יעקב משה דוד טעבלי שייאר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
היה נשוי לרבנית [[ביילא]] בתו של הרב [[נתן אוטיץ]], והיא ילדה למהר"ט שלושה ילדים. | היה נשוי לרבנית [[ביילא]] בתו של הרב [[נתן אוטיץ]], והיא ילדה למהר"ט שלושה ילדים. | ||
'''[[הבכור]]'''{{הערה|בשם הגדולים השלישי לר' משה מרקוביץ (עמ' 333) כתב וזו לשונו: הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל שייאר הגאון המובהק שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מנהיים ואח"כ היה ראבד"ק פפד"מ ובא גם בהסכמה על ספר "שבות יעקב" הנדפס בעיר מיץ בשנת תקמ"ט, אחי הגאון מופת הדור מו"ה הערץ אברהם נפתלי שייאר אבד"ק מאגנצא בעל ספר "תורי זהב" על שיר השירים, אסתר, רות, איכה, שהיו בניו של הגאון עטרת ישראל מוה"ר יעקב משה דוד טעבלי אב"ד ור"מ דק"ק מעץ והמדינה בהגאון מו"ה מיכל שייאר ז"ל.}} הרב [[יחיאל מיכל שייאר]], נקרא על שם אביו של מהר"ט. הוא הותיר אחריו חידושי תורה ודרשות רבות בכתב ידו שטרם נדפסו. הוא היה [[אב בית דין]] בקהילת [[וורמס]] במשך ארבע שנים משנת [[ה'תקל"ח]]. בשנת [[ה'תקמ"ב]] עבר ל[[מנהיים]] שם כיהן כרב הראשי ויסד שם ישיבה חשובה. הרב מיכל נלחם בתקיפות נגד מגמות הרפיון בשמירת ההלכה. | *'''[[הבכור]]'''{{הערה|בשם הגדולים השלישי לר' משה מרקוביץ (עמ' 333) כתב וזו לשונו: הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל שייאר הגאון המובהק שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מנהיים ואח"כ היה ראבד"ק פפד"מ ובא גם בהסכמה על ספר "שבות יעקב" הנדפס בעיר מיץ בשנת תקמ"ט, אחי הגאון מופת הדור מו"ה הערץ אברהם נפתלי שייאר אבד"ק מאגנצא בעל ספר "תורי זהב" על שיר השירים, אסתר, רות, איכה, שהיו בניו של הגאון עטרת ישראל מוה"ר יעקב משה דוד טעבלי אב"ד ור"מ דק"ק מעץ והמדינה בהגאון מו"ה מיכל שייאר ז"ל.}} הרב [[יחיאל מיכל שייאר]], נקרא על שם אביו של מהר"ט. הוא הותיר אחריו חידושי תורה ודרשות רבות בכתב ידו שטרם נדפסו. הוא היה [[אב בית דין]] בקהילת [[וורמס]] במשך ארבע שנים משנת [[ה'תקל"ח]]. בשנת [[ה'תקמ"ב]] עבר ל[[מנהיים]] שם כיהן כרב הראשי ויסד שם ישיבה חשובה. הרב מיכל נלחם בתקיפות נגד מגמות הרפיון בשמירת ההלכה. | ||
ר' יחיאל מיכל נפטר ב[[מנהיים]] ביום [[ב' באלול]] [[ה'תקס"ט]] בגיל 70 ומנוחתו כבוד ב[[קארלסרוהה]].הוא נפטר בלי ילדים. קובץ עם דרשות וחידושי תורתו בכתב יד נשאר מעזבונו, חלקו נדפס בקובצי [[בית אהרן וישראל]]. | ר' יחיאל מיכל נפטר ב[[מנהיים]] ביום [[ב' באלול]] [[ה'תקס"ט]] בגיל 70 ומנוחתו כבוד ב[[קארלסרוהה]].הוא נפטר בלי ילדים. קובץ עם דרשות וחידושי תורתו בכתב יד נשאר מעזבונו, חלקו נדפס בקובצי [[בית אהרן וישראל]]. | ||
'''בנו''' השני הרב [[אברהם נפתלי הערץ שייאר]], או בקיצור [[מהרא"ן שייאר]], נולד ב[[פרנקפורט דמיין]] ב[[כסלו]] [[ה'תקי"ד]] ([[דצמבר]] [[1753]]), ונפטר ב[[מיינץ]] בגיל 68, יומיים אחרי [[חג הסוכות]] שנת [[ה'תקפ"ג]]. היה אחד מגדולי רבני [[גרמניה]] בראשית תקופת המאבק ב[[יהדות הרפורמית]]. יותר מ-40 שנה כיהן מהרא"ן כראש ישיבה והרביץ תורה בעיר מיינץ. בעיר זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנסיכת [[הסן]]-[[דארמשטאט]] שבדרום [[גרמניה]]. | *'''בנו''' השני הרב [[אברהם נפתלי הערץ שייאר]], או בקיצור [[מהרא"ן שייאר]], נולד ב[[פרנקפורט דמיין]] ב[[כסלו]] [[ה'תקי"ד]] ([[דצמבר]] [[1753]]), ונפטר ב[[מיינץ]] בגיל 68, יומיים אחרי [[חג הסוכות]] שנת [[ה'תקפ"ג]]. היה אחד מגדולי רבני [[גרמניה]] בראשית תקופת המאבק ב[[יהדות הרפורמית]]. יותר מ-40 שנה כיהן מהרא"ן כראש ישיבה והרביץ תורה בעיר מיינץ. בעיר זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנסיכת [[הסן]]-[[דארמשטאט]] שבדרום [[גרמניה]]. | ||
מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת [[ה'תקנ"ט]] נאות לשרת בקודש כרב ב[[מיינץ]] ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. [[החתם סופר]], שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'. | מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת [[ה'תקנ"ט]] נאות לשרת בקודש כרב ב[[מיינץ]] ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. [[החתם סופר]], שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
השפעת מהרא"ן הגיעה למרחקים. תלמידיו תפסו מקומות מובילים בהנהגה היהודית. חלקם נבחרו לכהן כרבני קהילות בצרפת ובגרמניה ובתוכם אחד מגדולי התורה החשובים בגרמניה, הרב [[יעקב אטלינגר]] בעל ה[[ערוך לנר]]. | השפעת מהרא"ן הגיעה למרחקים. תלמידיו תפסו מקומות מובילים בהנהגה היהודית. חלקם נבחרו לכהן כרבני קהילות בצרפת ובגרמניה ובתוכם אחד מגדולי התורה החשובים בגרמניה, הרב [[יעקב אטלינגר]] בעל ה[[ערוך לנר]]. | ||
'''בתו''' השלישית היא, [[מעלכה שרה רחל אופנהיים]]. | *'''בתו''' השלישית היא, [[מעלכה שרה רחל אופנהיים]]. | ||
ועל מצבתה כתוב: פה טמונה אשה חשובה הצנועה מרת מעלכה שרה רחל בת הגאון [[אב"ד]] ק"ק [[מגנצא]] מהור"ר טעבלי שייאר נר"ו אשת התורני כהר"ר גבריאל אופנהיים נפטרת ונקברה בשם טוב ביום ב' [[י"ט בתמוז]] [[ה'תקל"א]] לפ"ק צור ביקס: | ועל מצבתה כתוב: פה טמונה אשה חשובה הצנועה מרת מעלכה שרה רחל בת הגאון [[אב"ד]] ק"ק [[מגנצא]] מהור"ר טעבלי שייאר נר"ו אשת התורני כהר"ר גבריאל אופנהיים נפטרת ונקברה בשם טוב ביום ב' [[י"ט בתמוז]] [[ה'תקל"א]] לפ"ק צור ביקס: | ||
גרסה מ־05:46, 14 בינואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: רבי יעקב משה דוד טעבלי שייאר (ה'תע"א 1711 - יום שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תקמ"ג 1782), מכונה המהר"ט. בבחרותו שימש כדיין בבית דינו של ה"פני יהושע" בפרנקפורט דמיין. משנת ה'תקכ"ח היה אב"ד בעיר מיינץ (מגנצה). היה רבו של ה"חתם סופר", שלמד כשנתיים משנת ה'תקל"ו בישיבת מיינץ, שנוהלה על ידי בנו רבי יחיאל מיכל.
משפחתו
היה נשוי לרבנית ביילא בתו של הרב נתן אוטיץ, והיא ילדה למהר"ט שלושה ילדים.
- הבכור[1] הרב יחיאל מיכל שייאר, נקרא על שם אביו של מהר"ט. הוא הותיר אחריו חידושי תורה ודרשות רבות בכתב ידו שטרם נדפסו. הוא היה אב בית דין בקהילת וורמס במשך ארבע שנים משנת ה'תקל"ח. בשנת ה'תקמ"ב עבר למנהיים שם כיהן כרב הראשי ויסד שם ישיבה חשובה. הרב מיכל נלחם בתקיפות נגד מגמות הרפיון בשמירת ההלכה.
ר' יחיאל מיכל נפטר במנהיים ביום ב' באלול ה'תקס"ט בגיל 70 ומנוחתו כבוד בקארלסרוהה.הוא נפטר בלי ילדים. קובץ עם דרשות וחידושי תורתו בכתב יד נשאר מעזבונו, חלקו נדפס בקובצי בית אהרן וישראל.
- בנו השני הרב אברהם נפתלי הערץ שייאר, או בקיצור מהרא"ן שייאר, נולד בפרנקפורט דמיין בכסלו ה'תקי"ד (דצמבר 1753), ונפטר במיינץ בגיל 68, יומיים אחרי חג הסוכות שנת ה'תקפ"ג. היה אחד מגדולי רבני גרמניה בראשית תקופת המאבק ביהדות הרפורמית. יותר מ-40 שנה כיהן מהרא"ן כראש ישיבה והרביץ תורה בעיר מיינץ. בעיר זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנסיכת הסן-דארמשטאט שבדרום גרמניה.
מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת ה'תקנ"ט נאות לשרת בקודש כרב במיינץ ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. החתם סופר, שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'.
השפעת מהרא"ן הגיעה למרחקים. תלמידיו תפסו מקומות מובילים בהנהגה היהודית. חלקם נבחרו לכהן כרבני קהילות בצרפת ובגרמניה ובתוכם אחד מגדולי התורה החשובים בגרמניה, הרב יעקב אטלינגר בעל הערוך לנר.
- בתו השלישית היא, מעלכה שרה רחל אופנהיים.
ועל מצבתה כתוב: פה טמונה אשה חשובה הצנועה מרת מעלכה שרה רחל בת הגאון אב"ד ק"ק מגנצא מהור"ר טעבלי שייאר נר"ו אשת התורני כהר"ר גבריאל אופנהיים נפטרת ונקברה בשם טוב ביום ב' י"ט בתמוז ה'תקל"א לפ"ק צור ביקס: נוסח מצבתה המלא עם מראי מקומות ראה בערכה.
הערות שוליים
- ↑ בשם הגדולים השלישי לר' משה מרקוביץ (עמ' 333) כתב וזו לשונו: הרב מוה"ר [יחיאל] מיכל שייאר הגאון המובהק שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מנהיים ואח"כ היה ראבד"ק פפד"מ ובא גם בהסכמה על ספר "שבות יעקב" הנדפס בעיר מיץ בשנת תקמ"ט, אחי הגאון מופת הדור מו"ה הערץ אברהם נפתלי שייאר אבד"ק מאגנצא בעל ספר "תורי זהב" על שיר השירים, אסתר, רות, איכה, שהיו בניו של הגאון עטרת ישראל מוה"ר יעקב משה דוד טעבלי אב"ד ור"מ דק"ק מעץ והמדינה בהגאון מו"ה מיכל שייאר ז"ל.