פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצו ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רצו ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רצו|ו}}


== סעיף ו | עמידה בהבדלה ==
◄ '''כלבו:''' ראוי לעמוד בהבדלה לכבוד המלך שאנו מלוים (וכיוון שהם קובעים עצמם להבדלה - הקביעות מועילה לכל הברכות).
<blockquote>☜ כך פוסק '''רמ&quot;א.'''
</blockquote>
◄ '''תוספות, מרדכי ואגור:''' צריך לשבת כדי שתהיה קביעות ויוכלו לפטור זה את זה.
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.''' (עיין ליחס בין סעיף זה לסימן רעא, י.<ref><sup>*</sup> בסימן רעא, י פסק שו&quot;ע לעשות קידוש בעמידה, והרמ&quot;א פסק על פי הכלבו שעדיף בישיבה. וכאן השו&quot;ע פסק שעדיף לשבת והרמ&quot;א פסק על פי הכלבו שעדיף לעמוד. ונראה בפשטות שהשו&quot;ע סבר שבקידוש יש לעמוד משום שיש בזה עדות על בריאת השמים (משנ&quot;ב שם) ולעניין הקביעות מספיק שיקבעו בדעתם לצאת. אבל בהבדלה השו&quot;ע לא קיבל את סברת הכלבו שצריך ללוות את המלך ולכן צריך לשבת כדי לעשות קביעות גמורה. והרמ&quot;א סובר להפך, בקידוש יש לשבת (ורק לעמוד מעט לשם ה') אבל בהבדלה יש סברא שצריך לעמוד כיוון שמלווה את המלך, ולעניין הקביעות מספיק שקובעים בדעתם.</ref><sup>*</sup>).
</blockquote>
❖ '''דרך האחיזה ביין, בבשמים ובנר'''
'''מרדכי:''' אוחז את היין בימינו.
<blockquote>⤶ '''ראבי&quot;ה:''' כשמברך על הבשמים יקחם ביד ימין ואת היין בשמאל ושוב יחזיר לימין.
☜ כך פוסק '''שו&quot;ע'''<ref>לשון השו&quot;ע: אוחז היין בימין וההדס בשמאל, ומברך על היין ושוב נוטל ההדס בימים והיין בשמאל ומברך על ההדס וחזיר היין לימינו. (משמע מדבריו שבשעת ברכת היין צריך לאחוז את ההדס בשמאל, ועיין בדברי הראשונים בבית יוסף שלא כתבו דבר זה).</ref>'''.'''
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אין להניח את היין מיד שמאלו בשעת הברכה על הבשמים כי כל ברכות ההבדלה צריכות להאמר על הכוס '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יברך על הבשמים ויניחם, רואה בצפרניו ויברך על הנר, יחזיר את הכוס לימינו ויגמור את ההבדלה '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ו | עמידה בהבדלה ==
'''''◄''''' כלבו: ראוי לעמוד בהבדלה לכבוד המלך שאנו מלוים (וכיוון שהם קובעים עצמם להבדלה - הקביעות מועילה לכל הברכות).
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א.
</blockquote>
'''''◄''''' תוספות, מרדכי ואגור: צריך לשבת כדי שתהיה קביעות ויוכלו לפטור זה את זה.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע<ref>בסימן רעא, י פסק '''שו&quot;ע''' לעשות קידוש בעמידה, '''והרמ&quot;א''' פסק על פי '''הכלבו''' שעדיף בישיבה. ואילו כאן '''שו&quot;ע''' פסק שעדיף לשבת '''והרמ&quot;א''' פסק על פי הכלבו שעדיף לעמוד. ונראה בפשטות '''שהשו&quot;ע''' סבר שבקידוש יש לעמוד משום שיש בזה עדות על בריאת השמים ('''משנ&quot;ב''' שם) ולעניין הקביעות מספיק שיקבעו בדעתם לצאת. אבל בהבדלה '''השו&quot;ע''' לא קיבל את סברת הכלבו שצריך ללוות את המלך ולכן צריך לשבת כדי לעשות קביעות גמורה. '''והרמ&quot;א''' סובר להפך, בקידוש יש לשבת (ורק לעמוד מעט לשם ה') אבל בהבדלה יש סברא שצריך לעמוד כיוון שמלווה את המלך, ולעניין הקביעות מספיק שקובעים בדעתם.</ref>.
</blockquote>
❖ '''דרך האחיזה ביין, בבשמים ובנר'''
מרדכי: אוחז את היין בימינו.
<blockquote>⤶ ראבי&quot;ה: כשמברך על הבשמים יקחם ביד ימין ואת היין בשמאל ושוב יחזיר לימין.
☜ כך פוסק שו&quot;ע<ref>לשון '''השו&quot;ע''': אוחז היין בימין וההדס בשמאל, ומברך על היין ושוב נוטל ההדס בימים והיין בשמאל ומברך על ההדס וחזיר היין לימינו. (משמע מדבריו שבשעת ברכת היין צריך לאחוז את ההדס בשמאל, ועיין בדברי הראשונים '''בבית יוסף''' שלא כתבו דבר זה).</ref>.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אין להניח את היין מיד שמאלו בשעת הברכה על הבשמים, משום שכל ברכות ההבדלה צריכות להאמר על הכוס (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יברך על הבשמים ויניחם, רואה בצפרניו ויברך על הנר, יחזיר את הכוס לימינו ויגמור את ההבדלה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:25, 22 בדצמבר 2020