פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלו א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
<blockquote>'''רמב"ם,שו"ע''': פסול מדרבנן. דוקא אם נתנו בתורת שטר חוב אינו גט כלל, כמבואר בסע' ה. '''ב"ש''' – אע"פ שבקידושין אין חשש קידושין כשנותן סתם, כאן מהתורה הוי גט כיוון שלשון הגט נחשב לשון הבעל, ובקידושין אין חשש אפילו במקדש בשטר כיוון שלא ניכר אם דעתה לקידושין. | <blockquote>'''רמב"ם,שו"ע''': פסול מדרבנן. דוקא אם נתנו בתורת שטר חוב אינו גט כלל, כמבואר בסע' ה. '''ב"ש''' – אע"פ שבקידושין אין חשש קידושין כשנותן סתם, כאן מהתורה הוי גט כיוון שלשון הגט נחשב לשון הבעל, ובקידושין אין חשש אפילו במקדש בשטר כיוון שלא ניכר אם דעתה לקידושין. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] |
גרסה אחרונה מ־13:12, 19 במאי 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
המגרש צריך שיאמר כשיתן לה הגט: הרי זה גיטיך, וכיוצא בזה (משנה גיטין עח,א). ואם נתן בידה ולא אמר כלום, הרי זה גט פסול (רמב"ם). הגה: ולכתחילה יאמר לה: הרי זה גיטיך (והתקבלי גיטך) (מרדכי פ' המגרש וב"י בשם הקונטרס) והרי את מגורשת ממני והרי את מותרת לכל אדם (תוס',שם ובטור) מעכשיו (ב"י בשם י"א). ונוהגין שהבעל כופל הגט כמו אגרת, ונותנו לה, כדי שתוכל לאחזו כולו בידה כשנתנו לה. והבעל צריך לידע מה הוא אומר לה. וכן כל מה שאומר לה, יודיעו אותו בפירוש (הכל בסדר גיטין).
הרי זה גיטך: משנה גיטין עח,א: אמר לה כנסי שטר חוב זה... אינו גט, עד שיאמר לה הא גיטיך.
גיטין נה,א: משנה: העיד רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט. גמרא: אמר רבא: מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא, אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לה וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה הרי זו מגורשת, מי לא אמר ר' יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעתה? ה"נ לא בעינן דעתה.
תוס',טור: בדף נה,א מדובר שהוא או העדים הודיעו לה אח"כ שזהו גט ולכן היא מגורשת. צריך שתדע שהיא מגורשת כדי שיהא משלחה ואינה חוזרת.
אם לא אמר: טור: אינו גט.
רמב"ם,שו"ע: פסול מדרבנן. דוקא אם נתנו בתורת שטר חוב אינו גט כלל, כמבואר בסע' ה. ב"ש – אע"פ שבקידושין אין חשש קידושין כשנותן סתם, כאן מהתורה הוי גט כיוון שלשון הגט נחשב לשון הבעל, ובקידושין אין חשש אפילו במקדש בשטר כיוון שלא ניכר אם דעתה לקידושין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.