פרשני:משנה:ברכות ו ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה:ברכות ו ג
== כללים בהלכות ברכות ==
לאחר שבסיפא של המשנה הקודמת לימדה המשנה שבדיעבד "על כולם אם אמר שהכול - יצא", כעת המשנה מלמדת על אליו מאכלים מברכים לכתחילה ברכת 'שהכל נהיה בדברו'.
==== הברכה על דבר שאין גידולו מן הארץ ====
המשנה פותחת ואומרת שכל דבר שאין גידולו מן הארץ -כגון בשר, דגים וכדו'- ברכתו שהכל.
המשנה מוסיפה מס' סוגי מאכלים שברכתם היא 'שהכל': 1) החומץ - יין שהחמיץ.
2) נובלות - פירות שנפלו מהעץ קודם גמר הבשלתן.
3) גובאי - חגבים, מין ארבה.

♦ בנוסף, מפרטת המשנה שהחלב, הגבינה והביצים - גם הם מיני מאכלים שברכתם 'שהכל'.
מעניין לציין, הערה מפירוש הר"פ קהתי, שבמשנה שבגמראברכות מ ב לא נזכרת פיסקה זו. וטעם הדבר הוא שההלכה שנלמדת מפיסקה זו כלולה כבר בדברי המשנה בפיסקה האשונה ש"על דבר שאין גידולו מן הארץ -אומר שהכל".

← במשנה נזכרת גם דעת רבי יהודה שחולק על ת"ק, וסובר שאין מברכים כלל על החומ, הנובלות והגובאי. הטעם לכך לפי רבי יהודה הוא מכיון ש: "כל שהוא מין קללה - אין מברכין עליו". החומץ נחשב למין קללה שהרי היה זה יין טוב שהתקלקל והחמיץ. הנובלות הם פירות שנשרו מן האילן קודם שנתבשלו כל צרכן וממילא נכללים ג"כ בגדר 'מין קללה'. ואף הגובאי נחשב כמין קללה (אף שבפ"ע ראוי, ואולי אף משובח, הוא למאכל) מאחר והוא מפסיד את התבואה.