קבר שמואל הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:NebiSamuel3.jpg|left|thumb|250px|איור משנת 1889, המתאר את נבי סמואל - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, יוצר האיור:שאול הורנשטין (הארנשטיין), הועלה על ידי:תמרה]]
[[תמונה:NebiSamuel3.jpg|left|thumb|250px|איור משנת 1889, המתאר את נבי סמואל - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, יוצר האיור:שאול הורנשטין (הארנשטיין), הועלה על ידי:תמרה]]
[[תמונה:NebiSamuel2.jpg|left|thumb|250px|ה[[המבצר צלבני מעל אתר הקבר - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמרה]]
[[תמונה:NebiSamuel2.jpg|left|thumb|250px|המבצר צלבני מעל אתר הקבר - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמרה]]
[[תמונה:Semuel_hanavi.jpg|left|thumb|250px|קבר שמואל הנביא - צילם מיכאל יעקובסון]]
[[תמונה:Semuel_hanavi.jpg|left|thumb|250px|קבר שמואל הנביא - צילם מיכאל יעקובסון]]
'''קבר שמואל הנביא''' מזוהה היום בפסגת  הר-שמואל, בגובה של 885 מטר מעל פני הים. המבנה על ההר היה מנזר, כנסיה, מבצר צלבני ומסגד והיה במרכז כפר ערבי בשם א-נבי צמוויל. המצבה מעל קברו של שמואל הנביא  מצויה במרתף הבניין ובו גם חדר תפילה המיועד ליהודים. במשך כ- 500 שנה האחרונות הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.  ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, ב[[מלחמת ששת הימים]].
'''קבר שמואל הנביא''' מזוהה היום בפסגת  הר-שמואל, בגובה של 885 מטר מעל פני הים. המבנה על ההר היה מנזר, כנסיה, מבצר צלבני ומסגד והיה במרכז כפר ערבי בשם א-נבי צמוויל. המצבה מעל קברו של שמואל הנביא  מצויה במרתף הבניין ובו גם חדר תפילה המיועד ליהודים. במשך כ- 500 שנה האחרונות הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.  ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, ב[[מלחמת ששת הימים]].

גרסה מ־11:14, 29 בספטמבר 2008

איור משנת 1889, המתאר את נבי סמואל - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, יוצר האיור:שאול הורנשטין (הארנשטיין), הועלה על ידי:תמרה
המבצר צלבני מעל אתר הקבר - המקור:ויקישיתוף, צילמה: תמרה
קבר שמואל הנביא - צילם מיכאל יעקובסון

קבר שמואל הנביא מזוהה היום בפסגת הר-שמואל, בגובה של 885 מטר מעל פני הים. המבנה על ההר היה מנזר, כנסיה, מבצר צלבני ומסגד והיה במרכז כפר ערבי בשם א-נבי צמוויל. המצבה מעל קברו של שמואל הנביא מצויה במרתף הבניין ובו גם חדר תפילה המיועד ליהודים. במשך כ- 500 שנה האחרונות הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים.

אתר "טבע ונופים בישראל" כותב כי מסביב למבנה הקבר, המצוי על פסגת הר שמואל מצוי גן לאומי מוכרז.

זיהוי האתר

יהוסף שווארץ בספרו תבואות הארץ מביא מפי רבי חיים ויטאל, (1543 - 1620) ממקובלי צפתאשר ערך בספרים את קבלת האר"י כי "א"כ שמה שאמרו שברמה גם קבר אלקנה הוא טעות".

הוא מצטט מספר שמואל א' את ציון מקום קבורתו: "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה.(כ"ה,א'). לדעתו, "ביתו ברמה" היא "רמתיים צופים בהר אפרים". ולכן מקום ציון קברו בנחלת שבט בנימין "לא יעלה על הדעת". לדעתו, אתר הקבר הנוכחי הוא מצפה המקראית. יהוסף שווארץ מעלה את ההשערה כי עיר הלווים, בה גרה משפחת שמואל היה בנחלת שבט יששכר [1] ביר בשם "רמת" או "ירמות" ([[ספר יהושע]], כ"א, כ"ט). תמיכה בהשערה הוא מביא מהאתר המצוי בדרך לעיר מגוריו של שמואל ומקום קבורתו. כאשר שאול הלך לחפש את האתונות, מוזכר בקעת עין סוכר - מזרחית לעיר שכם - היום הכפר הערבי "אכסר". לדעתו, הבור הנמצא שם הוא הבור אליו הגיע שאול בדרך לעירו של שמואל.

הרב אורי שרקי סבור כי המקום המכונה כיום נבי-סמואל הוא אינו מקום קבורתו של שמואל הנביא. רבי בנימין מטודלה מספר שכאשר הגיעו הצלבנים לרמלה וכבשו אותה, הם חשבו בטעות שזו העיר רמה, עירו של שמואל הנביא. כאשר הצלבנים החלו להרוג את היהודים באזור, קם יהודי אחד ואמר להם היכן קבור לכאורה שמואל הנביא. הצלבנים הוציאו את הארון מהקבר ולקחו אותה עימם בדרכם לירושלים, והם אלו שקברו אותו בנבי-סמואל, כיון שזהו המקום הראשון משם ניתן לראות את ירושלים כאשר באים מהשפלה. למרות הטעות שעשו הצלבנים, ניתן לראות בסיפור שה את יד ההשגחה, שהמקום ממנו ניתן לראות את ירושלים בפעם הראשונה נקרא על שם שמואל הנביא.

זאב וילנאי כותב על החיכוכים שהיו באתר: "פעם אחת החדילו הערבים את היהודים מליכנס בטרקלין של שמואל הנביא להתפלל, קם עליהם הצדיק הזה זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא], וחנק לגרונו למחדיל היהודים מלבוא בתפלתו, ואמר לו: "תחזיר המפתח ליהודים וישקדו על פתחיי, כי הם בניי ולא אתם. מיד החזיר. וזה שמעתי אני בהיותי שם. ונרות דולקים תמיד, וערבים מתנדבים ודולקים"

הילולה על קברו של שמואל הנביא

הילולה על קברו, צילם:בית שלום
  1. (גם השופט תולע בן פואה משבט יששכר היה בהר אפרים ומכאן הוא לומד כי הר אפרים הגיע עד לנחלת שבט יששכר