פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סו י: הבדלים בין גרסאות בדף
(סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף) |
(הוספת קישור למקור) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
סעיף י - מנהגי משפחות בכתובה | סעיף י - מנהגי משפחות בכתובה | ||
בגמרא במסכת כתובות {{#makor-new:כתובות יב א|בבלי-כתובות|יב|א}} מובא ש[[כהנים]] היו רגילים לגבות ל[[בתולה]] ארבע מאות זוז (במקום מאתיים). רב יהודה בשם שמואל אמר שכל משפחה מיוחסת שרוצה להנהיג אצלה מנהג כזה, יכולה. (ודווקא משפחה מיוחסת, כי למשפחה אחרת לא ישמעו - ח"מ) | |||
ה[[ר"ן]] כתב שהמשמעות של מנהג כזה הוא באדם שנשא אשה מהמשפחה הזאת בסתמא, ו[[תוס']] כתבו שהחידוש הוא למרות שלא כתב לה בלשון תוספת אלא כאילו הסכום הזה מעיקר הדין, בכל זאת גובה. | ה[[ר"ן]] כתב שהמשמעות של מנהג כזה הוא באדם שנשא אשה מהמשפחה הזאת בסתמא, ו[[תוס']] כתבו שהחידוש הוא למרות שלא כתב לה בלשון תוספת אלא כאילו הסכום הזה מעיקר הדין, בכל זאת גובה. | ||
[[טור]] ו[[שו"ע]]: משפחות יכולות לנהוג לכתוב בכתובה יותר מהסכום הקבוע. לכן אם כתובת אשה אבדה יש לדקדק בכתובות קרובותיה. אם במשפחת החתן נהגו לכתוב יותר מאשר במשפחת הכלה, כותב לה כמנהג משפחתו. | [[טור]] ו[[שו"ע]]: משפחות יכולות לנהוג לכתוב בכתובה יותר מהסכום הקבוע. לכן אם כתובת אשה אבדה יש לדקדק בכתובות קרובותיה. אם במשפחת החתן נהגו לכתוב יותר מאשר במשפחת הכלה, כותב לה כמנהג משפחתו. | ||
גרסה מ־14:46, 29 באפריל 2018
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
שולחן ערוך:אבן העזר סו י סעיף י - מנהגי משפחות בכתובה
בגמרא במסכת כתובות כתובות יב א מובא שכהנים היו רגילים לגבות לבתולה ארבע מאות זוז (במקום מאתיים). רב יהודה בשם שמואל אמר שכל משפחה מיוחסת שרוצה להנהיג אצלה מנהג כזה, יכולה. (ודווקא משפחה מיוחסת, כי למשפחה אחרת לא ישמעו - ח"מ)
הר"ן כתב שהמשמעות של מנהג כזה הוא באדם שנשא אשה מהמשפחה הזאת בסתמא, ותוס' כתבו שהחידוש הוא למרות שלא כתב לה בלשון תוספת אלא כאילו הסכום הזה מעיקר הדין, בכל זאת גובה.
טור ושו"ע: משפחות יכולות לנהוג לכתוב בכתובה יותר מהסכום הקבוע. לכן אם כתובת אשה אבדה יש לדקדק בכתובות קרובותיה. אם במשפחת החתן נהגו לכתוב יותר מאשר במשפחת הכלה, כותב לה כמנהג משפחתו.