פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמט ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמט|ד}}


== סעיף ד | תענית בערב שבת ==
<blockquote>הגמרא בעירובין (מא:) מסתפקת מה הדין במי שקיבל על עצמו תענית בערב שבת, האם ישלים תעניתו או לא. והגמרא מסיקה שמתענה ומשלים.
</blockquote>
נחלקו הראשונים האם יש חיוב להשלים את התענית:
◄ '''רא&quot;ש וטור:''' יכול להשלים אם ירצה, וכיוון שרשאי וקיבל על עצמו בסתם חייב להשלים. אם התנה במפורש שמתענה רק עד תפילת ערבית (מבעוד יום) יכול להפסיק.
◄ '''מהר&quot;ם, תוספות, מרדכי, הגה&quot;מ:''' אינו חייב להשלים אם התפלל ערבית מבעוד יום.
◄ '''ראבי&quot;ה ורוקח:''' חייב להשלים.
◄ '''ר&quot;י:''' אפשר להשלים אבל עדיף שלא להיכנס מעונה לשבת.
◄ '''מהרי&quot;ל:''' בתענית ציבור ישלימו עד הלילה ובתענית יחיד לא ישלים.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' בתענית יחיד צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש במפורש (רא&quot;ש). (אבל בתענית ציבור (כעשרה בטבת), דעת השו&quot;ע כדעת המהר&quot;ם שאינו חייב '''(ביה&quot;ל)''').
'''רמ&quot;א:''' יש אומרים שלא משלים אחר ערבית (מהר&quot;ם) ולכן בתענית יחיד לא ישלים ובתענית ציבור ישלימו (מהרי&quot;ל).
</blockquote>
<ol>
<li><p>עדיף לעשות תנאי גם בתענית יחיד שלא משלים לדעת הרמ&quot;א. בדיעבד אין זה מעכב. בתענית ציבור גם תנאי לא מועיל, אבל ציבור שגזרו על עצמם תענית תנאי מועיל '''(משנ&quot;ב)'''.</p></li>
<li><blockquote><p>תנאי מועיל בתענית יחיד גם על לפני ערבית, וגם עד חצות '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם התענה תענית יחיד בפעם הראשונה והשלים, חייב להשלים מכאן ואילך '''(מג&quot;א)'''. ולכן יראה שלא להשלים בפעם הראשונה. אם התענה על יארצייט וחל בחול שמשלימים עד צאת הכוכבים, כשחל להיות בשישי צריך להשלים, ויש מקילים. ומי שמצטער יכול לסמוך עליהם '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>לדעה המקילה עדיף שלא להתעכב עם הקידוש אחרי תפילת ערבית. גם דעה זו (וכן דעת הראב&quot;ד שמתיר אם שקעה חמה וקיבל עליו שבת אפילו בלי ערבית) מודה שאם נדר על עצמו שלא לאכול יום שלם, שאסור לאכול עד צאת הכוכבים '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ עשרה בטבת שחל בערב שבת ===
◄ '''ר&quot;י:''' אפשר להשלים אבל עדיף שלא להיכנס מעונה לשבת.
◄ '''ר&quot;ן, רבינו ירוחם [ומהרי&quot;ל]:''' עד צאת הכוכבים.
<blockquote>☜ כך פוסק '''רמ&quot;א.'''
</blockquote>
=== ❖ תענית חלום ===
◄ '''הגהות אשרי''': עד ערבית.
◄ '''הגה&quot;מ וטור:''' משלים עד צאת הכוכבים (ובזה גם המקילים לעיל מודים לאיסור כיוון שאפילו בשבת עצמה אפשר להתענות תענית חלום כמו שכתוב בסימן רפח '''(משנ&quot;ב)''').
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
⤶ וכך הסכימו האחרונים '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<span id="_Toc10564429" class="anchor"></span>
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ד | תענית בערב שבת ==
<blockquote>הגמרא בעירובין (מא:) מסתפקת בדין המקבל על עצמו תענית בערב שבת, האם ישלים תעניתו או לא. והגמרא מסיקה שמתענה ומשלים.
</blockquote>
'''''◄''''' רא&quot;ש וטור: יכול להשלים אם ירצה, וכיוון שרשאי וקיבל על עצמו בסתם חייב להשלים. אם התנה במפורש שמתענה רק עד תפילת ערבית (מבעוד יום) יכול להפסיק.
'''''◄''''' מהר&quot;ם, תוספות, מרדכי, הגה&quot;מ: אינו חייב להשלים אם התפלל ערבית מבעוד יום.
'''''◄''''' ראבי&quot;ה ורוקח: חייב להשלים.
'''''◄''''' ר&quot;י: אפשר להשלים אבל עדיף שלא להיכנס מעונה לשבת.
'''''◄''''' מהרי&quot;ל: בתענית ציבור ישלימו עד הלילה ובתענית יחיד לא ישלים.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: בתענית יחיד צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש במפורש (רא&quot;ש). (אבל בתענית ציבור (כעשרה בטבת), דעת השו&quot;ע כמהר&quot;ם שאינו חייב (ביה&quot;ל)).
רמ&quot;א: יש אומרים שלא משלים אחר ערבית (מהר&quot;ם) ולכן בתענית יחיד לא ישלים ובתענית ציבור ישלימו (מהרי&quot;ל).
</blockquote>
<ol>
<li><p>עדיף לעשות תנאי גם בתענית יחיד שלא משלים אף לדעת הרמ&quot;א. בדיעבד אין זה מעכב. אך בתענית ציבור גם תנאי לא מועיל. אמנם, ציבור שגזרו על עצמם תענית תנאי מועיל (משנ&quot;ב).</p></li>
<li><blockquote><p>תנאי מועיל בתענית יחיד גם לפני ערבית, וגם עד חצות (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם התענה תענית יחיד בפעם הראשונה והשלים, חייב להשלים מכאן ואילך (מג&quot;א). ולכן יראה שלא להשלים בפעם הראשונה. אם התענה על יארצייט וחל בחול שמשלימים עד צאת הכוכבים, כשחל להיות בשישי צריך להשלים, ויש מקילים. ומי שמצטער יכול לסמוך עליהם (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>לדעה המקילה עדיף שלא להתעכב עם הקידוש אחרי תפילת ערבית. גם דעה זו (וכן דעת הראב&quot;ד שמתיר אם שקעה חמה וקיבל עליו שבת אפילו בלי ערבית) מודה שאם נדר על עצמו שלא לאכול יום שלם, שאסור לאכול עד צאת הכוכבים (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ עשרה בטבת שחל בערב שבת ===
'''''◄''''' ר&quot;י: אפשר להשלים אבל עדיף שלא להיכנס מעונה לשבת.
'''''◄''''' ר&quot;ן, רבינו ירוחם [ומהרי&quot;ל]: עד צאת הכוכבים.
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א (ודעת '''השו&quot;ע''' להקל בזה כנזכר לעיל).
</blockquote>
=== ❖ תענית חלום ===
'''''◄''''' הגהות אשרי: עד ערבית.
'''''◄''''' הגה&quot;מ וטור: משלים עד צאת הכוכבים (ובזה גם המקילים לעיל מודים לאסור, כיוון שאפילו בשבת עצמה אפשר להתענות תענית חלום כמו שכתוב בסימן רפח (משנ&quot;ב)).
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
⤶ וכך הסכימו האחרונים (משנ&quot;ב).
</blockquote>

גרסה מ־18:05, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רמט_ד&oldid=147290"