עד אחד נאמן באיסורין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
'''עד אחד נאמן באיסורין''' הוא כלל ב[[הלכה]] [[יהדות|היהודית]], שמשמעותו שמספיק [[יהודי]] נאמן אחד לקבוע האם דבר מסוים כשר או אסור,
'''עד אחד נאמן באיסורין''' הוא כלל ב[[הלכה]] [[יהדות|היהודית]], שמשמעותו שמספיק [[יהודי]] אחד נאמן לקבוע האם דבר מסוים כשר או אסור,
לדוגמה חתיכה ספק של חלב ספק של שומן ואדם אחד מעיד שהיא של שומן{{הערה|גיטין ב:}}.
לדוגמה חתיכה ספק של חלב ספק של שומן ואדם אחד מעיד שהיא של שומן{{הערה|גיטין ב:}}.



גרסה מ־18:43, 14 ביולי 2020

עד אחד נאמן באיסורין הוא כלל בהלכה היהודית, שמשמעותו שמספיק יהודי אחד נאמן לקבוע האם דבר מסוים כשר או אסור, לדוגמה חתיכה ספק של חלב ספק של שומן ואדם אחד מעיד שהיא של שומן‏[1].

הגבלות:

  • עד אחד לא נאמן באיסורין כאשר יש לו נגיעה אישית בדבר.
  • העד חיב לדעת את דיני האיסור, אחרת לא ידע איך להתיר או לאסור.
  • ראיות ברורות סותרות עד אחד.

מקור

נחלקו הראשונים במקור הלכה זו. רש"י בגיטין‏[2] למד זאת מסברא שמכיוון שהאמינה תורה כל אחד על תרומה, שחיטה, ניקור הגיד והחלב, אך התוס' כתבו שהמקור הוא הפסוק בתורה המורה כי הנדה סופרת את ימי נידתה בעצמה "וספרה לה - לעצמה", ומכאן שהיא עצמה נאמנת למרות שעד אחד אינו נאמן באיסורין‏[3], יש שכתבו שדין זה נלמד מכך שהכוהן הגדול שוחט את פרו ביום הכיפורים למרות שהוא נמצא במקום שאף אדם אינו שם ולא ידוע האם הפר נשחט כראוי, ויש שכתבו שמדובר בסברא, שאם לא כן אין לך יהודי שיכול לאכול אצל יהודי אחר‏[4].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. גיטין ב:
  2. גיטין ב:, ד"ה ומשני
  3. תוספות בגיטין ב ב
  4. ר"י בתחילת פרק האשה רבה שבממסכת יבמות