גאולת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גאולת ישראל''' הוא ספרו של [[רבי אברהם יעלין]] העוסק בענייני [[ארץ ישראל]] ו[[ישוב ארץ ישראל|ישובה]], ה[[גאולה]] ו[[הציונות]]. יצא לאור בשנת תרפ"ח. נדפס שנית בישראל בשנת תשכ"ט, וכן בהוצאה חדשה ע"י מכון הר ברכה. | '''גאולת ישראל''' הוא ספרו של [[רבי אברהם יעלין]] העוסק בענייני [[ארץ ישראל]] ו[[ישוב ארץ ישראל|ישובה]], ה[[גאולה]] ו[[הציונות]]. יצא לאור בשנת תרפ"ח. נדפס שנית בישראל בשנת תשכ"ט, וכן בהוצאה חדשה ע"י מכון הר ברכה. | ||
[[תמונה:yelin2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר- מהדורת הר ברכה]] | |||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
*מאמר א' '''חזקו ואל תיראו''' {{מקור|ע"פ ישעיהו לה|כן}}- "לאשר נתיישבו שמה וסובלים דוחק עתה ולהעוסקים בישוב ארץ ישראל, לחזק לבם שבודאי יעזור השם יתברך בקרוב להצליח שמה יותר מבשאר ארצות"<ref>כך תיאר אותו באגרתו לרב קוק, [[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו.</ref>. | *מאמר א' '''חזקו ואל תיראו''' {{מקור|ע"פ ישעיהו לה|כן}}- "לאשר נתיישבו שמה וסובלים דוחק עתה ולהעוסקים בישוב ארץ ישראל, לחזק לבם שבודאי יעזור השם יתברך בקרוב להצליח שמה יותר מבשאר ארצות"<ref>כך תיאר אותו באגרתו לרב קוק, [[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו.</ref>. |
גרסה מ־11:25, 18 במרץ 2011
|
גאולת ישראל הוא ספרו של רבי אברהם יעלין העוסק בענייני ארץ ישראל וישובה, הגאולה והציונות. יצא לאור בשנת תרפ"ח. נדפס שנית בישראל בשנת תשכ"ט, וכן בהוצאה חדשה ע"י מכון הר ברכה.
מבנה הספר
- מאמר א' חזקו ואל תיראו (ע"פ ישעיהו לה)- "לאשר נתיישבו שמה וסובלים דוחק עתה ולהעוסקים בישוב ארץ ישראל, לחזק לבם שבודאי יעזור השם יתברך בקרוב להצליח שמה יותר מבשאר ארצות"[1].
- מאמר ב' משפט הגאולה (ע"פ ירמיהו לב)- בו קורא ליהודי אמריקה ועשירי העולם היהודי לתרום ולגאול קרקעות בארץ ישראל.
- מאמר ג' אל תקשו לבבכם (ע"פ תהלים צ)- דן בהתנגדות לציונות, גורמיה וטענותיה.
- מאמר ד' וירשתם אותה וישבתם בה (ע"פ דברים י"א)- עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל וסוגיית שלוש השבועות.
- מאמר ה' מי ומי ההולכים (ע"פ שמות י)- כנגד מי שאומר שרק צדיק ילך לארץ ישראל.
- מאמר ו' נדחי ישראל יכנס (ע"פ תהלים קמז)- "בו יבא בקורת גדול אודות מקום עשרת השבטים ובני משה ובני הרכבים"[2].
מתוכן הספר
בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת הגר"א. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מספרי הנבואה והקבלה. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של אתחלתא דגאולה, ומדבר על שיתוף מעשי עם הציונים. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של המקובל הרב אליהו גוטמאכר ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שהסטרא אחרא (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. ספר זה עוסק גם בסוגיית "שלוש השבועות", ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות מכמה סיבות.
הסכמות
הספר זכה להסכמתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (שפורסמה בספר וכן בספר הסכמות הראי"ה), לאחר שהמחבר ביקש ממנו לשלוח הסכמה כדי שדבריו יתקבלו בעולם החרדי של אירופה[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ כך תיאר אותו באגרתו לרב קוק, אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו.
- ↑ לשון דף השער של הספר.
- ↑ ראה את ההתכתבות ביניהם באגרות לראי"ה מהדורה ב' אגרות רכ"ו ורנ"ו ובהסכמות הראי"ה מ"ו.