פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ טו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הופעלה הגנה על הדף "פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ טו" ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי...) |
גרסה מ־01:21, 11 בינואר 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
על כל המתים שולל (פי' תופר תפירה בלתי שוה) לאחר ז' ומאחה לאחר שלשים יום (ואין חילוק אם פגע בהם הרגל או לא) (הגמ"יי בשם ראבי"ה). על אביו ואמו שולל לאחר ל' יום ואינו מאחה לעולם והאשה שוללת לאלתר מפני כבודה.
הגה: וכל זמן שאסור לשלול אפילו לחבר ראש הקריעה ע"י מחט אסור ויש מקומות שנהגו להחמיר אפי' על שאר מתים שלא לשלול תוך ל' ואז אפילו ראש הקריעה אסור לחבר ע"י מחט. (מהרי"ו סימן ו').
פירוש סעיף טו – שלילה ואיחוי הבגד
מועד קטן כב ע"ב
על כל המתים כולן - שולל {תופר תפירה שאינה שווה} לאחר שבעה, ומאחה {תופר תפר שווה (ט"ז ס"ק ח)} לאחר שלשים. על אביו ועל אמו - שולל לאחר שלשים, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללתו לאלתר, מפני כבודה.
- וכ"פ השו"ע: "על כל המתים: שולל (פירוש: תופר תפירה בלתי שוה) לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים יום. על אביו ואמו: שולל לאחר שלשים יום, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללת לאלתר - מפני כבודה".
- וכתב הרמ"א בשם מהר"י ווייל: "וכל זמן שאסור לשלול, אפילו לחבר ראש הקריעה ע"י מחט - אסור. ויש מקומות שנהגו להחמיר אפילו על שאר מתים, שלא לשלול תוך ל', ואז אפילו ראש הקריעה אסור לחבר ע"י מחט".
- כתב משחא דרבותא[1] (הובא בפנ"ב עמ' כה) שאם מישהו אחר איחה לו, או שבעצמו איחה בזמן שאסור - יחזור ויקרע שוב.
איחוי ושלילה כשמגיע הרגל
האם דין ביטול אבלות השלושים שחל כשמגיע הרגל כולל גם היתר שלילה ואיחוי[2]
- ראבי"ה – לא, רגל מבטל רק את דיני אבלות, אך לא את דין איסור איחוי או שלילת הקריעה. שכל דיני קריעה צריכים שבעה ושלושים שלמים[3].
- רמב"ן – כן, רגל מבטל גם את דין איסור איחוי ושלילת הקריעה כל שלושים, ומה שחילקו בש"ס בין אבלות לקריעה "אבילות לחוד וקריעה לחוד", זה רק שלא הולכים בדיני קריעה אחר המיקל.
- *הכרעה:: הרמ"א פסק כראבי"ה: "ואין חילוק אם פגע בהם הרגל או לא", שרגל לא מבטל הקריעה.
- אך הש"ך והגר"א פסקו כרמב"ן, שכשם שרגל מבטל אבלות ז' ול', כן הוא מבטל גזירת הקריעה.
בעניין חיתוך סביב הקרע ואריגת הבגד במקום הקרע – עיין לקמן סע' יט.
מתוך הספר שירת הים- לפרטים
- ↑ כתבו הרב מסעוד רפאל אלפסי. נולד בעיר פאס שבמרוקו, וחשקה נפשו לעלות לארץ ישראל, אך נעצר בתוניס. מסופר עליו סיפורי ניסים (רכב על אריה ועוד). נפטר בשנת ה'תקל"ה (1775) בתוניס. קיים בית כנסת על שמו בשם "צלאת אלפאסי" בעיר תוניס.
- ↑ ב"י, ש"ך ס"ק כה, גר"א ס"ק לה
- ↑ יש להקשות, שהרי הגמ"י כתב בתשובה בשם הראבי"ה (הובא בב"י): "אם קרע על מת אחד יום אחד לפני ראש השנה שמותר לאחותו שני ימים אחר יום כפור", ומשמע שהרגל כן מקצר את דיני איחוי ושלילה.