ישיבת עתניאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל. | ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל. | ||
==רבני הישיבה== | |||
מלבד רב רא"ם הכהן והרב קלמנזון, מלמדים בישיבה מגוון רחב של רבנים בעלי סגנונות שונים, ביניהם: [[הרב יעקב נגן]], הרב אמנון דוקוב, הרב שמואל אריאל, הרב ישי שכטר, הרב סיוון כהן ועוד. | |||
==אופי הישיבה== | ==אופי הישיבה== |
גרסה מ־11:36, 12 ביולי 2012
|
ישיבת בית ועד לתורה או בשמה הנפוץ יותר ישיבת עתניאל היא ישיבת הסדר השוכנת בישוב עתניאל שבהר חברון. ראשי הישיבה הם הרב רא"ם הכהן והרב בנימין קלמנזון.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז ככולל ע"י קבוצת אברכים, ברובם בוגרי ישיבת הכותל. בראש הכולל עמדו הרב בני קלמנזון והרב עמי עולמי. בשנת תשנ"ב הפך הכולל לישיבת הסדר, ובשנת תשנ"ג הצטרף הרב רא"ם הכהן לראשות הישיבה.
בכ"ד בכסלו תשנ"ה נרצח הרב עמי עולמי ע"י מחבלים בכביש המוביל לחברון. אירוע זה הוביל לכך שכמות התלמידים בישיבה הלכה וגדלה, ובשנת תש"ס עברה הישיבה למבנה הקבע, בית מדרש גבה קומה ורחב ידים, המשקיף על כל גבעות האזור.
בשבת פרשת שמות תשס"ג, חדרו שני מחבלים אל הישיבה במהלך סעודת ליל שבת, ורצחו ארבעה תלמידים ששימשו באותה עת תורנים בחדר האוכל, כאשר אחד מהם, נעם אפטר, מנע בחכמתו אסון גדול יותר בכך שנעל את דלת המטבח ולא אפשר למחבלים לחדור לאולם הגדול בו שהו התלמידים.
בשנת תשס"ה הוקמה ליד ישיבת ההסדר ישיבה תיכונית - 'ישיבת עתניאל לצעירים', בנשיאותם של ראשי הישיבה. כיום עומד בראשה הרב חברון שילה.
ישיבת ההסדר עתניאל מונה כיום כ-360 תלמידים ואברכים, מתוכם כ-100 תלמידים הנמצאים בשירות פעיל בצה"ל.
רבני הישיבה
מלבד רב רא"ם הכהן והרב קלמנזון, מלמדים בישיבה מגוון רחב של רבנים בעלי סגנונות שונים, ביניהם: הרב יעקב נגן, הרב אמנון דוקוב, הרב שמואל אריאל, הרב ישי שכטר, הרב סיוון כהן ועוד.
אופי הישיבה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ישיבת עתניאל מתאפיינת ברבגוניות מרובה, שבאה לידי ביטוי בסגנון הר"מים וראשי הישיבה, בתורת הנלמדות, בשיטות הלימוד ועוד.
לישיבה אופי חסידי-מודרני.