תורת ההתפתחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 41: שורה 41:
*ישנו תיאום בין מערכות שלא שייכות זו לזו לפי "עץ ההתפתחות" של האבולוציה, כגון ה"עין" מצוי בסוגים שונים של בעלי חיים שכלל לא שייכים לאותה קבוצה וכיבול התפתחו משורשים שונים, וכן ענין השיכפול ע"י "זכר ונקבה", ועוד.
*ישנו תיאום בין מערכות שלא שייכות זו לזו לפי "עץ ההתפתחות" של האבולוציה, כגון ה"עין" מצוי בסוגים שונים של בעלי חיים שכלל לא שייכים לאותה קבוצה וכיבול התפתחו משורשים שונים, וכן ענין השיכפול ע"י "זכר ונקבה", ועוד.
* גיל כדור הארץ לפי המדע, לא מהווה זמן מספיק כדי ליצור את הבעלי חיים שיש בימינו עפ"י תורת האבולוציה, כפי שהוכח מדעית לאחרונה.
* גיל כדור הארץ לפי המדע, לא מהווה זמן מספיק כדי ליצור את הבעלי חיים שיש בימינו עפ"י תורת האבולוציה, כפי שהוכח מדעית לאחרונה.


על חלק מהשאלות הנ"ל ישנן תשובות שונות (אם כי לא על כל השאלות: למשל, לא נאמרה תשובה לשאלה לגבי irreducible complexity), ואולם ריבוי השאלות יש בו כדי להטיל ספק רב בתאוריה.
על חלק מהשאלות הנ"ל ישנן תשובות שונות (אם כי לא על כל השאלות: למשל, לא נאמרה תשובה לשאלה לגבי irreducible complexity), ואולם ריבוי השאלות יש בו כדי להטיל ספק רב בתאוריה.

גרסה מ־19:24, 16 ביוני 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
ערך זה עוסק בהשקפה התורנית בייחס לתאוריית האבולוציה. אם התכוונתם לסתירה בין ספר בראשית לקביעת גיל העולם לפי המדע וכדומה, עיינו בערך הבריאה.

תורת ההתפתחות או אבולוציה היא השערה פסבדו-מדעית שאינה מוכחת[1], הגורסת כי כל האורגניזמים המצויים כיום בעולם התפתחו בתהליך ארוך מאוד מצורות חיים פשוטות יותר, כאשר לכולם ישנו "אב קדמון משותף". תהליך התפתחות זה, בגישתו הקדומה, התרחש על-ידי כך שבכל דור ודור נמצאו אורגניזמים שונים שרכשו תכונות המתאימות לשרוד את השינויים, ואלו שלא היו מתאימים די הצורך נכחדו בתהליך המכונה "הברירה הטבעית". לאור גילויי הגנטיקה המודרנית, שבה הוכח כי תכונות נרכשות אינן עוברות בתורשה, נוסחה התיאוריה מחדש, ובמקום תכונות נרכשות, התיאוריה גורסת כי חלו תהליכים של מוטציות מועילות שגרמו לתוספת חיובית בקוד הגנטי, והביאו לידי ביטוי איברים ומינים חדשים בעולם שהסתגלו למציאות, שרדו, והעבירו בתורשה את השינויים החיוביים לדור הבא, שגם הוא בשעתו המשיך להתפתח באותה צורה.

חשוב לציין כי החוקרים מנסים להסביר את כל המודל של תיאורית האבולוציה בצורה אקראית, כלומר ללא יד מכוונת אלוהית, אלא רק אפוא על בסיס של הסברים נטורליסטיים. ולכן, תיאוריה זאת מהווה את אחת מתפיסותיה המרכזיות של הפילוסופיה האתאיסטית בעולם[2], וריצ'רד דוקינס, שנמנה על האתאיסטים המפורסמים בעולם, הוא מנושאי דגלה, ומרבה לכתוב ולדבר על אודות התיאוריה.

למרות שלרעיון התפתחות המינים היו הוגים רבים במהלך ההיסטוריה[3], הוא מזוהה ביותר עם מדען וחוקר טבע אנגלי, שחי במאה ה–19, בשם צ'ארלס דרווין (Darwin).


ההיסטוריה של תיאורית האבולוציה ושורשיה הפילוסופיים

טעות נפוצה היא המחשבה כי מקורה של תיאורית האבולוציה היא בעבודותיו של צ'ארלס דרווין במאה ה-19. למעשה, יסודותיה ההיסטוריים והפילוסופיים של תפיסת ההתפתחות לוקחים אותנו אחורה בזמן אלפי שנים. יש מהחוקרים שטענו כי אפשר למצוא אלמנטים של תיאורית ההתפתחות כבר במיתולוגיות הקדומות ביותר[4], ויש הטוענים כי ראשיתה בימיה של ערש הפילוסופיה היוונית, תקופה שבה חי חוקר יווני בשם אנכסימנדרוס, שטען טענות בעלות אופי אבולוציוני בנוגע לכל היצורים החיים בעולם.[5] בין כה ובין כה, מדובר בידיעה חשובה ביותר, שכן הניסיון לראות את תיאורית האבולוציה כחלק מהגישות שהתפתחו במאות השנים האחרונות על רקע המהפכה המדעית, איו לו על מה לסמוך, ואלמנטים של תיאוריה זאת אפשר למצוא אפוא במיתולוגיות ופילוסופיות אתאיסטיות קדומות ביותר שניסו לתת מענה לחידת מציאותם של האורגניזמים הקיימים בעולם.

למרות שורשיה הקדומים של תפיסת ההתפתחות, כפי שתואר לעיל, למעשה, עד לתחילת עליית קרנה של תקופת ההשכלה והנאורות, התפצלה החשיבה האנושית לשלוש מגמות מרכזיות שטענו טענות בנוגע לסיבת קיומם של האורגניזמים בעולם:

  • מודל הבריאה - הוא המודל המקראי והלוגי[6] הטוען כי לכל הבריאה יש בורא.
  • תיאורית קדמות העולם - מבית מדרשם של ההוגים היוונים. תיאוריה זאת גרסה כי העולם היה קיים תמיד במצבו הנתון כיום. תיאוריה זאת שלטה בעולם המחשבה של הפילוסופיים עד למאה ה-20 שבה היא נדחתה לחלוטין, וכיום המדע מקבל את הטענה כי הזמן/חומר/מרחב נבראו.[7]
  • תאורית הבריאה הספונטנית - תיאוריה שגרסה כי אורגניזמים מסוימים (כגון זבובים, כינים וכיו"ב) נוצרים באופן ספונטני מחומר דומם. גם תיאוריה זאת נדחתה לחלוטין כתוצאה ממחקריו של לואי פסטר, אבי המיקרוביולוגיה המודרנית, שהוכיח כי אין אפשרות ליצירה של חיים בצורה אקראית מחומר דומם.[8]

תיאורית ההתפתחות נשארה ברקע במשך כל השנים הללו, וזכתה אפוא להתייחסות מחודשת עם עלייתה של תנועת ההשכלה באירופה, תקופה שבה החלו רבים לנטוש את דרך הדת והמסורת, וחיפשו אחר הסברים חילופיים לשאלת מקור קיומם של החיים בעולם. בין הראשונים והמפורסמים שניסו את כוחם במציאת מענה נטורליסטי על שאלה זאת היה ביולוג צרפתי בשם זאן–בטיס דה למארק. הוא האמין כי באפשרותן של תכונות נרכשות לעבור בתורשה ולהוות יסוד של התפתחות. פרופסור משה טרופ ביאר את התיאוריה של לאמרק, ואת דחייתה על-ידי החוקרים המודרניים, וכך כתב:[9] "לאמרק היה הראשון שהסביר את אופן התרחשות השינויים במבנה האורגניזמים. לדעתו, תנאי הסביבה הם שהביאו לשינויים שבהתפתחות. למשל: צואר הג'ירפה. הג'ירפה הראשונה שניזונה מעלי העצים היתה בעלת צואר קצר, אך היא מתחה אותו כדי להגיע למזונה, וצאצאיה - שירשו ממנה את הצואר המתוח - עוד המשיכו למתחו, עד אשר הביאה התפתחות זו. לג'ירפה ארוכת הצואר של ימינו. למארק האמין כי כל שינוי באורגניזם יכול לעבור בירושה, אך מרבית הביולוגים של ימינו דוחים תאוריה זאת, המכונה: הורשת תכונות נרכשות. (למרות שאין תכונות שנרכשו בהשפעת הסביבה מועברות בתורשה, הרי יש לסביבה השפעה על התבטאות תכונות שעוברות בירושה, למשל: ילד הנולד עם כשרון מוסיקלי לא יפתח תכונה זאת אם תנאי הסביבה לא יאפשרו את פיתוחה)".

באותה תקופה שבה פעל לאמרק, חי רופא וחוקר בריטי בשם ארסמוס דרווין, שחיבר עבודה בת 2 כרכים בשם "זואונומיה" (בעברית "תורת חוקי החיים"), ובה הציג טיעונים בעלי אופי אבולוציוני, והללו עתידים היו לשמש כיסוד לעבודותיו של נכדו צ'ארלס דרווין.

צ'ארלס דרווין

צ'ארלס רוברט דרווין נולד בשנת 1809, בעיר שרוסברי שבאנגליה. דרווין לא הצליח בלימודיו ו"נחשב לתלמיד שלא הגיע אפילו לבינוניות"[10]. ומחקרים מודרניים אף טוענים שסבל מאוטיזם[11]. פן נוסף באישיותו שעליה עמדו החוקרים היא הידיעה כי "בנוסף לבינוניותו מבחינה אינטלקטואלית, סבל דרווין מסחרחורות, כאבי ראש, בחילה וכדומה, עוד לפני הגיעו לגיל שלושים ועד סוף ימיו. ולא מן הנמנע כי מצב בריאותו השפיע על בהירות מחשבתו"[12]. המפנה הגדול בחייו של דרווין בא לידי ביטוי כאשר הוזמן להצטרף למשלחת שיצאה לסיור מדעי בן 5 שנים בספינת הוד מלכותה ביגל. בסיורים שערך באפריקה המערבית, אמריקה הדרומית ואף אוסטרליה, החל לגבש דרווין את תפיסת עולמו האבולוציונית.

טענות נגד האבולוציה

בין הטענות נגד האבולוציה, יש לציין:

  • העדר דרגות ביניים (לקריאה מורחבת).
  • מיקום המאובנים בשכבות האדמה לא תואם כלל לתאורית האבולוציה (לקריאה מורחבת).
  • נתגלה חוסר דיוק משמעותי בממצאים שעליהם מבוססת התאוריה (לקריאה מורחבת).
  • הסיכוי להיווצור התא הראשון באופן אקראי שואף לאפס (פרדוקס התא הראשון, וההסתברות לבריאה ספונטנית) (לקריאה מורחבת).
  • הפרדוקס של היווצרות התא הראשון: תא חי זקוק הן לחלבונים והן לחומצת גרעין, וידוע שחלבונים נוצרים רק באמצעות חומצת - גרעין, ושיכפול חומצת גרעין נעשה רק באמצעות חלבונים.
  • גילוי מורכבות התאים, שלא היתה ידועה בימי דרווין (לקריאה מורחבת).
  • לתאורית האבולוציה אין הסבר למורכבות שאינה ניתנת לצמצום (irreducible complexity), כלומר ישנם מורכביות שמועילות לבעל חי רק בשלב הסופי ואין כל תועלת בשלביים האמצעיים (כפי טענת האבולוציה שהיו שלבים כאלו) בהתפתחות האיטית של מורכבות אלו. החל מאברים גדולים כמו הכנף של הציפורים, וכמו העין, ועד ה-DNA, ועוד. (לקריאה מורחבת בענין אברי החושים כדוגמא).
  • לתאורית האבולוציה אין הסבר לפיתוח אברים ו/או מורכביות שאינם הכרחיים אך עוזרים במעט, כיון שטענת "המובחר שורד" אינה מתקבלת לגבי אברים כאלו.
  • ישנו תיאום בין מערכות שלא שייכות זו לזו לפי "עץ ההתפתחות" של האבולוציה, כגון ה"עין" מצוי בסוגים שונים של בעלי חיים שכלל לא שייכים לאותה קבוצה וכיבול התפתחו משורשים שונים, וכן ענין השיכפול ע"י "זכר ונקבה", ועוד.
  • גיל כדור הארץ לפי המדע, לא מהווה זמן מספיק כדי ליצור את הבעלי חיים שיש בימינו עפ"י תורת האבולוציה, כפי שהוכח מדעית לאחרונה.


על חלק מהשאלות הנ"ל ישנן תשובות שונות (אם כי לא על כל השאלות: למשל, לא נאמרה תשובה לשאלה לגבי irreducible complexity), ואולם ריבוי השאלות יש בו כדי להטיל ספק רב בתאוריה.

יש שכתבו שהעובדה שהמדענים מקבלים תאוריה זו אינו מחמת היותה אכן ראויה כשלעצמה כי אם מחוסר אפשרות סבירה אחרת להסביר את התהוות החיים (מבלי הדת). ד"ר קולין פטרסון, פליאונטולוג ומדען בכיר במוזיאון הבריטי לתולדות הטבע, בעצמו תומך באבולוציה וכתב כמה ספרים בנושא, כתב: "[יש] סכנה: תיאוריה, אפילו תיאוריה מדעית, עלולה להיהפך לאופנה אינטלקטואלית, לתחליף לדת, ולדּוֹגְמָה שתומכיה מגינים עליה בחירוף נפש. ודאי שזה מה שקרה לתיאוריית האבולוציה".

דוגמא אחת למתנגדי השיטה, היא פרופ' נתן אביעזר (פיזיקאי, אוניברסיטת בר-אילן) שכתב: "על פי מיטב המסורת המדעית, הוציא דארווין מתחת ידו תיאוריה חדשה ומקיפה, שהסבירה את הממצאים שהיו ידועים באותם ימים. אולם מאז חלפו יותר מ-130 שנה, והצטברו ממצאים חדשים רבים לאין-ספור, שתאוריית האבולוציה של דארווין אינה יכולה להסבירם. מדענים חשובים מן השורה הראשונה קובעים כי הנתונים המדעיים שהצטברו כיום שונים לחלוטין מן 'העובדות הישנות', טוב נעשה אם נקבל את דבריהם, ונניח לדעות הקדומות שלנו. הגיע הזמן לצעוד קדימה".

היהדות והאבולוציה

הגישה נפוצה בקרב הציבור המאמין שהתורה סותרת את תיאורית האבולוציה ולכן אין לקבלה כאמת. הטיעון העיקרי הוא שהתאוריה היא ספקולטיבית ולא ניתנת להוכחה, כמו שאר מדעי העבר כגון ארכיאולוגיה וגיאולוגיה. הם מסבירים את הראיות לאבולוציה בדרכים הבאות:

  • העולם נברא מוכן, לא כחדש וכמו שכתוב בתלמוד "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" בצביונם נבראו - כלומר מוכנים, ולכן השרידים נראים כביכול קדומים יותר מגילם האמיתי.
  • יכולת ההתפתחות שאנו רואים כיום אצל בעלי חיים ניתנה להם בעת בריאתם.
  • כל שרידי האיברים רק נראים לנו כבלתי נחוצים ובעתיד נגלה את מטרתם, ולכן אי אפשר לומר שהם שרידים לאיברים אחרים שהתפתחו.

ולגבי המאובנים של דמות קוף והדינוזאורים, ראה ערך הבריאה.

ההבדל בין תיאורית האבולוציה לתיאורית האביוגנזה

לפעמים קיימת חוסר בהירות בנוגע להבדל בין תיאורית האבולוציה לתיאורית האביוגנזה (בריאה ספונטנית). תיאורית האביוגנזה עוסקת במעבר הראשוני בין החומר הדומם לאורגניזם החי, ואילו תיאורית האבולוציה עוסקת בשלבי ההתפתחות שהופיעו לאחר מכן. וכך כתב פרופסור ישעיהו ליבוביץ': "אין בתפיסה ההתפתחותית משום תשובה לשאלת המצוי הראשון בכל תהליך של התפתחות, אותו מצוי, המסוגל לשמש נקודת-מוצא לתהליך ההוא; תורת ההתפתחות בביולוגיה, למשל, אינה דנה במוצאם של החיים אלא רק בגלגוליהן (ההדגשות במקור) של צורות-החיים. אך אפשר לטעון, שבעיית ה'ראשית' של כל תהליך טבעי ושל המציאות הטבעית כולה היא מטאפיסית במהותה ואין למדע-הטבע עסק בה".[13]

בנוגע לתיאורית האביוגנזה גופא, אין כיום מחלוקת בין החוקרים שאין לה שום ראיה לטובתה, ואין היא יוצאת מגדר של השערה דמיונית.[14]

ראה גם

לקריאה נוספת

  • פרופסור משה טרופ, בריאה - מוצא החיים, הוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982.
  • אברהם קורמן, אבולוציה ויהדות, תל-אביב, תש"ל.
  • הרב זמיר כהן, המהפך 2 - מיתוסים בקריסה, הוצאת הידברות.
  • ד"ר גיל גרשון טבעון, קונטרס "אבולוציה במבט אחר", הוצאת ממעמקים: לצעירים חושבים.
  • עדי כהן, אנחנו לא לבד: היקום חוקיו וקבועיו, ראשית החיים ותכליתם.
  • ד"ר לי ספטנר, Not by Chance: Shattering the Modern Theory of Evolution, הוצאת Judaica Press.
  • ד"ר מייקל דנטון, Evolution: A Theory in Crisis, הוצאת Adler & Adler.
  • ד"ר ג'ונתן וולס, Icons of Evolution: Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong, הוצאת Regnery Publishing.
  • פרופסור מייקל ביהי, Darwin's Black Box: The Biochemical Challenge to Evolution, הוצאת Free Press.
  • ד"ר הנרי מוריס וד"ר גארי פארקר, What Is Creation Science?, הוצאת Master Books.
  • ד"ר דווין גיש, Evolution: The Fossils Still Say No, הוצאת Institute for Creation Research.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. וכמו שכתב פרופסור אהרן קציר המנוח: "אין תורת דארווין תורה מוכחת באופן ניסיוני ואי אפשר לאשרה במעבדה", (בכור המהפכה המדעית, הוצאת ספרים עם עובד בע"מ תל אביב, תשנ"ו, עמ' 118); וכך כתב גם הפרופסור לביו-כימיה משה טרופ: "האבולוציה עצמה לא רק שאיננה מוכחת, אלא אף בלתי אפשרית", (בריאה - מוצא החיים, בהוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982, עמ' 225).
  2. וכך כתב החוקר האבולוציוניסט-אתאיסט ג'רי קוין: "המסר של האבולוציה... הוא מסר של מטריאליזם נטורליסטי. הדרוויניזם אומר לנו שבני אדם, כמו כל המינים, הופיעו עקב פעולה של כוחות עיוורים, נטולי תכלית, שפעלו לאורך עידנים ארוכים לאין שיעור", (ג'רי א. קוין, "למה האבולוציה נכונה", הוצאת ידיעות ספרים, 2013, עמ' 366).
  3. לדיון בנידון ראה: אברהם קורמן, אבולוציה ויהדות, תל-אביב, תש"ל, עמ' 97-91.
  4. ראה: Morris, Henry M. "The Long War Against God: the history and impact of the creation/evolution conflict", Master Books, 2000, pp. 233-244; הרצאה: ד"ר הנרי מוריס, Dark History of Evolution (החל מ-24 דקות ו-20 שניות עד 26 דקות ו-30 שניות).
  5. ראה: אברהם קורמן, שם; ד"ר מרדכי הלפרין, אסיא ס"ז-ס"ח (כרך י"ז, ג-ד) שבט תשס"א.
  6. ראו את מאמריו של הרב יהושע ענבל: קיומו של אלקים - פרק א' - ההוכחות הפילוסופיות, קיומו של אלקים - פרק ב' - ההוכחות המוחשיות והראציונל של הכפירה.
  7. ראה: פרופסור נתן אביעזר, בראשית ברא, עמ' 27-17; פרופסור יקיר שושני, בקשר לאלוהים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005, עמ' 146-145.
  8. ראה: פרופסור יהודה בן שאול, התא החי – מבנה ופעילות, סדרת אוניברסיטה משודרת, עמ' 10; אברהם קורמן, אבולוציה ויהדות, פרק: "מוצא החיים".
  9. פרופסור משה טרופ, בריאה - מוצא החיים, בריאה - מוצא החיים, בהוצאת האגודה לחינוך מדעי תורני, ירושלים, 1982, עמ' 13.
  10. אנציקלודפיה עברית, כרך יג, עמ' 103.
  11. ראה במחקר שפורסם באתר של העיתון הבריטי היוקרתי ה"דיילי טלגרף": Charles Darwin had autism, leading psychiatrist claims.
  12. אברהם קורמן, שם, עמ' 108. (ובהגהותיו על אתר הוא מפנה לאוטוביוגרפיה של דרווין כמקור למצבו הבריאותי הרעוע).
  13. ישעיהו ליבוביץ', האנציקלופדיה העברית, כרך טו, עמ' 704-703, ערך 'התפתחות'.
  14. לחומר נוסף בנידון, ראו: ערן בן ישי, מאמר: "תיאורית האביוגנזה – התיתכן בריאה ספונטנית?"; ד"ר דווין גיש, הרצאה: הפרכת תיאורית האביוגנזה; פרופסור סטיבן מאייר, הרצאה: חוסר ההסתברות הסטטיסטית לאביוגנזה; ראיון: דוקינס נגד תיאורית האביוגנזה.