פרשני:בבלי:יבמות נא ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

יבמות נא ב

חברותא[עריכה]

רבנן סברי יש זיקה.
והיינו, שזו היא הנחת הגמרא, שנחלקו גם בכך, אם כי זה לא מוכת ממחלוקתם.
וקתני סיפא: וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת, שאם שניהם נתנו לה גט, הרי על אף שהגט הרע את הזיקה, די בחליצת אחד מהם לפטור אותה גם מחבירו. וזאת, אפילו לרבנן, שאנו מניחים עתה שהם סוברים יש זיקה.
וכאן מדובר בחליצה פסולה, הבאה אחר בגט.
לימא, תיהוי תיובתא דרבה בר רב הונא אמר רב.
דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: חליצה פסולה - צריכה לחזור היבמה על כל האחין לקבל מהם חליצה!?
אמר לך רבה בר רב הונא: בין לרבן גמליאל, בין לרבנן, סברי אין זיקה. ואילו אני אמרתי זאת לדעת הסוברים יש זיקה.
והכא, רק בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר קמיפלגי, ולא אם יש זיקה או אין זיקה.
אמר מר: עשה מאמר בזו ומאמר בזו -
רבן גמליאל אומר: נותן גט לראשונה, וחולץ לה, ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה.
והוינן בה: מכדי הרי קסבר רבן גמליאל שאין מאמר אחר מאמר, ואם כן, ראשונה נמי תתייבם!
ומשנינן: גזירה דלמא אתי לייבומי לשניה.
אמר רבי יוחנן: רבן גמליאל, ובית שמאי, ורבי שמעון, ובן עזאי ורבי נחמיה - כולהו סבירא להו שמאמר קונה את היבמה מן התורה קנין גמור, חשוב (אך אינו גמור ממש, שהרי לפני שנבעלה אין קנינה גמור לגמרי, ועדיין היא צריכה חליצה כדי להנשא לשוק ולא יספיק לה גט).
רבן גמליאל, הא דאמרן, שלכן הוא סובר שאין מאמר אחר מאמר, כי תפס המאמר הראשון את כל כוחו של מאמר כקידושי אשה.
בית שמאי, דתנן: שלשה אחין, שנים מהם נשואין לשתי אחיות ואחד מופנה.
מת אחד מבעלי אחיות, ועשה בה מופנה מאמר.
ואח"כ מת אחיו השני -
ונופלת האחות לפני האח שעשה מאמר באחותה -
בית שמאי אומרים: אשתו של זה שעשה בה מאמר נשארת עמו, ואין היא נאסרת עליו משום אחות זקוקתו, לפי שאחותה אינה זקוקה לו כלל, היות והלזו, אחותה הנופלת מאחיו, תצא ממנו ללא צורך בחליצה משום ערות אחות אשה. לפי שהועילו מן התורה קידושי המאמר שעשה באחותה, לאוסרה משום ערות אחות אשה.
רבי שמעון, דתניא -
ביאתו של קטן בן תשע שנים ויום אחד ביבמתו נחשבת כמאמר, לדעת חכמים, ואם באו עליה בזה אחר זה שני יבמים קטנים כאלו, הרי היא כמקודשת לשניהם, ואסורה להם כדין מאמר אחר מאמר.
אמר להו רבי שמעון לחכמים: אם ביאת ראשון היא נחשבת ביאה - הרי קנינו הוא קנין גמור, כמו שהמאמר הוא קנין גמור, ואינה נאסרת על הראשון כי לא תפסו בה קידושי שני.
וביאת שני אינה ביאה לקנות בה אחר שקנה הראשון.
ואם ביאת ראשון אינה ביאה להחשב קנין מאמר.
ביאת שני נמי אינה ביאה.
ומדייקת הגמרא: והא ביאת בן תשע דכמאמר שויוה רבנן, וקאמר רבי שמעון שאם ביאת ראשון קנתה כמאמר ביאתו של שני אינה ביאה לקנות, לפי שקנה הראשון את כח כוחו של מאמר.
בן עזאי, דתניא -
בן עזאי אומר: יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת.
ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד.
(עיין היטב ביאור הענין בשתי לשונותיו של רש"י, ומשמע מכאן לכאורה שגם אם נאמר שהמאמר קונה קנין גמור אין זה אלא מדרבנן, וכן משמע לכאורה מדברי רש"י בדף כט ב ד"ה השתא ארוסה, וצריך עיון גדול כיצד לבית שמאי הוא דוחה את אחות אשתו לצאת משום אחות אשה. ועיין באחרונים כאן ולעיל, ובהגהותיו של הגר"א יפהן לריטב"א, שדן בהרחבה בענין)
רבי נחמיה, דתנן במשנתנו: רבי נחמיה אומר: אחת בעילה ואחת חליצה, בין בתחלה בין באמצע בין בסוף - אין אחריה כלום;
והא ביאה פסולה, דכמאמר שויוה רבנן,, שצריכה ממנו חליצה בנוסף לגט, וקתני: אין אחריה כלום.
שנינו במשנה: כיצד?
עשה מאמר כו'

דרשני המקוצר[עריכה]