זה.

לבעיה זו יש מספר פתרונות:

1)אכילת מצה עשירה - למתירים לאכלה בפסח, היא איננה חמץ, אך גם לא מצה שיוצאים בה בפסח.

2)אכילת סעודה שלישית לפני 4 שעות- מתפללים כותיקין, אוכלים את הסעודה השניה, שוהים קצת ואוכלים סעודה שלישית. לנוהגים כן,יש לסיים את הסעודה השלישית לפני חצות, או להתחילה על חמץ, לנקות את השולחן ולהמשיך בסעודה שאיננה חמץ.

3)יש מתירים לאכול את הסעודה השלישית רק עם פירות וירקות.

מנהגים

נהגו לזמר בסעודה זו מזמור לדוד. שרים גם את הפיוט "בני היכלא" שחיבר האריז"ל ואת פיוט הכיסופים ידיד נפש ואל מסתתר - המיוסד לפי עשר הספירות.

סעודה זו היא ליווי המלכה - השבת לפני צאתה, ולכן נהגו להמשיכה קצת לתוך הלילה ולשיר שירי כיסופים.

בבתי כנסת חסידיים נהגו להתקבץ לאכילת סעודה שלישית בבית הכנסת - הנקראת "שלוש-סעודות".