פרשני:משנה:ברכות א ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת קישור למקור) |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לאחר שבמשניות הקודמות למדנו על זמנה של ק"ש בערבית ובשחרית, כעת מלמדת המשנה באיזה אופן יש לקרוא ק"ש.<br /> | לאחר שבמשניות הקודמות למדנו על זמנה של ק"ש בערבית ובשחרית, כעת מלמדת המשנה באיזה אופן יש לקרוא ק"ש.<br /> | ||
==== מחלוקת התנאים ביחס לאופן קיום מצות ק"ש ====<br /> | ==== מחלוקת התנאים ביחס לאופן קיום מצות ק"ש ====<br /> | ||
כפי שהזכרנו בביאור המשניות הקודמות {{#makor-new:ברכות א א|משנה-ברכות|א|א}} מצות | כפי שהזכרנו בביאור המשניות הקודמות {{#makor-new:ברכות א א|משנה-ברכות|א|א}} מצות קריאת שמע נלמדת בגמרא {{#makor-new:ברכות ב א|בבלי-ברכות|ב|א}} מהפסוק: "ודברת בם...'''ובשכבך ובקומך'''".<br /> | ||
במשנתנו אנו מוצאים מחלוקת תנאים בביאור פסוק זה ביחס לאופן הראוי בצורת קיום המצוה של קריאת שמע.<br /> | במשנתנו אנו מוצאים מחלוקת תנאים בביאור פסוק זה ביחס לאופן הראוי בצורת קיום המצוה של קריאת שמע:<br /> | ||
← '''בית שמאי''': הפסוק מלמד על '''תנוחת האדם בזמן קריאת שמע מבחינה פיזית''': "בערב כל אדם יו ויקראו, ובבוקר יעמדו". שיטת ב"ש שיש ללמוד מהפס' "בשכבך ובקומך", ש'''בערב''' יש לקרוא ק"ש בדרך שכיבה, ו'''בבוקר''' בקימה - בעמידה.<br /> | |||
← '''בית הלל''': "כל אדם קורא כדרכו", כלומר- כל אדם יכול לקרוא בתנוחה הנוחה ומהתאימה לו, ואין כל מגבלה בדבר.<br /> | |||
לשיטת בית הלל, '''הפסוק מלמדנו על הזמן המתאים לקיום מצות ק"ש''' - בזמן שכיבה ובזמן קימה- כלומר בערב ובבוקר.<br /> | |||
♦ המשנה מוסיפה ומביאה "מעשה ברבי טרפון שמעיד על עצמו: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הליסטים". | |||
בתשובה לכך, אמרו חכמים לרבי טרפון :"כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל". | |||
ב'''ירושלמי''' {{#makor-new:ברכות ג ב|ירושלמי-וילנא-ברכות|ג|ב}} מובא שאילו רבי טרפון היה נמנע לגמרי מלקרות ק"ש - היה מבטל עשה, ועכשיו שעבר על דברי ב"ה - הרי כדי היה לחוב בעצמו.<br /> | |||
הסבר הדברים הוא ע"פ דברי הגר"א | |||
גרסה אחרונה מ־13:28, 19 במרץ 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
== צורת הקריאה של ק"ש ==
לאחר שבמשניות הקודמות למדנו על זמנה של ק"ש בערבית ובשחרית, כעת מלמדת המשנה באיזה אופן יש לקרוא ק"ש.
==== מחלוקת התנאים ביחס לאופן קיום מצות ק"ש ====
כפי שהזכרנו בביאור המשניות הקודמות ברכות א א מצות קריאת שמע נלמדת בגמרא ברכות ב א מהפסוק: "ודברת בם...ובשכבך ובקומך".
במשנתנו אנו מוצאים מחלוקת תנאים בביאור פסוק זה ביחס לאופן הראוי בצורת קיום המצוה של קריאת שמע:
← בית שמאי: הפסוק מלמד על תנוחת האדם בזמן קריאת שמע מבחינה פיזית: "בערב כל אדם יו ויקראו, ובבוקר יעמדו". שיטת ב"ש שיש ללמוד מהפס' "בשכבך ובקומך", שבערב יש לקרוא ק"ש בדרך שכיבה, ובבוקר בקימה - בעמידה.
← בית הלל: "כל אדם קורא כדרכו", כלומר- כל אדם יכול לקרוא בתנוחה הנוחה ומהתאימה לו, ואין כל מגבלה בדבר.
לשיטת בית הלל, הפסוק מלמדנו על הזמן המתאים לקיום מצות ק"ש - בזמן שכיבה ובזמן קימה- כלומר בערב ובבוקר.
♦ המשנה מוסיפה ומביאה "מעשה ברבי טרפון שמעיד על עצמו: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הליסטים".
בתשובה לכך, אמרו חכמים לרבי טרפון :"כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל".
בירושלמי ברכות ג ב מובא שאילו רבי טרפון היה נמנע לגמרי מלקרות ק"ש - היה מבטל עשה, ועכשיו שעבר על דברי ב"ה - הרי כדי היה לחוב בעצמו.
הסבר הדברים הוא ע"פ דברי הגר"א