רבי חיים פלג'י (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (←הלכה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד באיזמיר | נולד באיזמיר שב[[טורקיה]] - [[תורכיה]] בי"ז ב[[טבת]] תקמ"ח לרבי יעקב פלאג'י, מחכמי ישיבת "בית יעקב בי רב" באיזמיר. אמו היתה בתו של [[רבי רפאל יוסף חזן]] (המכונה הרב החק"ל על שם ספרו חקרי לב), רבה של איזמיר וראש הישיבה, שעלה ל[[ארץ ישראל]] ונעשה ל[[הראשון לציון|ראשון לציון]]. רבי חיים למד מפי סבו ומפי רבי יעקב גאטנייו. התחתן בסביבות שנת תקס"ז. בשנת תקע"ז הוסמך על ידי סבו לתואר "החכם השלם", והולבש על ידו בגלימה מיוחדת לחכמים. בשנת תקפ"ח, בהיותו בן ארבעים, נפטר אביו. לאחר פטירתו של אביו, קבל עליו משרת [[דיין]] באיזמיר וראש הישיבה, ובשנת תקצ"ג הוכתר ל[[אב בית דין]]. שנה לאחר מכן נפטרה אשתו, ולאחר שלוש שנים, בשנת תר"א, נישא בשנית לוידא נהמא. בשנת תרט"ו התמנה למשרת "הרב הכולל" (הרב הראשי) לאיזמיר, מינוי שאושר על ידי הסולטן. בזכות הסכמת הסולטן למינוי זה, התאפשר לו לנהל את הקהילה. כשהוחלף הסולטן, הורחבו סמכויותיו. הוא ייסד בית חולים יהודי באיזמיר, בסיעום של הנדבנים היהודים [[משה מונטיפיורי]] ו[[בנימין רוטשילד]]. הוא יסד [[כולל]] לאברכים מצוינים, על מנת שיוכלו ללמוד ללא טרדות פרנסה. הוא תקין תקנות לביצור וחיזוק החינוך, שמירת המצוות, רווחת התושבים והעניים ועוד. תקנה מעניינת שתקן היא שאסור להתמכר ל[[עישון]], מפני שבשבת המעשן מתענה בכך שאינו מעשן, ומפסיד את מצוות [[עונג שבת]]. פעמים רבות נחבר לשמש כ[[פשרה|בורר]] יחיד בויכוחים, מריבות וסכסוכים. יחד עם פעילותו הציבורית, היה מגדולי המשיבים ב[[הלכה]], וענה תשובות לכל רחבי העולם היהודי- האשכנזי והספרדי. בין השאר התכתב עם [[המלבי"ם]], רבי אפרים זלמן מרגליות מברוד, [[מהר"ם פדובה]] מבריסק, [[מהר"ץ חיות]] ועוד. היה נוהג לומר "[[לשם יחוד]]" לפני כתיבת תשובה, פסק דין ובירור הלכתי, וכן נהג לומר כל [[ערב שבת]] תפילה מיוחדת שלא יצטרכו לחלל את השבת בגלל [[פיקוח נפש]]. | ||
בתקופת [[עלילות דמשק]] בהן הואשמו יהודים בסוריה וברודוס בעלילות שקריות ונגזרו עליהם גזרות קשות, הפעיל את קשריו והצליח לשדל את מונטיפיורי לפעול לביטות הגזרה. לאחר ביטול הגזרה, נפגשו החבי"ף ומונטיפיורי והתיידדו. מונטיפיורי תרם למוסדות הצדקה של ר' חיים, ור' חיים כתב לכבודו ולכבוד רעייתו יהודית ספר בשם '''חיים דרכיו למשה תהילה''', בו מסופרות קורות העלילות בדמשק ופועלם של העסקנים היהודים לביטולן, וכן דרשות לשבחיו של מונטיפיורי. כמו כן, חיבר ספר בשפת ה[[לאדינו]] בשם '''מצא חיים''' לכבודה של מלכת אנגליה, שאף היא סייעה בביטול הגזרות. בספר זה משווה אותה ל[[בתיה בת פרעה]], שהיתה גויה והצילה את [[משה]]. | בתקופת [[עלילות דמשק]] בהן הואשמו יהודים בסוריה וברודוס בעלילות שקריות ונגזרו עליהם גזרות קשות, הפעיל את קשריו והצליח לשדל את מונטיפיורי לפעול לביטות הגזרה. לאחר ביטול הגזרה, נפגשו החבי"ף ומונטיפיורי והתיידדו. מונטיפיורי תרם למוסדות הצדקה של ר' חיים, ור' חיים כתב לכבודו ולכבוד רעייתו יהודית ספר בשם '''חיים דרכיו למשה תהילה''', בו מסופרות קורות העלילות בדמשק ופועלם של העסקנים היהודים לביטולן, וכן דרשות לשבחיו של מונטיפיורי. כמו כן, חיבר ספר בשפת ה[[לאדינו]] בשם '''מצא חיים''' לכבודה של מלכת אנגליה, שאף היא סייעה בביטול הגזרות. בספר זה משווה אותה ל[[בתיה בת פרעה]], שהיתה גויה והצילה את [[משה]]. |
גרסה מ־19:17, 19 בינואר 2019
|
רבי חיים פלאג'י השני (מכונה החבי"ף- הרב חיים בן יעקב פלאגי') היה מגדולי חכמי ספרד בתקופת האחרונים. מחבר ספרים פורה. נקרא כן על שם סבו רבי חיים פלאג'י (הראשון) אביו של רבי יעקב.
תולדות חייו
נולד באיזמיר שבטורקיה - תורכיה בי"ז בטבת תקמ"ח לרבי יעקב פלאג'י, מחכמי ישיבת "בית יעקב בי רב" באיזמיר. אמו היתה בתו של רבי רפאל יוסף חזן (המכונה הרב החק"ל על שם ספרו חקרי לב), רבה של איזמיר וראש הישיבה, שעלה לארץ ישראל ונעשה לראשון לציון. רבי חיים למד מפי סבו ומפי רבי יעקב גאטנייו. התחתן בסביבות שנת תקס"ז. בשנת תקע"ז הוסמך על ידי סבו לתואר "החכם השלם", והולבש על ידו בגלימה מיוחדת לחכמים. בשנת תקפ"ח, בהיותו בן ארבעים, נפטר אביו. לאחר פטירתו של אביו, קבל עליו משרת דיין באיזמיר וראש הישיבה, ובשנת תקצ"ג הוכתר לאב בית דין. שנה לאחר מכן נפטרה אשתו, ולאחר שלוש שנים, בשנת תר"א, נישא בשנית לוידא נהמא. בשנת תרט"ו התמנה למשרת "הרב הכולל" (הרב הראשי) לאיזמיר, מינוי שאושר על ידי הסולטן. בזכות הסכמת הסולטן למינוי זה, התאפשר לו לנהל את הקהילה. כשהוחלף הסולטן, הורחבו סמכויותיו. הוא ייסד בית חולים יהודי באיזמיר, בסיעום של הנדבנים היהודים משה מונטיפיורי ובנימין רוטשילד. הוא יסד כולל לאברכים מצוינים, על מנת שיוכלו ללמוד ללא טרדות פרנסה. הוא תקין תקנות לביצור וחיזוק החינוך, שמירת המצוות, רווחת התושבים והעניים ועוד. תקנה מעניינת שתקן היא שאסור להתמכר לעישון, מפני שבשבת המעשן מתענה בכך שאינו מעשן, ומפסיד את מצוות עונג שבת. פעמים רבות נחבר לשמש כבורר יחיד בויכוחים, מריבות וסכסוכים. יחד עם פעילותו הציבורית, היה מגדולי המשיבים בהלכה, וענה תשובות לכל רחבי העולם היהודי- האשכנזי והספרדי. בין השאר התכתב עם המלבי"ם, רבי אפרים זלמן מרגליות מברוד, מהר"ם פדובה מבריסק, מהר"ץ חיות ועוד. היה נוהג לומר "לשם יחוד" לפני כתיבת תשובה, פסק דין ובירור הלכתי, וכן נהג לומר כל ערב שבת תפילה מיוחדת שלא יצטרכו לחלל את השבת בגלל פיקוח נפש.
בתקופת עלילות דמשק בהן הואשמו יהודים בסוריה וברודוס בעלילות שקריות ונגזרו עליהם גזרות קשות, הפעיל את קשריו והצליח לשדל את מונטיפיורי לפעול לביטות הגזרה. לאחר ביטול הגזרה, נפגשו החבי"ף ומונטיפיורי והתיידדו. מונטיפיורי תרם למוסדות הצדקה של ר' חיים, ור' חיים כתב לכבודו ולכבוד רעייתו יהודית ספר בשם חיים דרכיו למשה תהילה, בו מסופרות קורות העלילות בדמשק ופועלם של העסקנים היהודים לביטולן, וכן דרשות לשבחיו של מונטיפיורי. כמו כן, חיבר ספר בשפת הלאדינו בשם מצא חיים לכבודה של מלכת אנגליה, שאף היא סייעה בביטול הגזרות. בספר זה משווה אותה לבתיה בת פרעה, שהיתה גויה והצילה את משה.
פעם אחת כמעט שילם בחייו על השתדלותו למען היהודים, כאשר אחד משרי המלך הכה אותו קשות וכמעט הרגו.
נפטר בי"ז בשבט תרכ"ח, בגיל 81.
בניו
- ראש וראשון מרא דאתרא רבי אברהם (מכונה רב אפ"י), שכיהן כראב"ד וחיבר הספרים, ויקרא אברהם, זכותיה דאברהם, ברך את אברהם, אברהם את עיניו, שמו אברהם, אברהם אזכור, כבוד יעקב, ואברהם זקן, פדה את אברהם, ועוד ט"ו ספרים.
- רבי רחמים נסים יצחק, שכיהן אחרי אחיו הגדול כראב"ד וחיבר הספרים, "אבות הראש" על אבות דרבי נתן, יפה ללב, יפה תלמוד, ועוד.
- רבי יוסף, שכיהן כרב וחיבר 2 ספרים, יוסף את אחיו, ויוסף אברהם.
ספריו
רבי חיים כתב כשבעים ספרים (בגימטריה חיים), אולם כחמישים וארבעה אבדו בשרפה גדולה שארעה באיזמיר בשנת תר"א. לאחר השרפה, חלה ר' חיים מרוב צער על אבדן כתביו. בנו הבכור המלך רבי אברהם הציע לו לשחזר באזניו את מה שהוזכר מכתביו, וכך חלק מהספרים ניצלו ונמצאים בידינו[1]. במרבית ספריו, רמז את שמו חיים בשם הספר. עסק בכתיבת ספריו מגיל 17 עד יומו האחרון. את ספריו לא מכר מעולם, אלא חלקם. מספריו ששרדו:
הלכה
- דרכי חיים- על "מגן אבות" למאירי [2].
- תיקון הבית- השלמות ותיקונים ל"דרכי חיים".
- גנזי חיים- חידושי דינים ע"פ סדר הא'-ב'.
- החפץ חיים- על איסור והיתר ודיני ממונות.
- חוקות החיים- שו"ת על חושן משפט.
- חיי וחמרא- דיני יין נסך, וכן דיני משחק בקוביא.
- חיים ביד- שו"ת על יורה דעה.
- חיים ומלך-על משנה תורה לרמב"ם.
- חיים ושלום- שו"ת על אבן העזר, שני חלקים.
- חקקי לב- שו,ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- כף החיים (נקרא כף החיים (פלאג'י) כדי להבדילו מהספר כף החיים (סופר) של רבי יעקב חיים סופר (הראשון))- על אורח חיים.
- לב חיים- שו"ת על אורח חיים, שלושה חלקים, נכתב בהיותו בן ל"ב.
- מסמכי לב- השמטות ל,לב חיים".
- מועד לכל חי- הלכות מועדים.
- משא חיים- על מנהגי איזמיר.
- נפש חיים- מאמרי הלכה ודרשות.
- נפש כל חי- אספית דינים וערכים ע"פ סדר הא'-ב'.
- נשמת כל חי- על ארבעה טורים, שני חלקים.
- סמיכה לחיים- שו"ת.
- שלמי סמיכה- השמטות ל"סמיכה לחיים.
- סמיכה חיים- בענין הסמיכה.
- ספר חיים- הלכות קריאת התורה.
- צדקה חיים- הלכות מתנות עניים.
- צדקה לחיים- הלכות מתנות עניים.
- רוח חיים- על טור ושולחן ערוך, שני חלקים.
- רחמים לחיים- על תשובות הרשב"א.
אגדה, מדרש ודרוש
- אבי הנחל- על אגדות בראשית.
- ארצות החיים- בשבח ארץ ישראל.
- ברכת מועדיך לחיים- שני חלקים, דרשות למועדים.
- הלל הגדול- דרושים ושבחים להודאה על נס.
- חיים טובים- פירוש על כמה מדרשים.
- לוח ארז- על תנא דבי אליהו.
- מי החסד- על מכילתא וילקוט שמעוני, שני חלקים.
- ספרי חיים על הספרי.
- פר אחד על פרקי דרבי אליעזר.
חידושי תלמוד, משנה וזוהר
- כל החיים- כללי ש"ס ופוסקים.
- זכירה לחיים על הזוהר, שלושה חלקים.
- חיים ומזון על זוהר חדש, שני חלקים.
- כפר לחיים- על סדר עבודת הכהן ביום הכיפורים.
- לחיים בירושלים- על הירושלמי.
- עיני כל חי- על אגדות הש"ס.
- פעולת צדק לחיים- על מסכת אבות.
תנ"ך
- החיים יודוך- על תהלים.
- הכתוב לחיים- על תהילים.
- ובחרת בחיים- על פירוש רש"י, תוספות ורא"ם על התורה.
- חיים לגופא- פרפראות וגימטראות לתורה.
- סימנא דחיי- על אותיות התורה.
- פני חיים- ביאורים ודרשות על התורה.
- ראה חיים- דרושים על התורה- שני חלקים.
- תנופה חיים- דרושים ופירושים לת"ך.
מוסר והנהגה
- צוואה מחיים.
- חוקי החיים-סדר הלימוד ללילה.
- קול החיים- לימוד והנהגות לגיל שבעים (נכתב לכבוד יום הולדתו השבעים).
- תוכחת חיים- מוסר על סדר פרשיות השבוע.
- תורה וחיים- מעלות התורה.
- תשובה מחיים- תיקוני תשובה.
נושאים אחרים
- דרכיו למשה (דרכיו לחיים למשה תהילה)- דרשו על מעלתו ופעלו של מונטיפיורי, במיוחד בזמן עלילות דמשק.
- חיים לראש- הגדה של פסח.
- חיים תחילה- בענין "סמיכת התורה".
- וטעמיה חיים על ספר החינוך.
- חלקם בחיים- הספדים.
- ימצא חיים- תפילות ובקשות.
- ישמח חיים- כינויים משמעות "דורשים".
- עמודי חיים.
- עתרת החיים- תפילות ובקשות.
- רפואה וחיים- סגולות ורפואות.
- שנות חיים- סידור לראש השנה ויום הכיפורים.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ' נא- סד
קישורים חיצוניים
- ישי חסידה, רבי חיים פאלאג'י
- ספר תולדות החבי"ף
- הרב רונן טמיר, הרה"ג ר' חיים פלאג'י, ערוץ מאיר
- ↑ הקדמת ספר עיני כל חי, שם האב רבי חיים מודה בקידה והשתחויה לבנו רבי אברהם, יעוין שם
- ↑ הודפס מחדש על ידי הרב אברהם סופר (השני) מהדיר סדרת הספרים בית הבחירה מאת רבינו מנחם בן שלמה לבית מאיר המכונה מאירי