רבי אליעזר פיש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי אליעזר פיש''' היה ה[[אדמו"ר]] הראשון מביקסאד. | '''רבי אליעזר פיש''' היה ה[[אדמו"ר]] הראשון מביקסאד. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1880|מספר שנים=64}} | |||
נולד בחורף תר"מ בעיירה מוסיף שבחבל מארמורש לאביו ר' משה פיש מצאצאי רבי חיים צנזר מברודי ולאמו לאה, מצאצאי [[השל"ה]]. למד אצל רבי מרדכי לעוו, אב"ד אינטרדם<ref>תלמיד [[רבי שמעון סופר]] (הכתב סופר) ובעל היריעות שלמה, נפטר בי"ח ב[[שבט]] תרס"ו.</ref>, ונסמך על ידו ל[[רב]]נות. התחתן עם לאה אביגיל, בתו של רבי משה זאב ב"ר יששכר בער- הרב מערעד-סינזשארץ, ובזיווג שני נשא את חיה גולדה בת ר' נחום צבי. לאחר נישואיו עבר להתגורר בסיגט, שם למד בישיבתו של האדמו"ר מסיגט [[רבי חנינה יום טוב טייטלבוים]], שנחשב למורו ורבו בחסידות, ולמד עם שני בניו, ר' חיים צבי (לימים, האדמו"ר מסיגט) ו[[רבי יואל טייטלבוים]] (לימים, האדמו"ר מסאטמאר). היה ידוע כסגפן ופרוש, הרבה ב[[צדקה]] והיה מאריך מאד ב[[תפילה|תפילותיו]]. בשנת תרס"ה (או תרס"ח לפי גרסה אחרת), נתמנה ל[[רב]] ו[[דיין]] בעיר נירבוגדן, ויסד שם [[ישיבה]]. לאחר מכן נתמנה לרב הכפר ביקסאד, ואף שם הקים ישיבה. בביקסאד גם החל לנהוג באדמו"רות. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר בסאטמאר, שם נתפרסם כאדמו"ר בעל מופתים ורבים שיחרו לפתחו<ref>על אודות חלק מהמופתים שעשה ראה בהקדמת בניו לספרו שם אליעזר.</ref>. את כל כספי הפדיונות שקבל מחסידיו העביר למטרות צדקה, אף על פי שחי בעוני רב. גם בסאטמאר הקים ישיבה, שמנתה כחמישים תלמידים. כשהחלה [[השואה]] בהונגריה, נעשה ניסיון להבריחו לקולוז'ואר (קלויזנבורג) שברומניה, אולם הוא נתפס והובל לאושוויץ, שם נרצח בכ' ב[[סיוון]] תש"ד. לאחר השואה, בנו, רבי נחום צבי פיש המשיך את האדמו"רות בניו יורק שבארצות הברית. | נולד בחורף תר"מ בעיירה מוסיף שבחבל מארמורש לאביו ר' משה פיש מצאצאי רבי חיים צנזר מברודי ולאמו לאה, מצאצאי [[השל"ה]]. למד אצל רבי מרדכי לעוו, אב"ד אינטרדם<ref>תלמיד [[רבי שמעון סופר]] (הכתב סופר) ובעל היריעות שלמה, נפטר בי"ח ב[[שבט]] תרס"ו.</ref>, ונסמך על ידו ל[[רב]]נות. התחתן עם לאה אביגיל, בתו של רבי משה זאב ב"ר יששכר בער- הרב מערעד-סינזשארץ, ובזיווג שני נשא את חיה גולדה בת ר' נחום צבי. לאחר נישואיו עבר להתגורר בסיגט, שם למד בישיבתו של האדמו"ר מסיגט [[רבי חנינה יום טוב טייטלבוים]], שנחשב למורו ורבו בחסידות, ולמד עם שני בניו, ר' חיים צבי (לימים, האדמו"ר מסיגט) ו[[רבי יואל טייטלבוים]] (לימים, האדמו"ר מסאטמאר). היה ידוע כסגפן ופרוש, הרבה ב[[צדקה]] והיה מאריך מאד ב[[תפילה|תפילותיו]]. בשנת תרס"ה (או תרס"ח לפי גרסה אחרת), נתמנה ל[[רב]] ו[[דיין]] בעיר נירבוגדן, ויסד שם [[ישיבה]]. לאחר מכן נתמנה לרב הכפר ביקסאד, ואף שם הקים ישיבה. בביקסאד גם החל לנהוג באדמו"רות. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר להתגורר בסאטמאר, שם נתפרסם כאדמו"ר בעל מופתים ורבים שיחרו לפתחו<ref>על אודות חלק מהמופתים שעשה ראה בהקדמת בניו לספרו שם אליעזר.</ref>. את כל כספי הפדיונות שקבל מחסידיו העביר למטרות צדקה, אף על פי שחי בעוני רב. גם בסאטמאר הקים ישיבה, שמנתה כחמישים תלמידים. כשהחלה [[השואה]] בהונגריה, נעשה ניסיון להבריחו לקולוז'ואר (קלויזנבורג) שברומניה, אולם הוא נתפס והובל לאושוויץ, שם נרצח בכ' ב[[סיוון]] תש"ד. לאחר השואה, בנו, רבי נחום צבי פיש המשיך את האדמו"רות בניו יורק שבארצות הברית. | ||
גרסה מ־09:02, 1 ביולי 2011
|
|
רבי אליעזר פיש היה האדמו"ר הראשון מביקסאד.
תולדות חייו
| תקופת חייו של רבי אליעזר פיש על ציר הזמן |
|---|
 |
נולד בחורף תר"מ בעיירה מוסיף שבחבל מארמורש לאביו ר' משה פיש מצאצאי רבי חיים צנזר מברודי ולאמו לאה, מצאצאי השל"ה. למד אצל רבי מרדכי לעוו, אב"ד אינטרדם[1], ונסמך על ידו לרבנות. התחתן עם לאה אביגיל, בתו של רבי משה זאב ב"ר יששכר בער- הרב מערעד-סינזשארץ, ובזיווג שני נשא את חיה גולדה בת ר' נחום צבי. לאחר נישואיו עבר להתגורר בסיגט, שם למד בישיבתו של האדמו"ר מסיגט רבי חנינה יום טוב טייטלבוים, שנחשב למורו ורבו בחסידות, ולמד עם שני בניו, ר' חיים צבי (לימים, האדמו"ר מסיגט) ורבי יואל טייטלבוים (לימים, האדמו"ר מסאטמאר). היה ידוע כסגפן ופרוש, הרבה בצדקה והיה מאריך מאד בתפילותיו. בשנת תרס"ה (או תרס"ח לפי גרסה אחרת), נתמנה לרב ודיין בעיר נירבוגדן, ויסד שם ישיבה. לאחר מכן נתמנה לרב הכפר ביקסאד, ואף שם הקים ישיבה. בביקסאד גם החל לנהוג באדמו"רות. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בסאטמאר, שם נתפרסם כאדמו"ר בעל מופתים ורבים שיחרו לפתחו[2]. את כל כספי הפדיונות שקבל מחסידיו העביר למטרות צדקה, אף על פי שחי בעוני רב. גם בסאטמאר הקים ישיבה, שמנתה כחמישים תלמידים. כשהחלה השואה בהונגריה, נעשה ניסיון להבריחו לקולוז'ואר (קלויזנבורג) שברומניה, אולם הוא נתפס והובל לאושוויץ, שם נרצח בכ' בסיוון תש"ד. לאחר השואה, בנו, רבי נחום צבי פיש המשיך את האדמו"רות בניו יורק שבארצות הברית.
היה ידוע כגאון בתורה, וידע בעל פה ש"ס בבלי וירושלמי, רמב"ם וחידושי המהרש"א.
יסד בכמה מקומות חבורות ללימוד ש"ס ומשניות, ובחלקן סיימו את הש"ס בכל חודש.
ספרו
בנו, ר' נחום צבי, הוציא לאור בניו יורק בשנת תשי"ד את כתבי אביו ששרדו את השואה, וקבצם לספר שם אליעזר. הספר כולל חידושים על התנ"ך, פרקי אבות ודרשות לשבתות וחגים. לספר נספח הקנטרס 'בני משה' של בנו, ר' חיים משה פיש, שהיה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ. הספר זכה להסכמתו של רבי יואל טייטלבוים, ממנה ניכרת הידידות ששררה בינו לבין ר' אליעזר.
צאצאיו
- בנו הבכור, רבי חיים משה פיש, היה רב במאנשטור והמחוז ונרצח עם אביו באושוויץ בכ' בסיוון תש"ד.
- בנו רבי נחום צבי פיש, כיהן אחר אביו כאדמו"ר מביקסאד בניו יורק, הוציא לאור את כתבי אביו.
- בנו, מרדכי יהודה פיש, היה עילוי גדול וידע בגיל שבע בעל פה את מסכת ברכות ושבת. נפטר בגיל 12 בערב ראש חודש חשוון תרפ"ב.
- חתנו, רבי משה אריה לעוו, האדמו"ר מטימישוואר, ניו יורק.
בתו לאה, נפטרה בגיל צעיר בטרם הספיקה להינשא.
אחת מנכדותיו נישאה לבן משפחת אדמו"רי חסידות ויז'ניץ.
לקריאה נוספת
- בניו, ציון לנפש חיה בהקדמה לספרו "שם אליעזר", ניו יורק תשי"ד.
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה הוצאת מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 546.
- הרב רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים הוצאת רוח יעקב תשמ"ז, חלק י"ג עמ' 74.
- פרופ' שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 145.
- ד"ר יצחק אלפסי,החסידות, הוצאת ספרית מעריב, עמ' 221.
- ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור הוצאת מכון דעת יוסף ירושלים תשנ"ח, ח"ב עמ' 509.
- ד"ר יצחק רפאל, אנציקלופדיה לחסידות- אישים הוצאת מוסד הרב קוק, חלק א' עמ' רסב-רסג.
- ראשי גולת אריאל חלק ב' עמ' י"ג-כ"ו.
- ספר מארמורש עמ' 135.
- חכמי טרנסילבניה עמוד 179.
- יחיאל גרשטיין, מקדשי השם חלק ב', בהוצאת גנזך קידוש ה', בני ברק תשס"ו.
- זכור את סאטמאר עמ' 44.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תלמיד רבי שמעון סופר (הכתב סופר) ובעל היריעות שלמה, נפטר בי"ח בשבט תרס"ו.
- ↑ על אודות חלק מהמופתים שעשה ראה בהקדמת בניו לספרו שם אליעזר.