רבי ברוך ממז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רבי ברוך ממז'בוז' הועבר לרבי ברוך ממז'יבוז') |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תקע"ז לערך לרבי יחיאל אשכנזי ואדל- בת [[הבעל שם טוב]]. | נולד בשנת תקע"ז לערך לרבי יחיאל אשכנזי ואדל- בת [[הבעל שם טוב]]. | ||
גדל על ברכי סבו והתחבב עליו, וכבר אז ניכרה פקחותו. תלמידי הבעש"ט ניבאו לו גדולות. למד [[החסידות|חסידות]] מ[[רבי פנחס מקוריץ]], מ[[רבי דב בער המגיד ממזריטש]] ומ[[רבי יעקב יוסף מפולנאה]]. לאחר פטירת המגיד בשנת תקל"ג קיבל את | גדל על ברכי סבו והתחבב עליו, וכבר אז ניכרה פקחותו. תלמידי הבעש"ט ניבאו לו גדולות. למד [[החסידות|חסידות]] מ[[רבי פנחס מקוריץ]], מ[[רבי דב בער המגיד ממזריטש]] ומ[[רבי יעקב יוסף מפולנאה]]. לאחר פטירת המגיד בשנת תקל"ג קיבל את סמכותו של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]], והתכתב איתו כאשר ר' מנחם מנדל שהה ב[[ארץ ישראל]]. | ||
נשא בזיווג ראשון את בתו של ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, ובזיווג שני את בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטוב, בן ר' צבי בן הבעש"ט. | נשא בזיווג ראשון את בתו של ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, ובזיווג שני את בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטוב, בן ר' צבי בן הבעש"ט. | ||
החל לכהן כאדמו"ר, כנראה בשנת תקל"ז, בטולטשין. כאדמו"ר, נהג בפאר, בנה בית מפואר ונסע במרכבה מפוארת. מטולטשין עבר לעירו של סבו - מז'יבוז', שם התקבצו סביבו | החל לכהן כאדמו"ר, כנראה בשנת תקל"ז, בטולטשין. כאדמו"ר, נהג בפאר, בנה בית מפואר ונסע במרכבה מפוארת. מטולטשין עבר לעירו של סבו - מז'יבוז', שם התקבצו סביבו אלפי חסידים. הוא רצה להיות ממשיכו של סבו ולרכז סביבו את כל החסידים, אולם אדמו"רים שהקימו להם חצרות נפרדות לא הסכימו שהוא יכהן כ"אדמו"ר ראשי" כסבו. בשל כך, פרצו מחלוקות קשות בינו לבינם, במיוחד עם [[רבי לוי יצחק מברדיטשב]], [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] ו[[רבי יעקב יצחק החוזה מלבלין]]<ref>. מחלוקתו עם ר' לוי יצחק הוסברה ע"י החסידים, משום שהמלאכים קנאו בעבודתו, ועל ידי המחלוקת הוא השקיטם. מחלוקתו עם ר' שניאור זלמן הוסברה על ידי ר' שניאור זלמן בעצמו, שנבעה מפני שרש"ז נסע לאזורים שהיו תחת השפעתו של ר' ברוך על מנת לאסוף כספים ל[[צדקה]], וכן מהלשנות של חסידי רבי אברהם מאליסק ב[[טבריה]] שהיה מתנגדי ר' שניאור זלמן.</ref>. | ||
נפטר בי"ח ב[[כסלו]] תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'. | נפטר בי"ח ב[[כסלו]] תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'. | ||
גרסה מ־22:27, 6 באפריל 2011
|
|
רבי ברוך ממז'יבוז' מראשוני האדמו"רים.
תולדות חייו
נולד בשנת תקע"ז לערך לרבי יחיאל אשכנזי ואדל- בת הבעל שם טוב. גדל על ברכי סבו והתחבב עליו, וכבר אז ניכרה פקחותו. תלמידי הבעש"ט ניבאו לו גדולות. למד חסידות מרבי פנחס מקוריץ, מרבי דב בער המגיד ממזריטש ומרבי יעקב יוסף מפולנאה. לאחר פטירת המגיד בשנת תקל"ג קיבל את סמכותו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, והתכתב איתו כאשר ר' מנחם מנדל שהה בארץ ישראל.
נשא בזיווג ראשון את בתו של ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, ובזיווג שני את בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטוב, בן ר' צבי בן הבעש"ט.
החל לכהן כאדמו"ר, כנראה בשנת תקל"ז, בטולטשין. כאדמו"ר, נהג בפאר, בנה בית מפואר ונסע במרכבה מפוארת. מטולטשין עבר לעירו של סבו - מז'יבוז', שם התקבצו סביבו אלפי חסידים. הוא רצה להיות ממשיכו של סבו ולרכז סביבו את כל החסידים, אולם אדמו"רים שהקימו להם חצרות נפרדות לא הסכימו שהוא יכהן כ"אדמו"ר ראשי" כסבו. בשל כך, פרצו מחלוקות קשות בינו לבינם, במיוחד עם רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי יעקב יצחק החוזה מלבלין[1].
נפטר בי"ח בכסלו תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'.
- ↑ . מחלוקתו עם ר' לוי יצחק הוסברה ע"י החסידים, משום שהמלאכים קנאו בעבודתו, ועל ידי המחלוקת הוא השקיטם. מחלוקתו עם ר' שניאור זלמן הוסברה על ידי ר' שניאור זלמן בעצמו, שנבעה מפני שרש"ז נסע לאזורים שהיו תחת השפעתו של ר' ברוך על מנת לאסוף כספים לצדקה, וכן מהלשנות של חסידי רבי אברהם מאליסק בטבריה שהיה מתנגדי ר' שניאור זלמן.