מונבז המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:TheTample and City of David ftom Kidron Valley.jpg|left|thumb|250px|ארמונות מלכי חדייב [[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]]]]
[[תמונה:TheTample and City of David ftom Kidron Valley.jpg|left|thumb|250px|ארמונות מלכי חדייב ב[[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני במוזיאון ישראל בירושלים]]]]
[[תמונה:Tomb of the Kings.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של פתח [[קברי המלכים]] במאה ה- 19 המיוחסים למלכי בית חדייב]]
[[תמונה:Tomb of the Kings.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של פתח [[קברי המלכים]] במאה ה- 19 המיוחסים למלכי בית חדייב]]
[[תמונה:The_City_of_David.jpg|left|thumb|250px|מראה הארמונות מצד דרום - מזרחה ל[[בריכת השילוח]]]]
[[תמונה:The_City_of_David.jpg|left|thumb|250px|מראה הארמונות מצד דרום - מזרחה ל[[בריכת השילוח]]]]

גרסה מ־14:33, 10 בנובמבר 2008

איור של פתח קברי המלכים במאה ה- 19 המיוחסים למלכי בית חדייב
מראה הארמונות מצד דרום - מזרחה לבריכת השילוח

מונבז המלך ואמו הלני המלכה תרמו לבית המקדש השני, והקימו ארמונות בירושלים, באזור העופל (בחלק הצפוני של עיר דוד) ‏‏[1].

מוצאם היה מ"חדייב" הסוריה. "הדייב", לפי התלמוד, הייתה ממלכה עתיקה באשור. חלק ממלכי המדינה התגיירו במאה הראשונה לספירה :הלני המלכה ובנה המלך מונבז.

העיתונאי נדב שרגאי מדווח בנובמבר 2008 כי בחפירות עיר דוד התגלה עגיל זהב בן כאלפיים שנה. הוא מציין כי :"לפני כשנה נחשף בחפירות בחניון גבעתי מבנה מידות מרשים משלהי ימי בית שני. על פי עדויות מכתביו של יוסף בן מתיתיהו, יתכן כי המבנה שנחשף הוקם על ידי משפחת בני חדיב. הידועה בבני משפחה זו היא הלני המלכה שהתגיירה, עלתה לירושלים ונקברה בה".

במשנה מסופר שמונבז עשה ידיות מזהב לכל כלי יום הכיפורים; והלני המלכה עשתה נברשת זהב בפתחו של בית המקדש, וכן טבלת זהב שעליה הייתה כתובה פרשת סוטה כפי שכתוב:" מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים, של זהב. הילני אימו עשתה נברשת של זהב, על פתחו של היכל; אף היא עשתה טבלה של זהב, שפרשת סוטה כתובה עליה.(ג',י"א)

גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את החדייבים מספר פעמים בכתביו ומספר על משלחת צבאית שהגיע בזמן המרד הגדול כדי לסייע ליהודים המורדים.

קברותיהם המפוארים של בני המלוכה של חדייב, שנחצבו לעומק כשמונה מטרים בסלע, נחפרו בשנת 1863 בפאתי שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ‏ראו בתמונה לפי הדגם בחלק המזרחי-דרומי‏