רשת ישיבות פורת יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית בעיה"ק [[ירושלים]] ת"ו.
'''ישיבת פורת יוסף''' היא [[ישיבה]] ספרדית ותיקהה ב[[ירושלים]].
כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים-  ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] (מול [[הכותל המערבי]]), בשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], ובשכונת [[קטמון]].
==תולדות הישיבה==
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י [[רבי בן-ציון חזן]], מתלמידיו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]- הבן אש חי. הבן איש חי שלח את הרב חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה.
הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב רבי יוסף אברהם שלום.


ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית הכוללת כיום מספר ישיבות - "פורת יוסף" בעיר העתיקה, "פורת יוסף" בשכונה "גאולה", ו"פורת יוסף" בשכונת "קטמון".
הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהקומה על ידי [[רבי עזרא הררי רפול]], ובראשה עמד [[הרב שלמה לניאדו]]. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה [[הרב עזרא עטייה]] לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב חזן. רבני הישיבה היו [[הרב סלמאן אליהו]] זצ"ל, [[רבי אפרים הכהן]], [[רבי אברהם הררי רפול]] ועוד.


== הקמת הישיבה ==
ב[[מלחמת השחרור]] בשנת תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור [[שכונת הבוכרים]], והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד.
ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, בסמוך למקום המקדש.  
בשנת תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת תשנפטר הרב עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה [[הרב בן ציון אבא שאול]] ו[[הרב יהודה צדקה]].  
הישיבה נוסדה ע"י החכם רבי בן-ציון חזן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של מרן רשכבה"ג רבינו יוסף חיים זצ"ל, בעל ה"[[בן איש חי]]". רבינו יוסף חיים שלח את ח"ר בן-ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה.
הכסף הרב שהיה דרוש בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב החשוב רבי יוסף אברהם שלום ז"ל.


ראש הישיבה היה הרב הגדול ח"ר שלמה לניאדו זצ"ל. רבי שלמה עמד בראש הישיבה שנה אחת, והלך לעולם שכולו טוב. לאחר מכן נתמנה ח"ר עזרא עטיה זצ"ל לעמוד בראשות הישיבה. מנהל הישיבה היה ח"ר בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו חכמים ורבנים גדולי עולם, מהם - ח"ר סלמאן אליהו זצ"ל, אביו של מרן הראש"ל רבי מרדכי אליהו זצ"ל; ח"ר אפרים הכהן זצ"ל; ח"ר אברהם הררי רפול זצ"ל, ועוד חכמים גדולים.
הרב צדקה נפטר בי"ב ב[[חשוון]] תשנ"ב, והרב אבא שאול נפטר בי"ט ב[[תמוז]] תשנ"ח, ובמקומו התמנה [[הרב משה צדקה]] (בנו של הרב יהודה צדקה).
השמש בישיבה היה ר' מימון אסודרי ז"ל,שהיה מכבד מאד לתלמידי חכמים, ודאג לרבנים הלומדים בישיבה. מימון עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל ממרוקו, והם השתקעו בעיה"ק ירושלים ת"ו. ח"ר אברהם הררי רפול זצ"ל לקח את בנו של מימון - רבי יעקב סודרי זצ"ל, לחתן לבתו. לימים נהיה רבי יעקב לרבה של חיפה-תחתית.  


== הרס הישיבה ==
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא [[הרב שלום כהן]] (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד [[הרב ציון זנגי]].
בשנת ה'תש"ח, במלחמת השחרור, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הערבי. הערבים ימ"ש החריבו את הישיבה ושרפוה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד בתי כנסת באזור.
 
== הישיבה בשכונת "גאולה" ==
בשנת ה'תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה".
בשנת ה'תש"ל נפטר הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, ראש הישיבה. ראשי הישיבה היו הגאון רבי בן-ציון אבא שאול זצ"ל והגאון רבי יאודה צדקה זצ"ל [אחי אמו של יבלטו"א הגאון רבי מרדכי אליהו זכר צדיק לברכה]. רבי יאודה היה נשוי לרבנית פהימה ע"ה, לבית בטאט. מספר שנים אחר שנפטרה הרבנית, נשא רבי יאודה את הרבנית תמר פחה ע"ה, אשר בעלה נפטר תקופה קצרה קודם לכן. הרבנית תמר היתה בתו של ר' מימון אסודרי ע"ה, השמש בישיבת פורת יוסף. 
הישיבה המשיכה לגדל תלמידי חכמים מופלגים, ולהגדיל תורה ולהאדירה.
הגאון רבי יאודה צדקה נפטר ב-י"ב בחשוון ה'תשנ"ב, והגאון רבי בן-ציון אבא שאול נפטר ב-י"ט תמוז ה'תשנ"ח, מנוחתם כבוד בבית העלמין בסנהדריה.
 
לאחר פטירתו של רבי בן-ציון זצ"ל, נתמנה בנו של הגאון רבי יאודה צדקה זצ"ל, יבלטו"א הגאון רבי משה צדקה שליט"א, לעמוד בראשות הישיבה.
 
ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הגאון רבי שלום כהן שליט"א, בנו של ח"ר אפרים הכהן זצ"ל. בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הגאון רבי ציון זנגי שליט"א.


== ישיבת "עוז והדר" ==
== ישיבת "עוז והדר" ==
בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הנסתר. למדו בה החכמים ח"ר סלמאן אליהו זצ"ל, ח"ר אפרים מנשה הכהן זצ"ל, ח"ר עובדיה הדאיה זצ"ל [בעל שו"ת ישכיל עבדי ועוד, ראש ישיבת המקובלים "בית אל"], ועוד חכמים וגאונים רבים.
בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת ה[[קבלה]]. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, [[הרב עובדיה הדאיה]] ועוד.
 
== הספריה ==
בישיבה היתה ספריה גדולה מאד, עם המון ספרים חדשים גם ישנים, עתיקים ונדירים. לצערנו, הרבה ספרים מהספריה הלכו בשריפה, וחבל על דאבדין, המקום ימלא חסרוננו.
 
== חכמי הישיבה ==
== חכמי הישיבה ==
ע"פ סדר א-ב


[[הרב יעקב יוסף]] שליט"א, ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים.
*[[הרב יעקב יוסף]], ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים.


מרן [[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א, הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה.
*[[הרב עובדיה יוסף]], הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה.


רבי בן ציון מוצפי שליט"א, ראש ישיבת "בני ציון".
*[[הרב בן ציון מוצפי]], ראש ישיבת "בני ציון".




ח"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
*[[הרב בן ציון אבא שאול]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה".


ח"ר בן ציון אטון זצ"ל.
*[[הרב בן ציון אטון]].


ח"ר יהודה מועלם זצ"ל.
**[[הרב שבתי אטון]], ראש ישיבת "ראשית חכמה".


ח"ר שבתי אטון זצ"ל, ראש ישיבת "ראשית חכמה".


ח"ר מרדכי אליהו זצ"ל, הראשון לציון.
*[[הרב יהודה מועלם]].


ח"ר סלמאן אליהו זצ"ל.
*[[הרב מרדכי אליהו]], הראשון לציון.


ח"ר מנצור בן שמעון זצ"ל.
*[[הרב סלמאן אליהו]].


ח"ר עובדיה הדאיה זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים בית אל ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד.
*[[הרב מנצור בן שמעון]].


ח"ר עזרא הדאיה זצ"ל.
*[[הרב עובדיה הדאיה]], ראש ישיבת המקובלים בית אל ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד.


ח"ר בן-ציון מרדכי חזן זצ"ל, מייסד ומנהל הישיבה.
*[[הרב עזרא הדאיה]].


ח"ר יצחק כדורי זצ"ל, ראש המקובלים.
*[[הרב בן-ציון מרדכי חזן]]- מייסד ומנהל הישיבה.


ח"ר אליהו לופס זצ"ל, ר"מ בישיבה.
*[[הרב יצחק כדורי]].


ח"ר שלום לופס זצ"ל, רבה של עיה"ק עכו ת"ו.
*[[הרב אליהו לופס]], ר"מ בישיבה.


ח"ר שלמה לניאדו זצ"ל, ראש הישיבה.
*[[הרב שלום לופס]], רבה של [[עכו]].


ח"ר אליהו מערבי זצ"ל.
*[[שלמה לניאדו]], ראש הישיבה.


ח"ר שלמה מערבי זצ"ל.
*[[הרב אליהו מערבי]].


ח"ר עזרא עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.
*[[הרב שלמה מערבי]].


ח"ר יעקב עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.
*[[הרב עזרא עדס]], ר"מ בישיבה.


ח"ר משה עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.
*[[הרב יעקב עדס]], ר"מ בישיבה.


ח"ר יוסף עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.
*[[הרב משה עדס]], ר"מ בישיבה.


ח"ר עזרא עטייה זצ"ל, ראש הישיבה.
*[[הרב יוסף עדס]], ר"מ בישיבה.


ח"ר יהודה צדקה זצ"ל, ראש הישיבה בשכונת "גאולה".
*[[הרב עזרא עטייה]], ראש הישיבה.


ח"ר אברהם הררי רפול זצ"ל.
*[[הרב יהודה צדקה]], ראש הישיבה בשכונת "גאולה".


ח"ר יהודה הכהן שאקו זצ"ל.
*[[הרב אברהם הררי רפול]].


ח"ר יוסף שהרבני זצ"ל, חמיו של רבי בן-ציון אבא שאול זצ"ל.
*[[הרב יהודה הכהן שאקו]].


ח"ר שלמה שהרבני זצ"ל.
*[[הרב יוסף שהרבני]].


ח"ר יוסף ששון עג'מי זצ"ל (בהיות הישיבה בעיר העתיקה לפני קום המדינה).
*[[הרב שלמה שהרבני]].


[[קטגוריה:ישיבות|פ]]
*[[הרב יוסף ששון עג'מי]].
[[קטגוריה:ישיבות|פורת יוסף]]

גרסה מ־16:48, 5 באוקטובר 2011

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית ותיקהה בירושלים. כיום, הישיבה כוללת מספר סניפים- בעיר העתיקה (מול הכותל המערבי), בשכונת גאולה, ובשכונת קטמון.

תולדות הישיבה

ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, ע"י רבי בן-ציון חזן, מתלמידיו של רבי יוסף חיים מבגדד- הבן אש חי. הבן איש חי שלח את הרב חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. הכסף הרב שנדרש עבור בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב רבי יוסף אברהם שלום.

הגרעין הראשון של הישיבה הורכב מרבני ותלמידי ישיבת "אוהל מועד" לבני עניים שהקומה על ידי רבי עזרא הררי רפול, ובראשה עמד הרב שלמה לניאדו. הרב לניאדו מונה להיות ראש ישיבת פורת יוסף, וכיהן בתפקיד זה במשך שנה עד לפטירתו. לאחר מכן נתמנה הרב עזרא עטייה לעמוד בראשות הישיבה, ומנהלה היה הרב חזן. רבני הישיבה היו הרב סלמאן אליהו זצ"ל, רבי אפרים הכהן, רבי אברהם הררי רפול ועוד.

במלחמת השחרור בשנת תש"ח, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הירדני, ובנין הישיבה הוחרב והועלה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד. בשנת תשי"ז נכנסו התלמידים לבניין הישיבה החדש בשכונת "גאולה". בשנת תש"ל נפטר הרב עטייה, ובמקומו החלו לכהן כראשי הישיבה הרב בן ציון אבא שאול והרב יהודה צדקה.

הרב צדקה נפטר בי"ב בחשוון תשנ"ב, והרב אבא שאול נפטר בי"ט בתמוז תשנ"ח, ובמקומו התמנה הרב משה צדקה (בנו של הרב יהודה צדקה).

ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הרב שלום כהן (בנו של רבי אפרים הכהן). בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הרב ציון זנגי.

ישיבת "עוז והדר"

בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הקבלה. בין השאר למדו בה החכמים הרב סלמאן אליהו, הרב אפרים מנשה הכהן זצ"ל, הרב עובדיה הדאיה ועוד.

חכמי הישיבה

  • הרב יעקב יוסף, ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בירושלים.