רבי יהודה בר אילעי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
'''רבי יהודה בר אלעאי''' הוא '''סתם רבי יהודה''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. | '''רבי יהודה בר אלעאי''' הוא '''סתם רבי יהודה''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. | ||
מתלמידי [[רבי עקיבא]]. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא ב[[ל"ג בעומר]]. | מתלמידי [[רבי עקיבא]]. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא ב[[ל"ג בעומר]]. | ||
==תורתו== | |||
אמרו לו "משם ראיה" {{מקור|ציין לזה מסורת הש"ס שבת כט:}} | |||
יתכן שהוא משום שרבי יהודה מסתכל על המעשה ולא על הכוונה {{מקור|נגד חבירו רבי שמעון }}, ולכן מביא ראיות שאמנם דומות לנידון במעשה החיצוני, אך השיבו לו "משם ראיה" - שאין לדמותם, כיוון שטעם הדין בהם לא שייך לנידון. | |||
* נר בשפופרת של ביצה {{מקור|שבת כט:}}. | |||
* רבי טרפון שבת מחוץ לעיר {{מקור|ערובין מה.}}. | |||
* אמת המים {{מקור|ערובין פז.}}. | |||
* סוכה של הילני המלכה {{מקור|סוכה ב:}}. | |||
* סיככה בנסרים {{מקור|סוכה יד:}}. | |||
* היו מורישים לולבים יבשים לבניהם {{מקור|סוכה לא.}}. | |||
* רבי עקיבא אכל ביצה {{מקור|ערובין מא. ותד"ה ביצה}}. | |||
* אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה {{מקור|ערובין צא.}}. | |||
מחלק בין מקרים | |||
* היו לפניו מצוות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה {{מקור|סוכה מו.}}. | |||
* מברכים על ירקות "בורא מיני דשאים", ולא "בורא פרי האדמה" כשאר פירות האדמה {{מקור|ברכות לה. ומ.}}. | |||
* במה משמחן ביין. רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן {{מקור|פסחים קט.}}. | |||
* אין משקין שתי סוטות כאחת משום שנאמר "והשקה אותה" - לבדה {{מקור|נדרים עג.}}. | |||
* אין מוציאין עוד פרה עם הפרה האדומה משום שנאמר "והוציא אותה" - לבדה {{מקור|יומא מב:}}. | |||
"אימתי" | |||
* בדומה לסעיף הקודם, שמחלק בין מקרים. | |||
* המשחק בקוביא פסול לעדות. אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא {{מקור|סנהדרין כד:}}. | |||
* אימתי בישובן {{מקור|של בתי כנסיות}} אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים {{מקור|מגילה כח:}}. | |||
* אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי {{מקור|מגילה ה.}}. | |||
* אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש {{מקור|מנחות עא.}}. | |||
מחלק בין יהודה לגליל | |||
בדומה לסעיף דלעיל, שמחלק בין פרטים. | |||
* ביהודה היו מתייחדים קודם החופה, ובגליל לא {{מקור|כתובות יב.}}. | |||
* אנשי גליל לא בקיאין בקדשים וביהודה כן {{מקור|נדרים יח:}}. | |||
* ביהודה היו עושים מלאכה בערב פסח עד חצות ובגליל אינן עושים כל עיקר {{מקור|פסחים נה.}}. | |||
* אנשי גליל קנטרנים ומדירים {{מקור|נדרים מח.}}. | |||
"דברים ככתבן" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}} | |||
* פסחים כב., זבחים נט., סוטה מח: | |||
סימנים לזיכרון | |||
* דצ"ך עד"ש באח"ב {{מקור|הגדה של פסח}}. | |||
* שלא תטעה זד"ד יה"ז {{מקור|שיעוריהם של שתי הלחם ולחם הפנים}} {{מקור|מנחות צו.}}. | |||
* יביא מנחת סולת שהיא הראשונה שבמנחות - לסימנא בעלמא, רש"י: שלא תטעה ותשכח {{מקור|מנחות קה.}}. | |||
* שתי סמיכות בציבור - גרסא בעלמא, רש"י {{מקור|בפירושו הראשון}}: שתהא רגיל שתי סמיכות ותו לא {{מקור|מנחות צב:}}. | |||
* מעין זה - באדר שני לא כותבים בשטרות "תניין" אלא "תי"ו", שהיא ראשי תיבת תניין {{מקור|ירושלמי מגילה א-ה וקרבן העדה}}. | |||
חשיבות אומנות {{מקור|ממעיין ההלכה סנהדרין כד}} | |||
* אם אין לו אומנות אחרת פסול לעדות {{מקור|סנהדרין כד:}}. | |||
* כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות {{מקור|קידושין כט.}}. | |||
* גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה {{מקור|נדרים מט:}}. | |||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
{{מיון רגיל:יהודה בר אילעי}} | {{מיון רגיל:יהודה בר אילעי}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־06:09, 28 באוקטובר 2011
|
|
| רבי יהודה בר אילעי | |
|---|---|
 הכניסה למתחם קברו של רבי יהודה בר אילעי | |
| דור | רביעי לתנאים |
| רבותיו | רבי טרפון, רבי ישמעאל, רבי עקיבא |
| חבריו | רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר |
| תלמידיו | רבי יהושה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי |
| מקום קבורתו | בין עין זיתם לצפת |
רבי יהודה בר אלעאי הוא סתם רבי יהודה היה מגדולי התנאים בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. מתלמידי רבי עקיבא. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא בל"ג בעומר.
תורתו
אמרו לו "משם ראיה" ציין לזה מסורת הש"ס שבת כט: יתכן שהוא משום שרבי יהודה מסתכל על המעשה ולא על הכוונה נגד חבירו רבי שמעון , ולכן מביא ראיות שאמנם דומות לנידון במעשה החיצוני, אך השיבו לו "משם ראיה" - שאין לדמותם, כיוון שטעם הדין בהם לא שייך לנידון.
- נר בשפופרת של ביצה שבת כט:.
- רבי טרפון שבת מחוץ לעיר ערובין מה..
- אמת המים ערובין פז..
- סוכה של הילני המלכה סוכה ב:.
- סיככה בנסרים סוכה יד:.
- היו מורישים לולבים יבשים לבניהם סוכה לא..
- רבי עקיבא אכל ביצה ערובין מא. ותד"ה ביצה.
- אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה ערובין צא..
מחלק בין מקרים
- היו לפניו מצוות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה סוכה מו..
- מברכים על ירקות "בורא מיני דשאים", ולא "בורא פרי האדמה" כשאר פירות האדמה ברכות לה. ומ..
- במה משמחן ביין. רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן פסחים קט..
- אין משקין שתי סוטות כאחת משום שנאמר "והשקה אותה" - לבדה נדרים עג..
- אין מוציאין עוד פרה עם הפרה האדומה משום שנאמר "והוציא אותה" - לבדה יומא מב:.
"אימתי"
- בדומה לסעיף הקודם, שמחלק בין מקרים.
- המשחק בקוביא פסול לעדות. אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא סנהדרין כד:.
- אימתי בישובן של בתי כנסיות אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מגילה כח:.
- אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי מגילה ה..
- אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש מנחות עא..
מחלק בין יהודה לגליל בדומה לסעיף דלעיל, שמחלק בין פרטים.
- ביהודה היו מתייחדים קודם החופה, ובגליל לא כתובות יב..
- אנשי גליל לא בקיאין בקדשים וביהודה כן נדרים יח:.
- ביהודה היו עושים מלאכה בערב פסח עד חצות ובגליל אינן עושים כל עיקר פסחים נה..
- אנשי גליל קנטרנים ומדירים נדרים מח..
"דברים ככתבן" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים
- פסחים כב., זבחים נט., סוטה מח:
סימנים לזיכרון
- דצ"ך עד"ש באח"ב הגדה של פסח.
- שלא תטעה זד"ד יה"ז שיעוריהם של שתי הלחם ולחם הפנים מנחות צו..
- יביא מנחת סולת שהיא הראשונה שבמנחות - לסימנא בעלמא, רש"י: שלא תטעה ותשכח מנחות קה..
- שתי סמיכות בציבור - גרסא בעלמא, רש"י בפירושו הראשון: שתהא רגיל שתי סמיכות ותו לא מנחות צב:.
- מעין זה - באדר שני לא כותבים בשטרות "תניין" אלא "תי"ו", שהיא ראשי תיבת תניין ירושלמי מגילה א-ה וקרבן העדה.
חשיבות אומנות ממעיין ההלכה סנהדרין כד
- אם אין לו אומנות אחרת פסול לעדות סנהדרין כד:.
- כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות קידושין כט..
- גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה נדרים מט:.