שעטנז: הבדלים בין גרסאות בדף

איסור שעטנז הוא איסור לבישה או התכסות באריג שנעשה מחוטי צמר ופשתן יחד.

מקור האיסור

נאמר בתורה: "ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא יט, יט), וכן "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו" (דברים כב, יא) - זוהי אזהרה שלא ללבוש בגד העשוי צמר ופשתן יחד, ואף לא להעלותו על הגוף דרך כיסוי ועטיפה.

מקור השם

הגמרא ביבמות דורשת את השם שעטנז הצירוף של "שוע טווי ונוז" שהם שלושת התהליכים הקשורים לעיבוד הצמר. מנגד, הרקאנטי הביא מחכמי הקבלה שהמילה שעטנז מרמזת על "שטן עז" שעלול להזיק ולכן גם יש תיוג מעל האותיות שעטנ"ז ג"ץ בספר תורה.

דינים שונים

• גם אם חוטי הצמר והפשתן לא נארגו יחדיו, אלא חוברו על ידי תפירה, קשירה, דיבוק וכדומה, הרי הם שעטנז.
• הימצאותו של חוט פשתן אחד בבגד צמר או של חוט צמר אחד בבגד פשתן, אוסרת בגדים אלו באיסור שעטנז ואסור ללובשם או להתכסות בהם.
• כמו כן, נאסר אפילו לשבת או לשכב על מצע העשוי שעטנז. ולכן, אין לשבת על כסאות מרופדים, ספות, כורסאות וכדומה שמצויים בהם חוטי צמר וחוטי פשתן יחד.
• הצמר נפוץ מאוד בתעשיית בגדים ואריגים מסוגים שונים. גם הפשתן מצוי כיום, והוא משמש לעתים קרובות כחוט תפירה ואריגה, כביטנה למעילים, לחגורות התפורות בבגדים ועוד. מפאת שכיחותם של שני סוגי חוטים אלו, יש להשמר מאוד מאיסור זה ולבדוק כל בגד אשר קיים לגביו חשש שעטנז.
• במקרים רבים, אין לסמוך על הצהרותיהם של חייטים וסוחרים האומרים כי הבגד הינו ללא שעטנז, מפני שהטעות מצויה מאוד. בתעשיית הטכסטיל מייצרים כיום חוטים ובדים שהם כה דומים זה לזה, עד שגם אנשי מקצוע מומחים עלולים לטעות ולא להבחין בחוטי הצמר או הפשתן המעורבים בבד.
• בערים שונות מצויות מעבדות לבדיקת שעטנז. במעבדות אלו ניתן לקבוע את הרכבם של החוטים ולבדוק אם בבגדים ובאריגים מצוי שעטנז.

ראה גם

כלאיים