רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*'''חידושי מרן רי"ז הלוי''' על [[משנה תורה|הרמב"ם]] | *'''חידושי מרן רי"ז הלוי''' על [[משנה תורה|הרמב"ם]] | ||
*'''חידושי הגרי"ז''' למסכתות שב[[סדר קודשים]] | *'''חידושי הגרי"ז''' למסכתות שב[[סדר קודשים]] | ||
*'''חידושי הגר"ח והגרי"ז''' (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים ולכן מכונה "סטנסל"- מכונת | *'''חידושי הגר"ח והגרי"ז''' (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים ולכן מכונה "סטנסל"- מכונת כתיבה) | ||
*'''חידושי מרן רי"ז הלוי''' על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י) | *'''חידושי מרן רי"ז הלוי''' על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י) | ||
*'''חידושי הגרי"ז'''- על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה) | *'''חידושי הגרי"ז'''- על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה) | ||
*רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות". | *רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות". | ||
*'''אגרות מרן רי"ז הלוי'''. | *'''אגרות מרן רי"ז הלוי'''. | ||
*'''בית לוי'''- על [[הגדה של פסח]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''הרב מבריסק''' (ארבעה כרכים). | *'''הרב מבריסק''' (ארבעה כרכים). | ||
גרסה מ־11:21, 10 במרץ 2013
|
|
- הדף "הרב מבריסק" מפנה לכאן. לערך העוסק במהרי"ל דיסקין, ראו רבי יהושע לייב דיסקין.
רבי יצחק זאב (ר' וולוול'ה) הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, הרב מבריסק או ביידיש דער בריסקער רב) רבה של העיר בריסק וראש ישיבת בריסק. ממנהיגי הקנאים בירושלים. נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות.
תולדות חייו
נולד בוולוז'ין לאביו רבי חיים סולובייצ'יק (בעת היותו ראש ישיבת וולוז'ין). בצעירותו התפרסם כעילוי. בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע"ח) מונה לרבה של בריסק. בשנת תש"א עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק. אשתו ושלושה מילדיו נספו בשואה.
היה ידוע בגאונותו ושכלו החריף, כפי שידועים בני שיטת בריסק, עד שאביו אמר עליו פעם: "הלכה כמותו בכל מקום".
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' בתשרי תש"כ ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
דרך הלימוד והפסיקה
דרכו בלימוד היתה המשך דרכו של אביו- ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין (ראה: שיטת בריסק)
התפרסם בהחמרתו בהלכה, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתם באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאינם אוכלים חוץ לביתם, אינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינו שלהם. הם שוחטים ומולחים את הבשר על פי ההלכה בעצמם בביתם ולא סומכים על אף אישיות תורנית, אמינה ככל שתהיה, בכל הנוגע לאוכל.
השקפתו
הגרי"ז היה מהמתנגדים הנחרצים לציונות, למדינת ישראל ולחילונים. את עמדתו למדינת ישראל ביטא באומרו שההשתתפות בבחירות אינה מצווה גדולה כמו שטוענים אנשי אגודת ישראל, ואינה עבירה גדולה כמו שהרבי מסאטמר טוען.
למרות דעתו הקיצונית נגד הציונות, גילה, בשונה מהרבי מסאטמר, הערכה רבה לרבנים ציוניים ובראשם הרב קוק ותלמידיו. במכתב לרב קוק מכנה אותו "פאר הדור", ועל אחד מגדולי תלמידי הרב קוק, הרב שמעון סטרליץ, אמר שלמרות שהוא ציוני, הוא (הרב מבריסק) אוהב אותו מאוד כיוון שהוא יודע לענות כהלכה בכל מקום ששואלים אותו, ואם קורה שאינו יודע, אומר בפשטות שאינו יודע. מבאי ביתו היה גם הרב משה לייב שחור, ממקורבי הרב קוק. כמו כן התייחס בכבוד גדול לאחיינו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה ציוני, ואמר עליו שהוא התלמיד חכם הכי גדול בארצות הברית. פעם כששוחח עם הרבי מסאטמר אודות הציונות, נסבה שיחתם על הרב שמואל מוהליבר, שהיה פעיל ציוני גדול. כשהזכיר הרבי מסאטמר את שמו, הזכירו ללא התואר "רב", והגרי"ז תקנו על כך.
לעומת זאת, כשהתייעץ עמו תלמידו הרב חיים יעקב גולדוויכט האם להעננות לבקשה לבוא לכהן כראש ישיבת כרם ביבנה, הורה לו הגרי"ז שלא ללכת (לבסוף הרב גולדוויכט כן הלך לכהן כר"י כרם ביבנה בהוראת החזון איש)
לחם בקנאות כנגד דברים שנראו בעיניו כפגיעה בתורה. מפורסם המאבק שניהל כנגד גיוס בנות, במסגרתו סרב אפילו להיפגש עם מנהיגי המדינה (שלא כמו החזון איש שנפגש עם בן גוריון). כמו כן, בשליחותו הגיעו אנשי "נטורי קרתא" בראשות רבי עמרם בלוי למחות על חפירות הקברים בטבריה. החפירות הופסקו בעקבות המחאה החריפה.
נאבק גם כנגד הקמת "היכל שלמה" וכנגד מוסד הרבנות בכלל. בעקבות מאבקו זה, תקפו אותו רבנים מהציבור הדתי-לאומי, ובמיוחד ידועה התבטאותו החריפה של הרב יהודה לייב הכהן מימון.
תלמידיו
- הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז'
- הרב משה שמואל שפירא - ראש ישיבת באר יעקב
- הרב משה שטרנבוך - ראב"ד העדה החרדית
- הרב אברהם לנדא - האדמו"ר מסטריקוב
- הרב מרדכי אפל
- הרב חיים יעקב גולדוויכט - ראש ישיבת כרם ביבנה.
- הרב יעקב רוזנטל - אב"ד חיפה.
- הרב אליקים שלזינגר ראש ישיבה הרמה דלונדון.
- בניו: רבי יוסף דב, רבי רפאל, רבי דוד, רבי מאיר ורבי חיים.
- חתנו, הרב יחיאל מיכל פיינשטיין
- הרב רפאל שפירא - ראש ישיבת תפארת ישראל.
- הרב יצחק חיים קרסניצקי.
- הרב חיים אהרן טורצ'ין.
ספריו
- חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
- חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
- חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים ולכן מכונה "סטנסל"- מכונת כתיבה)
- חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י)
- חידושי הגרי"ז- על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)
- רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
- אגרות מרן רי"ז הלוי.
- בית לוי- על הגדה של פסח
לקריאה נוספת
- הרב מבריסק (ארבעה כרכים).