משנה ברורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משנה ברורה''' הוא פירוש על ה[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי | '''משנה ברורה''' הוא פירוש על ה[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], בעל ה[[חפץ חיים]]. הספר נחשב לאחד מספרי הפסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו. | ||
==מבנה הספר | == מבנה הספר == | ||
הספר | ה'משנה ברורה' מורכב משלושה מדורים: | ||
* '''משנה ברורה''' - פירוש לדברי השולחן ערוך בתוספת הלכות ודעות נוספות.{{ש}}ברוב הספר דברי המשנה ברורה מוסבים על מילים מסוימות מלשון השולחן ערוך (דיבור המתחיל) אך בכמה מקומות חרג מהרגלו וכתב בנפרד מהשולחן ערוך. למשל בהלכות תפילין לאחר סימן לו הביא קונטרס שלו על צורת האותיות הנקרא: 'משנת סופרים'. וכן בסוף חלק ג' כתב על אבות המלאכות שלא הזכירם השולחן ערוך. ובכמה מקומות עשה הקדמה לסימן. | |||
* '''[[ביאור הלכה]]''' - הרחבות ובהעמקה בשיטות הפוסקים והכרעה במחלוקות. | |||
* '''שער הציון''' - מקורות לדברי המשנה ברורה (בנוי כהערות שוליים בתחתית העמוד). | |||
שלושת המדורים מודפסים יחדיו על העמוד, כשמעליהם מודפסים דברי השולחן ערוך והרמ"א, יחד עם המפרשים: [[באר הגולה]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה]]. | |||
*חלק א' (מסימן א עד סימן קכז) עוסק | הספר מורכב משישה חלקים<ref>במהדורה המקורית אלו היו ששה כרכים אך כיום קיימות מהדורות של למעלה מעשרה כרכים (כיוון שיש בהם תוספות וביאורים), ומאידך גם בשלשה כרכים ובכרך אחד.</ref>: | ||
*חלק ב' (מסימן קכח עד | *'''חלק א' '''(מסימן א עד סימן קכז) עוסק בענייני [[השכמת הבוקר]], [[ציצית]], [[תפילין]], [[קריאת שמע]] ו[[תפילה]]. | ||
*חלק ג' (מסימן רמה עד סימן שמד) עוסק בהלכות [[שבת]]. | *'''חלק ב' '''(מסימן קכח עד סימן רמא) עוסק בענייני [[ברכת כהנים]], [[קריאת התורה]], [[תחנון]], סוף התפילה, [[בית כנסת]], [[סעודה]], [[מנחה]], [[ערבית]] וההליכה לישון. | ||
*חלק ד' (מסימן שמ"ה עד סימן תכ"ח) עוסק בעניני [[עירוב]] | *'''חלק ג' '''(מסימן רמה עד סימן שמד) עוסק בהלכות [[שבת]]. | ||
*חלק ה' (מסימן תכ"ט עד סימן תקכ"ט) עוסק בהלכות [[פסח]], [[ספירת העומר]], [[שבועות]] ו[[יום טוב]]. | *'''חלק ד' '''(מסימן שמ"ה עד סימן תכ"ח) עוסק בעניני [[עירוב|עירובין]], [[תחומין]], [[הוצאה מרשות לרשות]] ו[[ראש חודש]]. | ||
*חלק ו' עוסק בהלכות [[חול המועד]], [[תשעה באב]], [[בין המיצרים]], צומות החורבן, [[חודש אלול]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], [[חנוכה]] ו[[פורים]] | *'''חלק ה' '''(מסימן תכ"ט עד סימן תקכ"ט) עוסק בהלכות [[פסח]], [[ספירת העומר]], [[שבועות]] ו[[יום טוב]]. | ||
*'''חלק ו' '''עוסק בהלכות [[חול המועד]], [[תשעה באב]], [[בין המיצרים]], צומות החורבן, [[חודש אלול]], [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], [[חנוכה]] ו[[פורים]]. | |||
== זמן כתיבת הספר == | == זמן כתיבת הספר == | ||
בסוף הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש [[מרחשון]] תרס"ז". | בסוף הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש [[מרחשון]] תרס"ז". | ||
בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה, וכן מסופר שהשקיע בכתיבת חלק ג' חמש שנים והוא מעיד על עצמו שכמעט לא למד שום דבר אחר בתקופה זו. | בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה{{דרוש מקור}}, וכן מסופר שהשקיע בכתיבת חלק ג' חמש שנים{{דרוש מקור}}, והוא מעיד על עצמו שכמעט לא למד שום דבר אחר בתקופה זו{{דרוש מקור}}. | ||
== ספרים על המשנה ברורה == | == ספרים על המשנה ברורה == | ||
הערות על סדר המשנה ברורה: | |||
* משנה ברורה עם פסקי "[[חזון איש]]" - פסקי החזון איש נדפסו בסוף הספר, מלוקטים מספריו ומספר 'דינים והנהגות חזון איש', ומסוגננים בתמציתיות ע"י המלקט. יצא בכמה מהדורות שונות. | |||
* משנה ברורה עם "ביצחק יקרא" - הערות על המשנה ברורה מ[[הרב אביגדר נבנצל]]. בסוף הכרך השישי, מופיעים פסקים נוספים מהרב נבנצל, בעניינים שונים. | |||
* פסקי [[שולחן ערוך הרב]] (של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]) - ליקוט. | |||
* משנה ברורה המבואר בהוצאת "עוז והדר", עם ביאורים, הוספות והרחבות. | |||
* משנה ברורה עם "איש מצליח" - הערות לפי פוסקי הספרדים בדורות האחרונים ([[בן איש חי]], [[כף החיים]], [[איש מצליח]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב משה לוי]] ועוד), בתוספת הקדמה מאת [[הרב מאיר מאזוז]]. | |||
* משנה ברורה מהדורת 'דרשו' (עם 'הוספות ומילואים') - הערות על סדר המשנה ברורה, בהם מובאים הסברים והרחבות לדברי המשנה ברורה, בתוספת ליקוט מפסקי פוסקי זמנינו<ref>יש להצטער על השמטתם של כמה פוסקים מעבודה נכבדה זו, ובהם: [[הרב עובדיה יוסף]] ורבני הציונות הדתית.</ref>. | |||
ספרים על סדר המשנה ברורה: | |||
* [[פסקי תשובות]] - ליקוט על פי סדר המשנה ברורה מספרות ה[[שו"ת]], וספרי הפוסקים האחרונים. מאת הרב רבינוביץ. | |||
*[[פסקי תשובות]]- ליקוט על פי סדר המשנה ברורה מספרות ה[[שו"ת]], וספרי הפוסקים האחרונים. | |||
== שיטת הפסיקה של המשנה ברורה == | == שיטת הפסיקה של המשנה ברורה == | ||
המחבר בפסיקתו נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת [[הגר"א]]<ref>כדבריו בהקדמתו: "ובמקום שראיתי דעות בין שני [[אחרונים]] גופא באיזה דבר, לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר האחרונים, לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט ביאור הגר"א ז"ל שהוא אורם של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר".</ref> וה[[מגן אברהם]]<ref>עיין הקדמה לספר 'ביאור הלכה' של [[הרב דוד יוסף]].</ref>. | |||
בעניין הפסיקה על פי ה[[קבלה]] הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בספרי הפוסקים<ref>ראה {{מקור|ביאור הלכה לד ב$ביאור הלכה (סי' לד ס"ב ד"ה יניח של ר"ת)}}: "...וידוע דכל היכא שהפוסקים חולקים עם המקובלים הדין כהפוסקים..." וב{{מקור|מ"ב כה מב$משנה ברורה (סי' כה ס"ק מב)}}: "כתב ה'כנסת הגדולה' בכללי הפוסקים: כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים - הלך אחר הגמרא והפוסקים. מיהו אם בעלי קבלה מחמירין - יש להחמיר ג"כ. ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע"פ שנזכר בקבלה - אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך. ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה. וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע."</ref>. אמנם, גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה, אלא במקומות מסוימים, מכיוון שברוב המקומות לא נהגו על פיהם במדינות אשכנז{{דרוש מקור}}. | |||
הוא לא מרבה לחדש אלא בעיקר לאסוף וללקט{{דרוש מקור}} (ויש אומרים כי בגלל סיבה זו הוא נפוץ כל כך בישראל<ref>ע"פ [[הרב אליעזר מלמד]]{{דרוש מקור}}.</ref>). | |||
הוא לא מרבה לחדש אלא בעיקר לאסוף וללקט (ויש אומרים כי בגלל סיבה זו הוא נפוץ כל כך בישראל<ref>ע | |||
== התקבלות הספר בעם == | == התקבלות הספר בעם == | ||
רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 | רבים מ[[גדולי ישראל]]<ref>ר' בספר "גן נעול" מאת [[הרב שלמה אבינר]], ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט ב[http://www.yeshiva.org.il/forum/forumShow.asp?fid=29&tid=103450&id=113957 פורום הישיבות]) שהובאו דברי [[רבי חיים עוזר גרוז'נסקי]], [[הרב אלחנן בונים וסרמן|רבי אלחנן וסרמן]], ה[[חזון איש]] {{מקור|(באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא)}}, [[רבי מנחם מנדל זקס]] {{מקור|(חתן החפץ חיים)}}, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] {{מקור|(עולת ראי"ה ח"א עמ' ט)}}, [[הרב שלמה זלמן מן ההר]] ו[[הרב שמואל דוד מונק]].{{ש}}בדומה לזה, ר' בהסכמת [[הרב משה שטרנבוך]] לספר "וזאת הברכה": "...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה".{{ש}}וכן ב[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] {{מקור|ציץ אליעזר יז ד$חי"ז סי' ד ס"ק א ד"ה אבל שונה, בתו"ד|כן}}. ראה גם את [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2125 תשובת הרב יעקב אריאל], וכן את [http://www.kipa.co.il/ask/show/34252 תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה"]. וע"ע שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור|מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן|כן}}.</ref> כתבו ש[[עם ישראל]] קיבל את המשנה ברורה כ[[פוסק]] אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל ה[[אשכנזים]] (בין מתנגדים ובין [[החסידות|חסידים]]<ref>שו"ת [[משנה הלכות]] {{מקור|משנה הלכות ט שיא$ח"ט סי' שיא ד"ה והנה בזה לבד, בתו"ד|כן}}.</ref>). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו<ref>החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מ[[לשכת הגזית]] {{מקור|(באגרותיו שם)}}, חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים.</ref> או להכריע שלא כדבריו<ref>הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר {{מקור|ציץ אלעזר כ לו$ח"כ סי' לו סוף ס"ק א|כן}}: "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש (מאת [[הרב משה הררי]]) הלכות [[יום הכיפורים]] (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת [[בצל החכמה]] {{מקור|בצל החכמה ד קי$ח"ד סי' קי|כן}}. וראה גם בשו"ת משנה הלכות {{מקור|משנה הלכות ז קס$ח"ז סי' קס}} ו{{מקור|משנה הלכות ח קמא$ח"ח סי' קמא}} שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.</ref>. ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "[[נוסח ספרד]]" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי [[נוסח אשכנז]]). | ||
יש אומרים שבמקום שחולק ה[[חזון איש]] על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי<ref>שו"ת משנה הלכות {{מקור|משנה הלכות ח קנה$ח"ח סי' קנה}}.</ref>. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר<ref>ראה בס' גן נעול שם; ור' תשובת [[הרב חיים קניבסקי]] בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות [[ליל הסדר]] (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות [[חנוכה]] (עמ' קלו-קלז).</ref>. | |||
רבים קובעים בו לימוד יומי- לרוב עמוד אחד ביום. ב[[ישיבה|ישיבות]] רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה. | רבים קובעים בו לימוד יומי- לרוב עמוד אחד ביום. ב[[ישיבה|ישיבות]] רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה<ref>וכן הדריכו [[הרב יעקב ישראל קניבסקי]]{{דרוש מקור}} ו[[הרב שלמה זלמן אוירבך]]{{דרוש מקור}}</ref>. | ||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | {{מפרשי השולחן ערוך}} | ||
| שורה 56: | שורה 52: | ||
* [http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=58374&Word=&gilayon=3147&mador= "מדוע דוקא משנה ברורה?"] - [[הרב יוסף צבי רימון]] | * [http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=58374&Word=&gilayon=3147&mador= "מדוע דוקא משנה ברורה?"] - [[הרב יוסף צבי רימון]] | ||
* [http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?next=6556&cat_id=6 יום השנה לפטירת המשנה ברורה] | * [http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?next=6556&cat_id=6 יום השנה לפטירת המשנה ברורה] | ||
* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166495 יום השנה לפטירתו - | * [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166495 יום השנה לפטירתו] - ערוץ 7 | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־14:52, 23 במאי 2012
|
|
משנה ברורה הוא פירוש על השולחן ערוך אורח חיים המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות. נכתב על ידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים. הספר נחשב לאחד מספרי הפסיקה הבסיסיים ביותר, ובדרך כלל יהודי אשכנז הולכים לפי פסקיו.
מבנה הספר
ה'משנה ברורה' מורכב משלושה מדורים:
- משנה ברורה - פירוש לדברי השולחן ערוך בתוספת הלכות ודעות נוספות.
ברוב הספר דברי המשנה ברורה מוסבים על מילים מסוימות מלשון השולחן ערוך (דיבור המתחיל) אך בכמה מקומות חרג מהרגלו וכתב בנפרד מהשולחן ערוך. למשל בהלכות תפילין לאחר סימן לו הביא קונטרס שלו על צורת האותיות הנקרא: 'משנת סופרים'. וכן בסוף חלק ג' כתב על אבות המלאכות שלא הזכירם השולחן ערוך. ובכמה מקומות עשה הקדמה לסימן. - ביאור הלכה - הרחבות ובהעמקה בשיטות הפוסקים והכרעה במחלוקות.
- שער הציון - מקורות לדברי המשנה ברורה (בנוי כהערות שוליים בתחתית העמוד).
שלושת המדורים מודפסים יחדיו על העמוד, כשמעליהם מודפסים דברי השולחן ערוך והרמ"א, יחד עם המפרשים: באר הגולה, באר היטב ושערי תשובה.
הספר מורכב משישה חלקים[1]:
- חלק א' (מסימן א עד סימן קכז) עוסק בענייני השכמת הבוקר, ציצית, תפילין, קריאת שמע ותפילה.
- חלק ב' (מסימן קכח עד סימן רמא) עוסק בענייני ברכת כהנים, קריאת התורה, תחנון, סוף התפילה, בית כנסת, סעודה, מנחה, ערבית וההליכה לישון.
- חלק ג' (מסימן רמה עד סימן שמד) עוסק בהלכות שבת.
- חלק ד' (מסימן שמ"ה עד סימן תכ"ח) עוסק בעניני עירובין, תחומין, הוצאה מרשות לרשות וראש חודש.
- חלק ה' (מסימן תכ"ט עד סימן תקכ"ט) עוסק בהלכות פסח, ספירת העומר, שבועות ויום טוב.
- חלק ו' עוסק בהלכות חול המועד, תשעה באב, בין המיצרים, צומות החורבן, חודש אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה ופורים.
זמן כתיבת הספר
בסוף הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש מרחשון תרס"ז".
בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה(דרוש מקור), וכן מסופר שהשקיע בכתיבת חלק ג' חמש שנים(דרוש מקור), והוא מעיד על עצמו שכמעט לא למד שום דבר אחר בתקופה זו(דרוש מקור).
ספרים על המשנה ברורה
הערות על סדר המשנה ברורה:
- משנה ברורה עם פסקי "חזון איש" - פסקי החזון איש נדפסו בסוף הספר, מלוקטים מספריו ומספר 'דינים והנהגות חזון איש', ומסוגננים בתמציתיות ע"י המלקט. יצא בכמה מהדורות שונות.
- משנה ברורה עם "ביצחק יקרא" - הערות על המשנה ברורה מהרב אביגדר נבנצל. בסוף הכרך השישי, מופיעים פסקים נוספים מהרב נבנצל, בעניינים שונים.
- פסקי שולחן ערוך הרב (של רבי שניאור זלמן מלאדי) - ליקוט.
- משנה ברורה המבואר בהוצאת "עוז והדר", עם ביאורים, הוספות והרחבות.
- משנה ברורה עם "איש מצליח" - הערות לפי פוסקי הספרדים בדורות האחרונים (בן איש חי, כף החיים, איש מצליח, הרב עובדיה יוסף, הרב משה לוי ועוד), בתוספת הקדמה מאת הרב מאיר מאזוז.
- משנה ברורה מהדורת 'דרשו' (עם 'הוספות ומילואים') - הערות על סדר המשנה ברורה, בהם מובאים הסברים והרחבות לדברי המשנה ברורה, בתוספת ליקוט מפסקי פוסקי זמנינו[2].
ספרים על סדר המשנה ברורה:
- פסקי תשובות - ליקוט על פי סדר המשנה ברורה מספרות השו"ת, וספרי הפוסקים האחרונים. מאת הרב רבינוביץ.
שיטת הפסיקה של המשנה ברורה
המחבר בפסיקתו נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת הגר"א[3] והמגן אברהם[4].
בעניין הפסיקה על פי הקבלה הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בספרי הפוסקים[5]. אמנם, גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה, אלא במקומות מסוימים, מכיוון שברוב המקומות לא נהגו על פיהם במדינות אשכנז(דרוש מקור).
הוא לא מרבה לחדש אלא בעיקר לאסוף וללקט(דרוש מקור) (ויש אומרים כי בגלל סיבה זו הוא נפוץ כל כך בישראל[6]).
התקבלות הספר בעם
רבים מגדולי ישראל[7] כתבו שעם ישראל קיבל את המשנה ברורה כפוסק אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל האשכנזים (בין מתנגדים ובין חסידים[8]). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו[9] או להכריע שלא כדבריו[10]. ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "נוסח ספרד" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי נוסח אשכנז).
יש אומרים שבמקום שחולק החזון איש על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי[11]. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר[12].
רבים קובעים בו לימוד יומי- לרוב עמוד אחד ביום. בישיבות רבות מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה[13].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ במהדורה המקורית אלו היו ששה כרכים אך כיום קיימות מהדורות של למעלה מעשרה כרכים (כיוון שיש בהם תוספות וביאורים), ומאידך גם בשלשה כרכים ובכרך אחד.
- ↑ יש להצטער על השמטתם של כמה פוסקים מעבודה נכבדה זו, ובהם: הרב עובדיה יוסף ורבני הציונות הדתית.
- ↑ כדבריו בהקדמתו: "ובמקום שראיתי דעות בין שני אחרונים גופא באיזה דבר, לא הייתי עצל בדבר מלחפש בכלל ספרי שאר האחרונים, לראות אל מי מקדושים דעתם פונה למעשה, ובפרט ביאור הגר"א ז"ל שהוא אורם של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר".
- ↑ עיין הקדמה לספר 'ביאור הלכה' של הרב דוד יוסף.
- ↑ ראה ביאור הלכה (סי' לד ס"ב: "...וידוע דכל היכא שהפוסקים חולקים עם המקובלים הדין כהפוסקים..." ובמשנה ברורה (סי' כה ס"ק מב): "כתב ה'כנסת הגדולה' בכללי הפוסקים: כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים - הלך אחר הגמרא והפוסקים. מיהו אם בעלי קבלה מחמירין - יש להחמיר ג"כ. ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אע"פ שנזכר בקבלה - אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך. ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה. וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע."
- ↑ ע"פ הרב אליעזר מלמד(דרוש מקור).
- ↑ ר' בספר "גן נעול" מאת הרב שלמה אבינר, ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט בפורום הישיבות) שהובאו דברי רבי חיים עוזר גרוז'נסקי, רבי אלחנן וסרמן, החזון איש (באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא), רבי מנחם מנדל זקס (חתן החפץ חיים), הרב צבי יהודה הכהן קוק (עולת ראי"ה ח"א עמ' ט), הרב שלמה זלמן מן ההר והרב שמואל דוד מונק.
בדומה לזה, ר' בהסכמת הרב משה שטרנבוך לספר "וזאת הברכה": "...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה".
וכן בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ז סי' ד ס"ק א). ראה גם את תשובת הרב יעקב אריאל, וכן את תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה". וע"ע שו"ת מנחת יצחק (מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן). - ↑ שו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' שיא).
- ↑ החזון איש עצמו, שכתב על המשנה ברורה, שדבריו הם כיוצאים מלשכת הגזית (באגרותיו שם), חלק בעצמו על המשנה ברורה עשרות פעמים.
- ↑ הדברים גלויים לכל לומד, וכתבם בפירוש בשו"ת ציץ אליעזר (ח"כ סי' לו סוף ס"ק א): "ולא אחת נוהגים בכזאת מורי ההוראות בדורנו לקבוע ולפסוק אחרת ממ"ש ה'משנה ברורה' כאשר מוצאים יסודות נאמנים לכך בפוסקים מפורסמים, והדומה לזה..." ע"ש. ור' בספר מקראי קודש (מאת הרב משה הררי) הלכות יום הכיפורים (עמ' תרלו-תרלז) ועוד. ומאידך, עיין בשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' קי). וראה גם בשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' קס וח"ח סי' קמא שהאריך שבמקום שה'משנה ברורה' החמיר ומנהג העולם להקל על פי דעת פוסקים אחרים - אין למחות ביד המקלין.
- ↑ שו"ת משנה הלכות ח"ח סי' קנה.
- ↑ ראה בס' גן נעול שם; ור' תשובת הרב חיים קניבסקי בספר "מקראי קודש" (מאת הרב משה הררי), הלכות ליל הסדר (עמ' תקעו-תקעז), הלכות יום הכיפורים (עמ' שכח-שכט) והלכות חנוכה (עמ' קלו-קלז).
- ↑ וכן הדריכו הרב יעקב ישראל קניבסקי(דרוש מקור) והרב שלמה זלמן אוירבך(דרוש מקור)