רבי יהודה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי יהודה בן שמואל הלוי הספרדי (ריה"ל)^[1], היה חכם, פייטן ופילוסוף בספרד, מגדולי משוררי "תור הזהב" ומחבר ספר "הכוזרי".

תולדותיו

נולד בכנראה בסביבות השנים ד'תתנ"ה- ד'תת"ס^[2] וי"א בשנת ד'תתקל"ח^[3] בעיר טודילה שבספרד. על חייו לא ידוע לנו כמעט כלום, מלבד שהחל במסע לעלות לארץ ישראל (היה אז בסביבות גיל חמישים). מקובל לומר כי כשהגיע לשערי ירושלים כרע ונשק את אדמתה, ונדרס למוות על ידי פרש ערבי, ויש אומרים כי הוא לא הספיק להחיגע לא"י ונפטר בדרכו בהיותו במצרים. נפטר בסביבות שנת ד"א תתק"י^[4].

למד מהר"י מיגאש ויתכן גם שלמד אצל הרי"ף, וידוע כי חיבר קינה בפטירתו.

על פי המסורת^[5], היה עשיר גדול, והיתה לו בת יחידה שאשתו הפצירה בו להשיאה, עד שנשבע להשיאה ליהודי הראשון שיקרה בדרכו, והיה זה רבי אברהם אבן עזרא שבא לבוש סחבות וחשבו שהוא עני ומסכן. אשתו בקשה כי יתיר את שבועתו, אך הוא חפץ ללמדו ולהפכו לחכם ואז להשיאו לבתו. מסופר, כי באחד הימים חסר בעת שכתב את פיוטו "אדון חסדיך"^[6] חסרה לו שורה אחת, ואז ראב"ע ההשלימה והוסיף עוד תיקונים והשלמות משלו לפיוט, ואז התגלתה לריה"ל חכמתו הגדולה, והשיאו לבתו^[7]. על פי מסורת אחרת, היו הם בני דודים^[8].

הכמיהה לארץ ישראל

מלבד שירי ריה"ל המבטאים את הכיסופים לעלייה לארץ, והפרקים ב"כוזרי" בהם הוא מדגיש את השקפתו על קדושת הארץ, ריה"ל עצמו עלה בסוף ימיו לארץ.

לפי האגדה הגיע ריה"ל עד הכותל המערבי והשתטח עליו, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", ושם הוא נדרס על ידי פרש ערבי.

יצירתו

שיריו

ריה"ל נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד בתקופת "תור הזהב". רבים משיריו נכנסו לסידור התפילה, לסליחות, זמירות שבת ול"שירת הבקשות". ריה"ל מפורסם בייחדו בזכות השירים שכתב על ארץ ישראל והכמיהה אליה, בהם כתב משפטים שהתפרסמו ביותר כדוגמת: "ליבי במזרח ואנכי בסוף מערב", "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך", "טעם רגביך לפי מדבש יערב" ועוד.

בין שיריו המפורסמים: "יום שבתון" (זמירות לשבת), "יה שמע אביונך" (סליחות למנהג עדות המזרח), "יום ליבשה" (שביעי של פסח וברית מילה), "ציון הלא תשאלי", "ליבי במזרח", "יה אנה אמצאך?" ועוד.

וכך כתב עליו החיד"א בספרו "שם הגדולים": "משורר עצום והיה אומר שירותיו נכח פני ה' בדבקות גמור. וחיבר ספר משירות ותשבחות נמרצות והלצות ומליצות".

יש אומרים שריה"ל הצטער על שחיבר שירים - ר' תבנית:הידעת?/י"א טבת ה'תשס"ט

פירושים לתורה

על אף שריה"ל לא כתב פירוש על התורה, פירושים שלו על התורה מצוטטים במפרשי התנ"ך: הראב"ע^[9], הרד"ק^[10], הרמב"ן^[11], רבנו בחיי^[12], רבי יצחק אברבנאל^[13] ועוד. בפירושים אלו ניכרת גם הבנתו הגדולה של ריה"ל בבלשנות ובתחומים נוספים.

ספר הכוזרי

ערך מורחב - ספר הכוזרי

ספר ה"כוזרי" שחיבר ריה"ל הוא ספר בסיסי במחשבת ישראל, הבנוי בצורת דו-שיח בין "מלך כוזר לחבר". שמו המקורי של הספר הוא 'ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת'. הספר מיוסד על הסיפור ההיסטורי כי מלך כוזר היה מנסה להתקרב לאלוקים, והיה משתדל בע"ז הכוזרית עד שחלם חלום "כונתך רצויה, אך מעשיך אינם רצויים". המלך החל לדרוש באמת, וקרא לפילוסוף, חכם נוצרי, חכם מוסלמי וחכם יהודי (מכונה בספר "החבר"^[14] לויכוח דת, שבסופו קיבל על עצמו את הדת היהודית והתגייר וממלכתו הפכה לממלכה יהודית.

בספר הכוזרי מוכיח ריה"ל את האמונה ע"פ המסורת מיציאת מצרים (ולא מבריאת העולם), שכן לא יתכן שעם שלם משקר.

ה"כוזרי" מדגיש רבות את "העניין האלוקי", המייחד את עם ישראל מיתר העמים, ששיאו הוא בכח הנבואה היכולה להגיע רק בארץ ישראל או בעבורה, שהיא המקום הטבעי לעם ישראל, שבו הוא יכול לגדול ולהתפתח במעלה רוחנית כראוי (ע"פ משל הכרם).

ספר ה"כוזרי" נכתב בערבית, שהיתה אז "שפת העם", ותורגם לעברית בכמה תרגומים, שהמפורסם ביניהם הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון. תרגומים נוספים שנמצאים בשימוש בימינו הם של הרב יוסף קאפח, יהודה אבן שמואל, הרב מרדכי גניזי, הרב יצחק שילת ועוד.

תקופת חייו של רבי יהודה הלוי על ציר הזמן

הערות שוליים