חסידות קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו [[בעל התניא]]), אך לאחר חודשים ספורים בג' מרחשון תרכ"ז הוא נפטר. אחיו האדמו"ר רבי שמואל מליובאוויטש ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד<ref>ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite אגרתו]. </ref>, אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, [[רבי שלמה זלמן שניאורסון]], בעל "מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה החמלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידי קאפוסט, ואף בספר "[[דרך מצוותיך]]" של הצמח צדק היו שנמנעו מלהשתמש משום שאת ה"פתח דבר" כתב אחד מחסידי קאפוסט. ר' שלמה זלמן נפטר בשנת תר"ס, ושני אחיו כיהנו תחתיו כאדמו"רים, [[רבי שלום דובער שניאורסון מרצ'יצ'א|רבי שלום דובער]] ברצ'יצ'א ו[[רבי שמריה נח שניאורסון]] (בעל "שמן למאור") בבוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, [[רבי יצחק דובער שניאורסון]] שייסד את שושלת [[חסידות ליאדי|ליאדי]]). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד ב[[ארץ ישראל]] את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של [[רבי שלום דובער שניאורסון|הרש"ב מליובאוויטש]]. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער מרציצא, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]](הריי"צ) מליובאוויטש. לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, נפטר ר' שמריה נח מבוברויסק וחסידיו הצטרפו אף הם לחסידיו של הריי"צ, ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.