כל המקודש מחברו קודם את חברו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ראה גם) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כשיכול לעשות שניהם בבת אחת, אין אומרים המקודש קודם, אלא יעשה שניהם בבת אחת<ref>כתב בספר מקדש דוד - קדשים - סימן ט: "ונראה לומר דמש"ה אצטריך קרא דהעולה עולה ראשונה ולא סגי בזה דכל התדיר מחברו קודם את חבירו משום ד'''איכא נפקותא: דזה דתדיר קודם הוא רק היכא דאי אפשר לעשות שניהם כאחד וצריכים להקדים אחד לחברו אז צריך להקדים התדיר אבל כשרוצים לעשות שניהם כאחד שפיר דמי וליכא דין שצריך דוקא לעשות התדיר קודם''', וכן כל הנך דחשבינן בר"פ כל התדיר כל המקודש מחברו קודם את חברו הכל בבא לעשות בזה אחר זה אבל בב"א לית לן בה וראיה לזה מדאמרינן במנחות (פ"ט ע"א) מערבין נסכי פרים בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים כו' של יחיד בשל ציבור כו' ופי' רש"י ז"ל כגון של תמידין בשל מוספין ע"ש וקשה איך יכול לערבן ולהקריב כאחת נסכי תמידין עם נסכי מוספין הא של תמידין תדירי [וכן של פרים בשל אלים הא אמרינן בפ' כל התדיר (צ'.) דפרים קודמין לאילים שכן נתרבו בנסכים א"כ כ"ש הנסכים עצמן שקודמין לנסכי אילים] וכן של יחיד בשל ציבור איך יכול לערב הא אמרינן בירושלמי פ"ב דיומא הלכה ב' דמנחת נסכים קודמין לחביתין שזה קרבן ציבור וזה קרבן יחיד דק"צ קודם לקרבן יחיד ומוכח דכ"ז דוקא אם עושה בזה אחר זה צריך להקדים התדיר או המקודש אבל לעשותן בב"א שפיר דמי וא"כ לפ"ז מצד תדיר ושאינו תדיר היה יכול להקטיר אברי תמיד ואברי מוסף בב"א אבל מקרא דהעולה עולה ראשונה אף בב"א אינו יכול להקטיר דהתמיד צריך להיות עולה ראשונה:</ref>. | כשיכול לעשות שניהם בבת אחת, אין אומרים המקודש קודם, אלא יעשה שניהם בבת אחת<ref>כתב בספר מקדש דוד - קדשים - סימן ט: "ונראה לומר דמש"ה אצטריך קרא דהעולה עולה ראשונה ולא סגי בזה דכל התדיר מחברו קודם את חבירו משום ד'''איכא נפקותא: דזה דתדיר קודם הוא רק היכא דאי אפשר לעשות שניהם כאחד וצריכים להקדים אחד לחברו אז צריך להקדים התדיר אבל כשרוצים לעשות שניהם כאחד שפיר דמי וליכא דין שצריך דוקא לעשות התדיר קודם''', וכן כל הנך דחשבינן בר"פ כל התדיר כל המקודש מחברו קודם את חברו הכל בבא לעשות בזה אחר זה אבל בב"א לית לן בה וראיה לזה מדאמרינן במנחות (פ"ט ע"א) מערבין נסכי פרים בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים כו' של יחיד בשל ציבור כו' ופי' רש"י ז"ל כגון של תמידין בשל מוספין ע"ש וקשה איך יכול לערבן ולהקריב כאחת נסכי תמידין עם נסכי מוספין הא של תמידין תדירי [וכן של פרים בשל אלים הא אמרינן בפ' כל התדיר (צ'.) דפרים קודמין לאילים שכן נתרבו בנסכים א"כ כ"ש הנסכים עצמן שקודמין לנסכי אילים] וכן של יחיד בשל ציבור איך יכול לערב הא אמרינן בירושלמי פ"ב דיומא הלכה ב' דמנחת נסכים קודמין לחביתין שזה קרבן ציבור וזה קרבן יחיד דק"צ קודם לקרבן יחיד ומוכח דכ"ז דוקא אם עושה בזה אחר זה צריך להקדים התדיר או המקודש אבל לעשותן בב"א שפיר דמי וא"כ לפ"ז מצד תדיר ושאינו תדיר היה יכול להקטיר אברי תמיד ואברי מוסף בב"א אבל מקרא דהעולה עולה ראשונה אף בב"א אינו יכול להקטיר דהתמיד צריך להיות עולה ראשונה:</ref>. | ||
חילוק בין העיקרון של תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, לבין העיקרון שכל המקודש מחברו קודם את חברו: כתב ה[[קרן אורה]] שבתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם גם אם השאינו תדיר קדם והגיע לפניו לפני התדיר, אבל לגבי כל המקודש מחברו לא אמרינן שיקדם המקודש אלא שכשבאו שניהם כאחת לפניו, אבל אם בא לפניו שאינו מקודש לפני המקודש, הקודם לבוא לפניו, קודם למצווה<ref>קרן אורה על מסכת זבחים דף פט/א - והנה במתניתין תנן תרתי מילי כל התדיר קודם וכל המקודש קודם ואין דינן שוה לגמרי ד'''בתדיר דמתניתין מחוייב להקדים התדיר בכל גוונא כגון אם הובא לעזרה קרבן מוסף ולא הובא עדיין קרבן התמיד לא יקריב המוסף תחילה אלא חייב להקריב כסדר דמתניתין, ואלו בכל המקודש מחבירו אין קדימה זע"ז אלא כשבאו שתיהם כאחת אבל לא כשבאו זאח"ז''' וכדאיתא בתוספתא (פרק י הלכה ג) פסקה הרמב"ם ז"ל בה' הנ"ל (שם הלכה יא) וכ"ז בשתי קרבנות שאין חיובן לבא כאחת אבל חטאת ועולה הבאה עמו בזה מחויב להביא החטאת תחילה ולהקריבה ואפילו הביא העולה תחילה לא יקריב אותה עד אחר החטאת והיינו משום דמחוייב בשתיהן כאחת על דבר אחד מחוייב הוא להקדים המקודש כמו שאמרה תורה והיינו טעמא בהני דתדירי כיון דיום הוא שנתחייב בתמיד ומוסף ר"ח ור"ה החיוב הוא להקריב התדיר תחילה. ועפ"ז יש ליישב קצת הא דאיצטריך קרא דהעולה ראשונה כמו שהקשו התוס' ז"ל דתיפוק ליה מקרא דמתניתין ולפי הנ"ל ניחא דמקרא דהכא לא שמעינן אלא בכל הני דחובת היום הם צריך להקדים התדיר אבל לא שמעינן מינה בקרבן שלא בא לחובת היום שלא יקריבנו אם הובא לעזרה קודם התמיד אע"ג דתדיר קודם מ"מ אם התדיר עדיין לא הובא אינו מחוייב להעביר מצוה הבאה ראשונה אליו להכי איצטריך קרא דהעולה ראשונה דלא יקרב שום קרבן קודם התמיד. והתוס' ז"ל כ' לעיל דאיצטריך לנדרים ונדבות דג"כ תדירי יש לדקדק דזה לא מיקרי תדיר אלא מצוי וכדאיתא לקמן (צא, א):</ref> | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]] | * [[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]] | ||
גרסה מ־11:12, 2 באפריל 2018
|
|
כשיש שני דברים, שאחד מהם מקודש יותר, מקדימים אותו לפני הדבר שאינו מקודש כמותו.
לדוגמא: כהן שצריך לזרוק גם דם חטאת וגם דם עולה, יקדים לזרוק את דם החטאת, מפני שדם החטאת מכפר על חטא שחייבים על זדונו כרת (זבחים פט, א).
כמו כן, אם נזרקו דמי שניהם, ויש להקטיר על המזבח את איברי העולה ואת אימורי החטאת, צריך להקדים את הקטרת איברי העולה לפני הקטרת אימורי החטאת, מפני שכל האיברים של העולה נשרפים על האש שעל גבי המזבח (שם).
כמו כן, אם כהן צריך להקריב חטאת ואשם, כלומר: לשחוט את הקרבנות הללו, לזרוק את דמם ולהקטיר את אימוריהם, יקדים את החטאת לאשם, מפני שדמה של החטאת ניתן על ארבע קרנות המזבח, ודם האשם אינו טעון אלא שתי מתנות שהן ארבע, למטה מחוט הסיקרא (שם).
"כל המקודש מחברו קודם את חברו", בגמרא למדים זאת ממה שנאמר לגבי כהן: "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך", כלומר: יש להקדים את הכהן לכל דבר: לפתוח ראשון בקריאת התורה, ולברך ראשון (בברכת הזימון), וליטול מנה יפה ראשון.
כשיכול לעשות שניהם בבת אחת, אין אומרים המקודש קודם, אלא יעשה שניהם בבת אחת[1].
חילוק בין העיקרון של תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, לבין העיקרון שכל המקודש מחברו קודם את חברו: כתב הקרן אורה שבתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם גם אם השאינו תדיר קדם והגיע לפניו לפני התדיר, אבל לגבי כל המקודש מחברו לא אמרינן שיקדם המקודש אלא שכשבאו שניהם כאחת לפניו, אבל אם בא לפניו שאינו מקודש לפני המקודש, הקודם לבוא לפניו, קודם למצווה[2]
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ כתב בספר מקדש דוד - קדשים - סימן ט: "ונראה לומר דמש"ה אצטריך קרא דהעולה עולה ראשונה ולא סגי בזה דכל התדיר מחברו קודם את חבירו משום דאיכא נפקותא: דזה דתדיר קודם הוא רק היכא דאי אפשר לעשות שניהם כאחד וצריכים להקדים אחד לחברו אז צריך להקדים התדיר אבל כשרוצים לעשות שניהם כאחד שפיר דמי וליכא דין שצריך דוקא לעשות התדיר קודם, וכן כל הנך דחשבינן בר"פ כל התדיר כל המקודש מחברו קודם את חברו הכל בבא לעשות בזה אחר זה אבל בב"א לית לן בה וראיה לזה מדאמרינן במנחות (פ"ט ע"א) מערבין נסכי פרים בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים כו' של יחיד בשל ציבור כו' ופי' רש"י ז"ל כגון של תמידין בשל מוספין ע"ש וקשה איך יכול לערבן ולהקריב כאחת נסכי תמידין עם נסכי מוספין הא של תמידין תדירי [וכן של פרים בשל אלים הא אמרינן בפ' כל התדיר (צ'.) דפרים קודמין לאילים שכן נתרבו בנסכים א"כ כ"ש הנסכים עצמן שקודמין לנסכי אילים] וכן של יחיד בשל ציבור איך יכול לערב הא אמרינן בירושלמי פ"ב דיומא הלכה ב' דמנחת נסכים קודמין לחביתין שזה קרבן ציבור וזה קרבן יחיד דק"צ קודם לקרבן יחיד ומוכח דכ"ז דוקא אם עושה בזה אחר זה צריך להקדים התדיר או המקודש אבל לעשותן בב"א שפיר דמי וא"כ לפ"ז מצד תדיר ושאינו תדיר היה יכול להקטיר אברי תמיד ואברי מוסף בב"א אבל מקרא דהעולה עולה ראשונה אף בב"א אינו יכול להקטיר דהתמיד צריך להיות עולה ראשונה:
- ↑ קרן אורה על מסכת זבחים דף פט/א - והנה במתניתין תנן תרתי מילי כל התדיר קודם וכל המקודש קודם ואין דינן שוה לגמרי דבתדיר דמתניתין מחוייב להקדים התדיר בכל גוונא כגון אם הובא לעזרה קרבן מוסף ולא הובא עדיין קרבן התמיד לא יקריב המוסף תחילה אלא חייב להקריב כסדר דמתניתין, ואלו בכל המקודש מחבירו אין קדימה זע"ז אלא כשבאו שתיהם כאחת אבל לא כשבאו זאח"ז וכדאיתא בתוספתא (פרק י הלכה ג) פסקה הרמב"ם ז"ל בה' הנ"ל (שם הלכה יא) וכ"ז בשתי קרבנות שאין חיובן לבא כאחת אבל חטאת ועולה הבאה עמו בזה מחויב להביא החטאת תחילה ולהקריבה ואפילו הביא העולה תחילה לא יקריב אותה עד אחר החטאת והיינו משום דמחוייב בשתיהן כאחת על דבר אחד מחוייב הוא להקדים המקודש כמו שאמרה תורה והיינו טעמא בהני דתדירי כיון דיום הוא שנתחייב בתמיד ומוסף ר"ח ור"ה החיוב הוא להקריב התדיר תחילה. ועפ"ז יש ליישב קצת הא דאיצטריך קרא דהעולה ראשונה כמו שהקשו התוס' ז"ל דתיפוק ליה מקרא דמתניתין ולפי הנ"ל ניחא דמקרא דהכא לא שמעינן אלא בכל הני דחובת היום הם צריך להקדים התדיר אבל לא שמעינן מינה בקרבן שלא בא לחובת היום שלא יקריבנו אם הובא לעזרה קודם התמיד אע"ג דתדיר קודם מ"מ אם התדיר עדיין לא הובא אינו מחוייב להעביר מצוה הבאה ראשונה אליו להכי איצטריך קרא דהעולה ראשונה דלא יקרב שום קרבן קודם התמיד. והתוס' ז"ל כ' לעיל דאיצטריך לנדרים ונדבות דג"כ תדירי יש לדקדק דזה לא מיקרי תדיר אלא מצוי וכדאיתא לקמן (צא, א):