פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קח א: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
מ (Added credit) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
שכיב מרע שאמר (או בריא שקנו ממנו) (רשב"ם פרק יש נוחלין) תטול אשתי כאחד מן הבנים, נוטלת כאחד מבניו יתר על כתובתה. ואם נולדו לו בנים אחר הצואה, מצטרפים עם אלו שהיו בשעת הצואה ונוטלת חלק עם כלם. כיצד, היו לו שלשה בנים בשעת הצואה, ולאחר זמן נולדו לו שנים, נוטלת כאחד מחמשה שהוא שתות כל הממון, ואינה נוחלת עמהן אלא בנכסים שהיו לו בשעת צוואה, אבל נכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה, אין לה בהם חלק, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לרשותו (ב"ב קכח,ב). הגה: היה ספק בנכסים אם היו בשעת הצואה או לא, על האשה להביא ראיה או לא תטול חלק בהם (ב"י בשם הריטב"א פ' יש נוחלין). | שכיב מרע שאמר (או בריא שקנו ממנו) (רשב"ם פרק יש נוחלין) תטול אשתי כאחד מן הבנים, נוטלת כאחד מבניו יתר על כתובתה. ואם נולדו לו בנים אחר הצואה, מצטרפים עם אלו שהיו בשעת הצואה ונוטלת חלק עם כלם. כיצד, היו לו שלשה בנים בשעת הצואה, ולאחר זמן נולדו לו שנים, נוטלת כאחד מחמשה שהוא שתות כל הממון, ואינה נוחלת עמהן אלא בנכסים שהיו לו בשעת צוואה, אבל נכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה, אין לה בהם חלק, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לרשותו (ב"ב קכח,ב). הגה: היה ספק בנכסים אם היו בשעת הצואה או לא, על האשה להביא ראיה או לא תטול חלק בהם (ב"י בשם הריטב"א פ' יש נוחלין). | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''' | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
גרסה מ־11:49, 28 באפריל 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א
שכיב מרע שאמר (או בריא שקנו ממנו) (רשב"ם פרק יש נוחלין) תטול אשתי כאחד מן הבנים, נוטלת כאחד מבניו יתר על כתובתה. ואם נולדו לו בנים אחר הצואה, מצטרפים עם אלו שהיו בשעת הצואה ונוטלת חלק עם כלם. כיצד, היו לו שלשה בנים בשעת הצואה, ולאחר זמן נולדו לו שנים, נוטלת כאחד מחמשה שהוא שתות כל הממון, ואינה נוחלת עמהן אלא בנכסים שהיו לו בשעת צוואה, אבל נכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה, אין לה בהם חלק, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לרשותו (ב"ב קכח,ב). הגה: היה ספק בנכסים אם היו בשעת הצואה או לא, על האשה להביא ראיה או לא תטול חלק בהם (ב"י בשם הריטב"א פ' יש נוחלין).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.