פרשני:אגרות הראיה: אגרת יח: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת יח |אגרות הראיה-|אגרת|יח|}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- '''יח'''
-מכתב גלוי
-לכבוד אחינו הצעירים היושבים על אדמת הקודש שלו',
-הנני פונה אליכם אחי האהובים, להציע לפניכם חובה מוסרית קדושה,
-לגול מעליכם חרפה גדולה, אשר גלל בבלי דעת, ביחוד על יושבי א&quot;י, עורך
-ה&quot;השקפה&quot; בגליון מ&quot;ח ש&quot;ז במאמר &quot;בת קול מהעתונים&quot; בוכוחו עם &quot;ציוני ציון&quot;.
-והנה דבריו האחרונים שם נגעו עד לבבי, והנני חושב נאמנה, שנגעו ג&quot;כ עד לבב כל
-אשר הלב העברי שלו עוד לא מת לגמרי בקרבו, ואולי גם למי שאך לב האדם
-שלו עודנו חי, ואני משער שכל אלה המרגישים בעלבון הגדול הזה לא ימצאו
-לנפשם מנוחה, עד שיביעו גלוי לכל את מחאתם הנמרצה על דברים שפלים
-כאלה, שנדפסו לדאבוננו דוקא במכ&quot;ע ירושלמי.
-ואלה המה דבריו ככתבו וכלשונו: &quot;עוד טענה אחת גדולה ונוראה טוענים
-ציוני ציון על &quot;האוגנדיים&quot;, כי הם &quot;האוגנדיים&quot; פונים ערף לכל העבר שלנו. כמה
-צביעות בטענה ! אנשים שפנו כלם ערף להעבר שלנו מוכיחים אחרים בזה בעצמם !
-כי אל נא נאחיז את העינים ! רק בעלי הועד של &quot;חפוש חטאים&quot; לא פנו ערף
-להעבר שלנו, ואנו כלנו פנינו ערף להעבר וזו תהלתנו ותפארתנו&quot;. והנה כמוכם
-יודע אני, שזה לא לנו הפעם הראשונה לראות דברי נאצה, הנוגעים עד הנפש
-הישראלית, נדפסים בספרותנו החדשה השלילית. אבל שיעיז סופר אחד להעיד בשם
-כל הקהל כלו, שכלנו פנינו ערף להעבר שלנו, ולהעמיד עוד בניגוד לזה רק את
-הועד של &quot;חפוש חטאים&quot;, )שאינני יודע ממציאותו בפועל(, שהוא מתארם תמיד
-למחוסרי דעה ותרבות, א&quot;כ הוא מעיד בפומבי שכל האנשים של צורה ושל כבוד,
-לפחות מהצעירים היושבים בא&quot;י, פנו ערף לכל העבר שלנו, ושזו היא תהלתם
-ותפארתם, - שיקח אדם יחיד דעה רחבה כזאת לעצמו, לדבר בקלות ראש כזאת,
-ע&quot;ד יחש של עם שלם לכל התולדה שלו, לא בתור דעתו היחידית כ&quot;א בשם העם
-כלו, זו היא חוצפה שאיננה מצויה. ואינני רואה שום דרך לפטור עצמנו ממחאה
-גלויה, שלא תהי' שתיקתנו כהודאה, למען נרויח שיצאו הדברים הזרים הללו מכלל
-דעה כללית לדעה פרטית, של עורך ה&quot;השקפה&quot; והיחידים הנגררים אחריו, שאין
-אחריותם עלינו.
-דן אני לכף זכות גם האבר המדולדל הזה שלנו, את בעל ה&quot;השקפה&quot;.
-הוא איננו הולם כ&quot;א מהרהורי לבו, שמו היהודי אולי כבר נרקב אצלו, הוא יכול
-להיות שכבר איננו מרגיש בעצמו שום קשר אל כל העבר שלנו, ויכול במנוחה
-לאמר שפנה אליו ערף, )ובאמת עלים נובלים כאלה שנושרים אינם מביאים הפסד
-גדול לכרם בית ישראל(, וכפי חוג מבטו אין מחשבה אחרת בעולם כ&quot;א מחשבתו,
-והמתנגד לו לא יוכל להיות כ&quot;א מועד של &quot;חפוש חטאים&quot;, אשר שם למפלצת וסמל
-אנשים שאינם מן הישוב. והנה נניח לו יחלום כשות-נפשו, אבל כשבא להעיד גלוי
-שאנחנו כלנו הננו אברים מדולדלים שכמותו, ושיכולים אנו לומר שהננו פונים
-ערף להעבר שלנו, שהוא מקור חיינו הקשור עם ההוה והעתיד שלנו עדי-עד,
-דף 17
-אנו חייבים למחות בדבר ולהודיע שלא מלבנו כ&quot;א מלבו הוציא אלה הדברים
-המחרפים מערכות ישראל.
-והנה אינני נכנם כלל בהויכוח שבין &quot;ציוני ציון&quot; לה&quot;אוגנדיים&quot;. ודאי נמצאים
-בשתי המפלגות אנשים ישרים ואוהבי-עמם באמת, שאינם פונים כלל ערף להעבר,
-כמו שישנם אנשים כאלה גם בין המתנגדים לעקר התנועה הציונית בכללה. סימן
-רע הוא למפלגה אם היא חושבת שרק עמה הוא מקור חיים, של כל החכמה וכל
-היושר, וכל זולתה הכל הבל ורעות רוח. וממילא מובן שאין האוגנדיים זקוקים כלל
-להגן על עצמם בהודעה הכוזבת הזאת, שהם פונים ערף אל העבר. עדים הם
-המזרחים, שלא יוכל איש לחשד אותם שהם פונים ערף אל כל העבר, ועם כל זה
-הם אוגנדיים. א&quot;כ רק רעיון-רוח של עורך ה&quot;השקפה&quot; ושותי-מימיו היחידים
-הוא לתלות את שאיפתם בפניית-ערף להעבר, כלומר ב&quot;כתיבה על קרן השור&quot;
-שאין להם חלק באלקי ישראל.
-על הדברים של חבר-המערכת ב&quot;הזמן&quot; גליון כ&quot;ב, שמצאם בעל ה&quot;השקפה&quot;
-לדברים של טעם, וענה אחריהם אמן שהם דברים אמתיים, והם באמת שפיכת בוז
-וקלון על תורתנו, אומתנו, תולדתנו וחכמתנו, שראוים להשמע רק מפי הגרועים
-שבשונאי-ישראל בין רשעי או&quot;ה, לא מצאתי חובה להשיב, כיון שנכתבו על דעתו
-היחידית של הסופר. ואם באנו להשיב על דברי כל יחיד, שאיננו יכול להבין את
-אופיים של ישראל ומתוך כך הוא מקטרג עליהם, בין מישראל בין מאו&quot;ה, אין אנו
-מספיקים. ואנו בטוחים, שכל חכם-לב, שנטייתו תמשכהו להתעסק בחכמת ישראל,
-לא יחת כלל מגערת הבוזים ליקהת אם , ויחזיק במעוזו לכונן לחקר אבות , וידע
-אל נכון כי רב חכמה ומוסר השכל ימצא בדברי קדמונינו, ורגשי עדינות המנשאת
-הנפש הרבה יותר משיחתם הבטלה של היועצים החדשים, הפונים ערף להעבר.
-ואין חכמתנו ולא ההיסתוריא שלנו מצומצמת במקצע אחד ותקופה אחת, כ&quot;א מראשית
-ועד אחרית ומהכלל הכונס את כל הפרטים כלם יראה האור הגנוז, אשר לא יתם
-אורו, וכח-החיים הנפלא יחובר עם הדעות הנעלות והמדות הטהורות, אשר מעולם
-הן לנו למורשה, שהם התחזקו ונתקיימו תמיד הודות לקיום החובות המעשיות
-בפועל וע&quot;י החבה הגדולה לתלמודן המביא לידי מעשה, ועל ידם יעמד בנו צביוננו
-לעד. וכל אשר יתפתחו כחותינו המעשיים והשכליים, בין אותם שבאו ממקור ישראל
-בין הדברים אשר הוברכו בנו ממטבן של העמים המתוקנים , אשר באנו עמהם
-במגע ומשא, אשר בשמרנו את דרך החיים שלנו ישובו הכל להוסיף בנו כח ע&quot;פ
-תכונתנו ואופי שלנו האמיתי, שכשאנו חיים על-פיהם ההסתוריה שלנו מתפתחת
-על טבעה הראוי לה. כאלה ויותר מזה יודע כל מי אשר לא התמכר להיות דוקא
-מכלל מהרסינו ומחריבינו. ואתם אחי היקרים צעירי ציון מבלעדי תדעו, כי אמרי-
-נואש כאלה )של &quot;הזמן&quot;( הם בזול מאד, ומצויים הם אצל כל ההמון הגס, שקלטה
-אזנם את הכפירה הזוללה והבזויה. אבל לא כאלה הנה מחשבות המעולים שבחושבי-
-מחשבות מכל עם ולשון, שהם באמת תפארת המין האנושי. הם יודעים את הערך
-של פעולתנו הרוחנית הגדולה בעולם ואת הדרת החיים הפנימיים שלנו, שלא
-דף 18
-הספיקה אפילו תקופת הרדיפה היותר נוראה לנוולו. ובצדק אמר החסיד שבאו&quot;ה
-בימינו סולוביוב, ששאלת היהודים איננה במציאות כלל כ&quot;א היא שאלת הנוצרים,
-שלא באו למדרגה המוסרית האנושית למען דעת איך להתנהג עם עם יקר ורב-
-הכשרון כיהודים.
-אשוב למטרתי. עם אהבתי ללמוד וללמד את יסודי הדיעות שלנו רחוק
-אני מלדרוש שלטון על דיעותיו של איזה איש שיהי', שהוא בימינו דבר שאינו
-נשמע, ואם הי' עורך ה&quot;השקפה&quot; מציע את דבריו הללו בשם עצמו לא הי' עולה
-על דעתי להתוכח בזה. אבל עכשיו שיצא על הכלל כלו, ושמובן הדבר שצעירינו פה
-בא&quot;י הם הכלל שלו, אי-אפשר שנעבור על הדבר בשתיקה.
-המאורע יזכיר לנו את ספור האגדה בפרק אחרון דברכות, בשעה שרבי
-חנינא בן אחי ר&quot;י בקש לעבר שנים ולקבע חדשים בחו&quot;ל, שאמרו השלוחים מא&quot;י
-לכל העם : &quot;אם אי אתם שומעים תכפרו כולכם ותאמרו שאין לכם חלק באלקי
-ישראל&quot;, מיד געו כל העם בבכיה ואמרו : &quot;ח&quot;ו, יש לנו חלק באלקי ישראל&quot;.
-כן אקוה שתענו כלכם במחאה גלויה על העלילה השפלה, שהעליל עליכם
-עורך ה&quot;השקפה&quot;, בעשותו חשבון הנפש שלכם בלי דעת בעלי הנפש כלל, ותענו
-ותאמרו שחלילה לנו לפנות ערף להעבר שלנו, אשר בצילו חיינו ונחיה, ועל אפם
-של מחרפי מערכות אלקים חיים תגידו בפה מלא לפני כל העולם כלו כי יש לכם
-חלק באלקי ישראל.
-בגאון ורוח עז, אחי היקרים, נשא דגל תורתנו ועמנו, ובשם אלקינו נדגל.
-ונצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, ודברו הטוב לא ישוב ריקם. לא עתה
-יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו בראותו ילדיו מעשי ידו בקרבו, יקדישו את שמו
-והקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו.
-והנני בזה עבדם המצפה לשמחת גויינו להתהלל עם נחלתנו,
-אברהם יצחק הכהן קוק
-עבד לעם קדוש על אדמת הקדש פעה&quot;ק יפו והמושבות תובב&quot;א.
-]עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, אדר תרס&quot;ה[.
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת יח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:05, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת יח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:05, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש