פרשני:בבלי:נדרים פ א: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים פ א

חברותא[עריכה]

ואלא, אפשר לפרש, שהמשנה דיברה באופן דאמרה: קונם הנאת רחיצה עלי לעולם, אם ארחץ.
שאסרה על עצמה להתרחץ לעולם, בתנאי, אם תרחץ פעם אחת.
ואף על פי שהרחיצה הראשונה מותרת, בכל זאת, על ידי הרחיצה ראשונה היא תיאסר ברחיצה לעולם.
ולכך סובר תנא קמא, משום הכי מיפר לה, ונחשב הדבר בכלל נדרי ענוי נפש.
דהיכי תעביד?
אם תרחץ - מתסרא הנאת רחיצה עלה. יאסר עליה להתרחץ לעולם, ויש בזה ענוי נפש.
ואם לא תרחץ - אית לה ניוולא. הרי הליכלוך מחמת ההמנעות מרחיצה מנוול אותה, ויש לה ענוי נפש מחמת שאינה יכולה להתרחץ.
ורבי יוסי סבר, שאינו יכול להפר, כי אפשר דלא רחצה.
ולניוול - לא חיישינן. אין מניעת הרחיצה, והניוול בעקבותיה, נחשבים לענוי נפש.
ומבואר לפי המהלך של הגמרא עכשיו, שהמחלוקת בין תנא קמא לרבי יוסי היא, האם מניעת רחיצה נחשבת לענוי נפש או לא.  7 

 7.  ולכאורה קשה, אם כן, מדוע המשנה צריכה לכתוב את המחלוקת באופן שנדרה בלשון תנאי, ולא העמידה באופן פשוט, שנחלקו באשה שאסרה על עצמה בנדר הנאת רחיצה, אם זה נחשב לענוי נפש או לא. ומתרץ הר"ן, שהמשנה באה לחדש, כי אף על פי שכל זמן שלא רחצה, עדיין לא חל עליה הנדר, שהרי עדיין לא נתקיים התנאי של "אם ארחץ", בכל זאת יש לבעל כח להפר את הנדר מעכשיו.
ומקשה הגמרא: אי הכי, ליתני הכי, היה לנו לשנות את המשנה כך: רבי יוסי אומר "תנאי זה" אין בו ענוי נפש.
כי מלשונו של רבי יוסי במשנה "אין אלו נדרי ענוי נפש" משמע, כיון שמניעת רחיצה אין בה ענוי נפש, לכך אינו יכול להפר. אבל אם נדרה נדר שיש בו ענוי נפש, יכול להפר.
וזה אינו נכון, שאפילו אם אסרה עצמה מכל פירות שבעולם, כיון שב"תנאי" עצמו אין ענוי נפש, אינו יכול להפר, כי יכולה היא ליזהר שלא לעבור על התנאי,  8  ולא יחול עליה איסור נדרה כלל.

 8.  לפי פירוש רבינו יונה שהובא בר"ן.
אלא צריך לומר, שהמשנה דיברה באופן דאמרה "קונם הנאת רחיצה עלי לעולם, בתנאי  9  אם ארחץ היום".

 9.  ומבואר מהגמרא שאפשר לעשות נדר על תנאי. ותמה רבי עקיבא איגר (בגליון הש"ס נזיר יא א), הרי יש כלל שכל דבר שאדם אינו יכול לעשותו על ידי שליח, אינו יכול להתנות בו! ותירץ החזו"א (אהע"ז נו ג) ש"אם ארחץ" אינו מדין תנאי, אלא קביעות זמן, כאילו אמרה "לכשארחץ", וכמו שכתב הר"ן, דבסוגיין לא מדובר באופן שאמר "מעכשיו", אלא באופן של "אם" ואינו שייך לדיני תנאים.
תנא קמא סובר שמניעת רחיצה של יום אחד יש בה ענוי, וכיון שיש בו ענוי, שאם תרחץ היום תאסר ברחיצה לעולם, ואם לא תרחץ היום יש כאן ענוי של מניעת רחיצה של יום אחד, לכך יכול להפר
ורבי יוסי סבר דאינו יכול להפר משום דניוול דחד יומא לא שמיה ניוול, ומניעת רחיצה של יום אחד אינו ענוי, וכיון שיכולה ליזהר יום אחד שלא לרחוץ, ויום אחד לא נחשב ענוי, ואם לא תרחץ יום אחד לא תאסר ברחיצה לעולם, לכן סובר רבי יוסי שאינו יכול להפר, דאין כאן ענוי נפש  10 .

 10.  שואל הר"ן, עדיין אפשר להקשות את קושיית הגמרא על התירוץ הקודם "אי הכי, לתני רבי יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש". שהרי מלשון רבי יוסי "אין אלו נדרי ענוי נפש", משמע שאם אסרה על עצמה פירות שבעולם אם ארחץ היום, יכול להפר. והרי לפי רבי יוסי גם גם באופן שהנדר הוא ענוי נפש, אם אי קיום התנאי אינו ענוי נפש אינו יכול להפר? ויש לומר, שאם היה אומר כן, היה משמע דאעפ"י שאינו נחשב ענוי נפש אבל עדיין נחשב דברים שבינו לבינה, וזה אינו, דהרי רבי יוסי סובר שענוי של יום אחד אינו נכלל אף בדברים שבינו לבינה, ולכך לא כתבה המשנה "תנאי זה אין בו ענוי נפש" אבל בתירוץ הקודם של הגמרא שעמדנו את המשנה בציור שאסרה עליה רחיצת עולם, דאף לרבי יוסי הוי בכלל דברים שבינו לבינה, מובן קושיית הגמרא "אי הכי ליתני רבי יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש". אולם עדיין יש להקשות על הלשון של המשנה ד"אין אלו נדרי ענוי נפש" דהרי גם רבי יוסי מודה שאם אסרה על עצמה להמנע מלהתרחץ לעולם הוי ענוי נפש? ויש לומר, דבאמת גם לגבי מניעת רחיצה לעולם סובר רבי יוסי דאין בו ענוי נפש ואינו אלא מהדברים שבינו לבינה, וכוונת רבי יוסי לומר דכיון דרחיצת עולם אין בו ענוי נפש ממילא אנו יודעין שמניעת רחיצה ליום אחד אינו אפילו מהדברים שבינו לבינה (וצ"ע לפי"ז דא"כ יוצא שרבנן סוברים שענוי יום אחד נחשב לענוי נפש ולפי רבי יוסי אינו אף בכלל דברים שבינו לבינה, וזה סותר לדברי הר"ן לקמן פב ב ד"ה והאי דאיצטריך וצ"ע). כל מה שבארנו הוא על פי הר"ן בשם רבינו יונה, אולם דעת הריטב"א דברחיצת עולם גם רבי יוסי מודה דהוא ענוי נפש, וכל המחלוקת הוא רק לגבי ענוי ליום אחד.

דרשני המקוצר[עריכה]