רבי יעקב חיים סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
נשא לאשה את מרת [[פרחה]] לבית [[דהובא]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בשכונת [[רחובות]] הנקראת שכונת ה[[בוכרים]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר". | נשא לאשה את מרת [[פרחה]] לבית [[דהובא]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]] בשכונת [[רחובות]] הנקראת שכונת ה[[בוכרים]]. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר". | ||
ספרו ההלכתי [[כף החיים]], משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]]. | ספרו ההלכתי [[כף החיים]], משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה ה[[אשכנזית]] וה[[ספרדית]]. | ||
חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי [[ירושלים]] ו[[צפת]] בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: יליד [[צפת]], [[הראשון לציון]] ב[[ירושלים]] ורב מקהלות ה[[ספרדים]] הרב [[יעקב שאול אלישר]], המכונה '''יש"א ברכה''', מ[[הרב יעקב דוד וילבסקי]] בן זאב מ[[סלוצק]] (ליטא) - [[ניו יורק]] ([[ארצות הברית]]) - שיקאגו ([[ארצות הברית]]) - [[צפת]] ([[ארץ ישראל]]), המכונה '''רידב"ז''', | חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי [[ירושלים]] ו[[צפת]] בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: יליד [[צפת]], [[הראשון לציון]] ב[[ירושלים]] ורב מקהלות ה[[ספרדים]] הרב [[יעקב שאול אלישר]], המכונה '''יש"א ברכה''', מ[[הרב יעקב דוד וילבסקי]] בן זאב מ[[סלוצק]] (ליטא) - [[ניו יורק]] ([[ארצות הברית]]) - שיקאגו ([[ארצות הברית]]) - [[צפת]] ([[ארץ ישראל]]), המכונה '''רידב"ז''', מ[[הרב זוננפלד]] הנקרא הרב יוסף חיים זוננפלד מ[[פרסבורג]] בירת [[הונגריה]] ([[אונגרין]]) רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]], מ[[הרב חיים ברלין]] רב מקהלות ה[[אשכנזים]] ב[[ירושלים]] ומלפנים ראב"ד [[מוסקווה]] בירת [[רוסיה]]. | ||
'''מרגלא בפומייהו''' של גדולי ומקובלי [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו. | '''מרגלא בפומייהו''' של גדולי ומקובלי [[ירושלים]]: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו. |
גרסה מ־04:24, 17 באוגוסט 2018
|
רבי יעקב חיים סופר מירושלים (נולד בשנת ה'תר"ל או ה'תרכ"ז נפטר בט' בסיון התרצ"ט בJerusalem), היה רב ומקובל אציל במידות טובות, מגדולי הפוסקים לדורות. בן דורם של הבן איש חי, המשנה ברורה, האור שמח, והחזון אי"ש. נולד בעירק לאביו רבי יצחק ברוך ולאמו הנכבדה אסתר, למד בישיבות שונות בעירק, בין השאר בישיבת "בית זילכה" אצל אור העולם החכם רבי עובדיה אברהם יוסף סומך[1] שמכונה רבי עבדאללה סומך[2] בעל חזון למועד, זבחי צדק (על יורה דעה והלכות שחיטה) וקיבוץ חכמים (על הגדה של פסח, נדפס בבני ברק בשנת תשל"ח) שהיה הסמכות התורנית לקהילות עירק פרס והודו והגלילות[3], ותלמידו ומשמשו רבי יוסף חיים[4] שהיה אז הסמכות תורנית לקהילות עירק, פרס, כורדיסטן, הודו, סינגאפור, שקיבלו אמרות חכמתו באהבה רבה.
עלה לארץ ישראל יחד עם רבי צדקה חוצין (ועל שמו בית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי בירושלים) ורבי יחזקאל עזרא רחמים מחבר ספר עצי היע"ר הנקרא היע"ר זצ"ל (נפטר בל' שבט ראש חודש אדר, אחיו הגדול של הראשון לציון רבי יצחק נסים זצ"ל נפטר בט' באב).
נשא לאשה את מרת פרחה לבית דהובא. עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים בשכונת רחובות הנקראת שכונת הבוכרים. למד בישיבת "שושנים לדוד" שבשכונת הבוכרים, בישיבת המקובלים בית אל בירושלים ובישיבת המקובלים "רחובות הנהר". ספרו ההלכתי כף החיים, משמש עד היום לאחד מספרי היסוד בפסיקה האשכנזית והספרדית. חיבוריו קיבלו הסכמות וברכות מגדולי ירושלים וצפת בכתיבת יד ונדפסו בגוף הספר: יליד צפת, הראשון לציון בירושלים ורב מקהלות הספרדים הרב יעקב שאול אלישר, המכונה יש"א ברכה, מהרב יעקב דוד וילבסקי בן זאב מסלוצק (ליטא) - ניו יורק (ארצות הברית) - שיקאגו (ארצות הברית) - צפת (ארץ ישראל), המכונה רידב"ז, מהרב זוננפלד הנקרא הרב יוסף חיים זוננפלד מפרסבורג בירת הונגריה (אונגרין) רב מקהלות האשכנזים בירושלים, מהרב חיים ברלין רב מקהלות האשכנזים בירושלים ומלפנים ראב"ד מוסקווה בירת רוסיה.
מרגלא בפומייהו של גדולי ומקובלי ירושלים: מאיש האלהים הקדוש ונורא בעל כף החיים אפילו מלאכי השרת מתביישין ממנו מתורתו וטהרתו.
נפטר ביום השבת בבית החולים ביקור חולים בירושלים בעת רעווא דרעווין בשעת מנחה כשאור גדול נסוך על פניו הטהורות, ביום ט' בסיון ה'תרצ"ט, בגיל 70. מי שהיה באותה עת ליד מיטתו והשתאה על מעמד זה היה משמשו וחתנו: הרב יוסף חיים מועלם - מלמד מירושלים שהיה נשוי לבת שלו רג'ינה שסיפר זאת.
בנו איש מסחר משה סופר[5] מרח' הנביאים 84 בירושלים (HaNeviim Street 84, Jerusalem) ויצחק שלום סופר בנו בכורו של משה סופר ונכד הכף החיים, שהיה איש צדקה וחסד יקיר ירושלים וממייסדי ותומכי מפלגת הליכוד[6] מרח' יחיאל מיכל פינס 2 בירושלים (Yechiel Michel Pines SStree 2) Jerusalem), ושניהם מרח' שמואל הנביא 80 בירושלים (80 Samuel Hanavi St. Jerusalem), הדפיסו כ70 שנה את ספרו קול יעקב על שולחן ערוך הלכות סתו"ם וספרו הגדול כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, וספרו יגל יעקב ועוד בכדי לזכות את הרבים.
בנו של ר' יצחק שלום סופר הינו ר' יעקב חיים סופר יליד ירושלים ונינו של כף החיים נקרא על שמו, הקים יחד עם עמיתו יליד הגליל העליון ר' שלמה רוזנר מרחוב אבינדב מירושלים (Avindav Street, Jerusalem) את ישיבת כף החיים בעצת רבם יליד ירושלים ר' יעקב פרידמן מהמושבה תפרח שבדרום, ובברכת גדולי ירושלים ובני ברק. ר' יעקב ח. סופר משמש היום כראש ישיבה גבוהה לחוזרים בתשובה ישיבת כף החיים בירושלים. נכדו של ר' יצחק שלום סופר הינו ר' אברהם אליעזר סופר יליד ירושלים, חיבר ספר חשוב על תולדות חיי סב סבו ובשם ספר תולדות כף החיים נקרא, בברכת רבנים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, ובתמיכת נדיבים מהארץ ומחוץ לארץ.
ספריו
- קול יעקב - הלכות סת"ם, נדפס בחיי המחבר באלול חודש הרחמים בירושלים
- כף החיים - פסקי הלכה באורח חיים ויורה דעה, נדפס בירושלים בחיי המחבר וחלק ב' מיורה דעה מסימן קיט הושלם על ידי מרן הרב עובדיה יוסף מירושלים הרב הראשי לישראל מלפנים והראשון לציון, ושוב נדפס באותיות מרובעות והוספות ע"פ כתב יד המחבר בשליש ראשון של חודש טבת ה'תשע"ה, הוגה מחדש על ידי צוות מגיהים
- באר מים חיים - שו"ת עדיין בכתב יד
- חיים עד העולם - פירושים להדרנים לתלמוד, נדפס בחיי המחבר
- עדות ביעקב - דרשות עדיין בכתב יד
- יגל יעקב - פירוש על התורה, נדפס בחיי המחבר
- ישמח ישראל - ב' חלקים על התורה, נדפס שנים רבות אחר פטירת המחבר, הוצאת ניני המחבר, יעקב, אלי, רובי, משה, ירושלים ה'תשמ"ט
- חוקי חיים - דרוש, נדפס בחיי המחבר
- חפץ בחיים - דרושים, עדיין בכתב יד
- קונטרס החלומות - מחברת בכתב יד בה רשם המחבר חזיונות מופלאים שהתגלו לו בחלום
- בית יעקב - דרישה, עדיין בכתב יד