הרב ישראל וועלץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* חתנו [[הרב משה דב וולנר]] כיהן כרבה של אשקלון, בעל שו"ת "חמדת צבי". | * חתנו [[הרב משה דב וולנר]] כיהן כרבה של אשקלון, בעל שו"ת "חמדת צבי". | ||
*בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'<ref>אורתודוכסיה</ref> ובנין הארץ ועל שכחת מנהיגיה"- בקונטרס זה קורא לועד רבני הונגריה להירתם למען הקמת מושבה חרדית בא"י, תוך ניתוק מוחלט מארבע כיתות: הציונים, המזרחי, אגודת ישראל ובית"ר, שבהתחברות עם כל אחת מהן מוצא המחבר סיכון רוחני. הוא טוען כי ההתנגדות לציונות אין פירושה התנגדות להתיישבות פועלת בארץ, ומנשה להראות כי כך סברו גם רבנים גדולים בהונגריה, בהם [[ | *בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'<ref>אורתודוכסיה</ref> ובנין הארץ ועל שכחת מנהיגיה"- בקונטרס זה קורא לועד רבני הונגריה להירתם למען הקמת מושבה חרדית בא"י, תוך ניתוק מוחלט מארבע כיתות: הציונים, המזרחי, אגודת ישראל ובית"ר, שבהתחברות עם כל אחת מהן מוצא המחבר סיכון רוחני. הוא טוען כי ההתנגדות לציונות אין פירושה התנגדות להתיישבות פועלת בארץ, ומנשה להראות כי כך סברו גם רבנים גדולים בהונגריה, בהם [[הרב ישעיהו זילברשטיין]] מוייטצען ו[[רבי חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש. | ||
הקונטרס זכה להסכמת סבו ר' חיים אפרים באליטי. ר' משה נספה בשואה. | הקונטרס זכה להסכמת סבו ר' חיים אפרים באליטי. ר' משה נספה בשואה. | ||
* חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. | * חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. | ||
גרסה מ־09:20, 30 באוקטובר 2012
|
|
הרב ישראל וועלץ היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו.
תולדות חייו
נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל רבי יוסף לייב סופר מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו רבי עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו[1]. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה ערוכו, נפטר. בתקופת השואה, הסתתר בביתו הרב ישכר שלמה טייכטל[2],ויתכן כי שם נכתב ספרו "אם הבנים שמחה"[3]. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" בירושלים, והתפרסם בו כפוסק ומו"צ. נפטר בי"ז בחשוון תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
משפחתו
- חתנו הרב משה דב וולנר כיהן כרבה של אשקלון, בעל שו"ת "חמדת צבי".
- בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'[4] ובנין הארץ ועל שכחת מנהיגיה"- בקונטרס זה קורא לועד רבני הונגריה להירתם למען הקמת מושבה חרדית בא"י, תוך ניתוק מוחלט מארבע כיתות: הציונים, המזרחי, אגודת ישראל ובית"ר, שבהתחברות עם כל אחת מהן מוצא המחבר סיכון רוחני. הוא טוען כי ההתנגדות לציונות אין פירושה התנגדות להתיישבות פועלת בארץ, ומנשה להראות כי כך סברו גם רבנים גדולים בהונגריה, בהם הרב ישעיהו זילברשטיין מוייטצען ורבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש.
הקונטרס זכה להסכמת סבו ר' חיים אפרים באליטי. ר' משה נספה בשואה.
- חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל.
ספריו
- שו"ת "דברי ישראל"- ג' חלקים הכוללים למעלה מ-600 תשובות.
- "חק ישראל" ( יצא גם במהדורה אחרת תחת השם "חק לישראל")- על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
הערות שוליים
- ↑ בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), רבי שמעון סופר מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג), הרב ישעיה זילברשטיין מוויצן (מעשי למלך), רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר), רבי יוסף צבי דושינסקי (מהרי"ץ), רבי מרדכי וינקלר ועוד).
- ↑ ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ
- ↑ הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ
- ↑ אורתודוכסיה