פרשני:אגרות הראיה: אגרת לב: הבדלים בין גרסאות בדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת לב  |אגרות הראיה-|אגרת|לב||}}
-= רקע לאגרת =
-= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
-= נמען האגרת =
-=האגרת=
- לב
-ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו תוב&quot;א, ט&quot;ז שבט תרס&quot;ו.
-בני יקירי ומחמד נפשי ולבבי שליט&quot;א.
-שמחתני בדבריך הנעימים ונחמדים, ולוא לא הייתי מוטרד כעת הרבה הי'
-ראוי להאריך בכל דבריך הקצרים, להראותך הנסיון איך מרחיבים רעיונות נכונים
-מעמק הנפש הישרה, לאפוקי מאותם הסוברים שכל השלמות תלוי' בלעיטה של כמה
-וכמה שפות. ההכרה האמיתית היא מתבררת לאדם לפי אותה המדה שהוא עומד
-על יסוד היושר הפנימי שלו, שאדם מישראל ימצא אותו לפי אותה המדה, שאורה
-של תורה במעשה ובעיון התרחבה בלבבו, ולפי הערך שהמדות הטובות נקבעו
-עמוק בנפשו, ואז ממילא יהי' מלא ענג ונועם מזיו עליון, ועל ד' ועל טובו יתענג
-בשבע שמחות, בשלות השקט וחדוה פנימית, מלאה בטחון ועצמה. ויבטחו בך
-יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ד'. וכשהיסוד הפנימי הוא ממולא בלשד חיי אמת
-וצדק, אז כל מה שמתלקט אל קרבו מן החוץ מיד מתברר, והחלקים הרעים, שהם
-כמו סיגים, נדחים בתוקף כח החיים הפנימיים, ונשאר הזך והטהור, הנלקט מכל דבר
-דף 30
-וענין, שהוא נמצא אפילו בעמקי החושך, שאי-אפשר כלל שלא יאירו גם שמה
-איזה ניצוצי אורה. &quot;שאול ואבדון נגד ד' אף כי לבות בני אדם&quot; [משלי]<ref>ט&quot;ו י&quot;א</ref>. אמנם
-מפני שהאדם ראוי שישתוקק להיטיב מטובו לזולתו, לעמו ולכלל האדם כפי היכולת,
-מצד ההשפעה ודאי כל מה שיתוסף לו יד ושם בשפות וסגנונים שונים ירבה כח
-הסברתו והשפעתו, וכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב&quot;ה נתחלק לשבעים לשון,
-ד' אלקים יתן אמר המבשרות צבא רב [שבת]<ref>דף פ&quot;ח</ref>. אבל מי שחושב, שעל חשבון
-הבירור השכלי, שהוא היסוד העצמי, יכניס את ההשלמה הבלשנית, עד שממנה יבנה
-בנין לאומה ולאדם, הרי זה ממעט את הדמות השכלית ממטבע שלו. והשם הוא
-התחלת הלשון, &quot;ויקרא האדם שמות&quot;, והנפילים, שנפלו ושהפילו את העולם [מדרש],
-&quot;המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם&quot;, שהביאו שממון לעולם [שם]. &quot;אשר אמרו
-ללשוננו נגביר, שפתינו אתנו, מי אדון לנו&quot;. ורוח ד' למלא את כל מחשכי העולם
-אורה הופיעה על בחיר המין האנושי, שקרא את עצמו ערל שפתים, כבד פה וכבד
-לשון. וכן הדבר הולך ג&quot;כ בדור היותר מאוחר, במי שמתדבק לשתות ממים הנאמנים,
-שמשם יצא אדון הנביאים, &quot;כי מן המים משיתיהו&quot;. ולא במי שהוא חמוש בכלי נשק
-כבדים אנו צריכים להכות את הפלשתי הערל, - ערל בשר או ערל לב -,
-המחרף מערכות אלקים חיים ומערכות ישראל, כי לפעמים יאמר דוד הקטן &quot;כי
-לא נסיתי באלה&quot;, כשירצה שאול להלביש אותו מדיו, כ&quot;א בחמשה חלוקי אבנים
-מן הנחל, שמשימם בילקוט הרועים, בקלע ובאבן, חמשה חומשי תורה וחמש תיבות,
-ש&quot;י ד' אלקינו ד', שהם מתכנסים בתיבת אחד ע&quot;י הרועים, המתלקטים כולם בכל
-דור ודור, לבאר ולהסביר עומק חכמת דעת ד' אחד ואורה של תורה, בצירוף קטן
-של סגנון נהוג בתכסיסי מלחמה, כקלע ואבן, אע&quot;פ שאינו דומה כלל לקובע נחשת
-ושריון קשקשים של גלית, לא לחרבו ולא לעץ-חניתו, שהוא כמנור אורגים, ולא
-לחוצפתו של נושא הצינה שלפניו, מ&quot;מ הלא הוא בא בחרב ובחנית, ודוד בא
-אליו בשם ד' אלקי מערכות ישראל אשר חרף, ע&quot;כ תטבע האבן במצחת הנחשת
-של מצח אשה זונה, ואח&quot;כ תהי גם חרבו של גלית ביד דוד [תוכן רמזים מתיקוני
-זוהר<ref>תיקון כ&quot;א</ref>]. והדוגמא נוהגת מאד בדור זה של עקבא דמשיחא, אשר חרפו אויביך ד'
-אשר חרפו עקבות משיחך, ברוך ד' לעולם או&quot;א.
-כתוב נא בני יקירי מכל פרטי פרטיות שלך, כאשר עשית זה כבר, בזה
-תשמחני מאד.
-מפני הטרדא אקצר ואומר שלו' וברכה לך ולכל אשר לך, צלח ורכב חזק
-ואמץ בתורה, ויראת ד' ברה וטהורה, צהלת רוח ושמחת לבב, במדות טובות ומעלות
-יקרות, יהיו תמיד בחבלך ותהי' לאיש מצליח בעזה&quot;י, כנפשך היפה ונפש אביך
-מצפה אשרך בכל לב,
-אברהם יצחק ה&quot;ק
-דף 31
-==הערות שוליים==
-[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

פרשני:אגרות הראיה: אגרת לב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:07, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

פרשני:אגרות הראיה: אגרת לב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:07, 7 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש