הרב יגאל קמינצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "שמאל|300px|הרב יגאל קמינצקי|ממוזער '''הרב יגאל קמינצקי''' הוא רב...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב יגאל קמינצקי.jpg|שמאל|300px|הרב יגאל קמינצקי|ממוזער]]
[[קובץ:הרב יגאל קמינצקי.jpg|שמאל|300px|הרב יגאל קמינצקי|ממוזער]]
'''הרב יגאל קמינצקי''' הוא [[רב]] השייך לזרם [[הציונות הדתית]], ששימש כרבו של [[גוש קטיף]] עד פינויו במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]. כיהן בעבר כראש [[ישיבה גבוהה|הישיבה הגבוהה]] שהוקמה ב[[ניצן (יישוב)|ניצן]].  
'''הרב יגאל קמינצקי''' הוא רב ציוני דתי, אשר כיהן כרב היישוב נווה דקלים שבגוש קטיף ורב אזורי חוף עזה, עד להריסת יישובי האזור בשנת תשס"ה. כיהן כראש [[ישיבת כיסופים]] בניצן.
==תולדות חייו==
למד ב[[ישיבת מרכז הרב]], ונשלח על ידי [[הרב צבי יהודה הכהן קוק] לכהן כרב בגוש קטיף. במשך למעלה משלושים שנה כיהן כרב האזורי וכרבה של נווה דקלים. בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת [[מכון התורה והארץ]], ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי בשילוב מגבלות ה[[הלכה]] והצרכים העסקיים הקשורים אף ב[[שמיטה]], וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת [[כולל מג"ל]], שבהמשך השנים התפתח ל[[ישיבת תורת החיים]]. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כ[[ר"מ]] בישיבה. עמד בראשות בית דין לדיני ממונות בנווה דקלים. הוא היווה סמכות תורנית מקובלת על מרביתם המוחלטת של תושבי גוש קטיף.  


בצעירותו נשלח הרב קמינצקי על ידי הרב [[צבי יהודה קוק]] לשמש כרב ב[[גוש קטיף]], והוא שימש מעל עשרים שנה כרב היישוב [[נווה דקלים]] ורב של [[חבל עזה]] בכללותו.  
בתקופת המאבק כנגד תכנית ההתנתקות, דגל בהתנגדות לא-אלימה. הוראותיו אופיינו בראייה ציבורית-ריאלית, והוא נערך לאפשרות שהתכנית אכן תצא לפועל. לאחר יישום תוכנית ההתנתקות והרס יישובי גוש-קטיף בשנת תשס"ה, עבר לגור בקרווילה ביישוב ניצן. מאז משמש כמנהיג הרוחני של קהילת מפוני גוש קטיף בניצן. בשנת תשע"א ייסד, לצד [[הרב אלישע וישליצקי]] ו[[הרב הלל רוטקוף]] את "[[ישיבת כיסופים]]" שנועדה להוות מרכז רוחני לקהילת המפונים, ועמד בראשה. מספר שנים לאחר מכן, עברו חלק מרבני הישיבה לייסד את [[ישיבת בני נצרים]].  


בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת [[מכון התורה והארץ]], ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי בשילוב מגבלות ה[[הלכה]] והצרכים העסקיים הקשורים אף ב[[שמיטה|שנת השמיטה]], וכן בקידום היוזמה לגידול [[חסה]] ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן ה[[כשרות]] במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת [[כולל מג"ל]], שבהמשך השנים התפתח ל[[ישיבת תורת החיים]]. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כ[[ר"מ]] בישיבה.
חבר מרכז "תקומה".  
 
למרות חיכוכים מעטים שהתקיימו, הרב קמינצקי היווה סמכות מקובלת, דבר שהתבטא ב[[בית דין לדיני ממונות]] שבראשו עמד. מעמדו וסמכותו התבטאו בזמן [[תוכנית ההתנתקות]], כאשר הרב קמינצקי ביטא קו התנגדות פאסיבי, שדגל ב[[אי-אלימות]] כלפי מתכנני הפינוי ומבצעיו. מנהיגותו נשאה אופי רציונלי, בכך שגרס בפני שומעי לקחו שתוכנית ההתנתקות עשויה לצאת לפועל. דבריו אלה בלטו על רקע התבטאויותיהם של מספר רבנים ואישי ציבור אחרים, שפורשו כטענות שתוכנית ההתנתקות לא תתרחש בעקבות צו אלוהי.
 
לאחר יישום תוכנית ההתנתקות, בשנת [[2006]], עבר הרב קמינצקי לגור בקרווילה ב[[ניצן (יישוב)|ניצן]]. הוא משמש כחבר מרכז [[מפלגת תקומה]], מרבה לפעול בזירה הציבורית, ומשמש כאחד ממנהיגי קהילת מפוני [[גוש קטיף]] ודובריה, לאחר שהות של כ-4 שנים באתר הקארווילות בניצן עבר הרב קמינצקי ליישוב הקבע החדש בניצן.
 
בספטמבר 2010 הקים הרב קמינצקי ביחד עם הרב [[אלישע וישליצקי]] והרב הלל רוטקוף את הישיבה הגבוהה כיסופים שבניצן. ביולי 2015 הרב הלל רוטקוף עזב את הישיבה כדי להקים ישיבה חדשה ביישוב [[בני נצרים]], והרב קמינצקי נשאר לכהן כראש הישיבה בניצן.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 20: שורה 16:


{{קצרמר|ישראלים}}
{{קצרמר|ישראלים}}
{{מיון רגיל:קמינצקי, יגאל}}
{{מיון רגיל:קמינצקי יגאל}}
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:רבנים אזוריים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:גוש קטיף: רבנים]]
[[קטגוריה:מומחי כשרות]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:תוכנית ההתנתקות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות גבוהות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות ישראלים]]

גרסה מ־13:06, 17 ביולי 2016

קובץ:הרב יגאל קמינצקי.jpg
הרב יגאל קמינצקי

הרב יגאל קמינצקי הוא רב ציוני דתי, אשר כיהן כרב היישוב נווה דקלים שבגוש קטיף ורב אזורי חוף עזה, עד להריסת יישובי האזור בשנת תשס"ה. כיהן כראש ישיבת כיסופים בניצן.

תולדות חייו

למד בישיבת מרכז הרב, ונשלח על ידי [[הרב צבי יהודה הכהן קוק] לכהן כרב בגוש קטיף. במשך למעלה משלושים שנה כיהן כרב האזורי וכרבה של נווה דקלים. בזמן כהונתו היה מיוזמי הקמת מכון התורה והארץ, ובשנים הראשונות עמד בראשו. במסגרת המכון עסק הרב קמינצקי בשילוב מגבלות ההלכה והצרכים העסקיים הקשורים אף בשמיטה, וכן בקידום היוזמה לגידול חסה ללא תולעים, כשהוא משמש כנותן הכשרות במקרים מסוימים. כמו כן הרב קמינצקי היה מיוזמי הקמת כולל מג"ל, שבהמשך השנים התפתח לישיבת תורת החיים. בשנותיה הראשונות של ישיבת תורת החיים שימש הרב קמינצקי כר"מ בישיבה. עמד בראשות בית דין לדיני ממונות בנווה דקלים. הוא היווה סמכות תורנית מקובלת על מרביתם המוחלטת של תושבי גוש קטיף.

בתקופת המאבק כנגד תכנית ההתנתקות, דגל בהתנגדות לא-אלימה. הוראותיו אופיינו בראייה ציבורית-ריאלית, והוא נערך לאפשרות שהתכנית אכן תצא לפועל. לאחר יישום תוכנית ההתנתקות והרס יישובי גוש-קטיף בשנת תשס"ה, עבר לגור בקרווילה ביישוב ניצן. מאז משמש כמנהיג הרוחני של קהילת מפוני גוש קטיף בניצן. בשנת תשע"א ייסד, לצד הרב אלישע וישליצקי והרב הלל רוטקוף את "ישיבת כיסופים" שנועדה להוות מרכז רוחני לקהילת המפונים, ועמד בראשה. מספר שנים לאחר מכן, עברו חלק מרבני הישיבה לייסד את ישיבת בני נצרים.

חבר מרכז "תקומה".

קישורים חיצוניים

ערך זה קצרמר, אתם מוזמנים לתרום לויקישיבה ולהרחיב את הערך