מום שבך אל תאמר לחברך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בגמרא {{מקור|בבא מציעא נט, ב|כן}} מובא: "מאי דכתיב: 'וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים' - רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך". כלומר, שאף ישראל היו גרים בעבר, ואם הם מגנים את הגר על עברו, נמצאים הם מגנים על מום הקיים בהם עצמם. | בגמרא {{מקור|בבא מציעא נט, ב|כן}} מובא: "מאי דכתיב: 'וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים' - רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך". כלומר, שאף ישראל היו גרים בעבר, ואם הם מגנים את הגר על עברו, נמצאים הם מגנים על מום הקיים בהם עצמם. | ||
בפסיכולוגיה המודרנית, הנטייה לגנות אחרים או לכנות אחרים בדבר שיש באדם עצמו מוגדר כמנגנון התגוננות של "השלכה" שכפי שאומרת הגמרא- עלול לפגוע באחר. | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:47, 24 בינואר 2021
|
|
אל תגנה אחרים בדבר שאתה עצמך לקוי בו.
בגמרא (בבא מציעא נט, ב) מובא: "מאי דכתיב: 'וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים' - רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך". כלומר, שאף ישראל היו גרים בעבר, ואם הם מגנים את הגר על עברו, נמצאים הם מגנים על מום הקיים בהם עצמם.
בפסיכולוגיה המודרנית, הנטייה לגנות אחרים או לכנות אחרים בדבר שיש באדם עצמו מוגדר כמנגנון התגוננות של "השלכה" שכפי שאומרת הגמרא- עלול לפגוע באחר.